פורים כבר מעבר לפינה

פורים כבר מעבר לפינה וחוץ מזה שהוא החג הכי מצחיק בשנה, הוא גם מסע אישי. ואין הכנה טובה למסע שכזה כמו התפילה שחיבר לנו רבי נתן מברסלב!

אנחנו כמעט נוגעים בו, מרחק של כמעט שבועיים מהחג הכי מצחיק בשנה – פורים. אז צריך להתכונן.

פורים על פי תורת החסידות נחשב לפסגת השנה כולה ולשיא שלה, כפי שרמז רבי נחמן מברסלב כשאמר: “כל ההתחלות מפורים”. הדבר עולה בקנה אחד עם ההוראה התלמודית שכל המועדים יתבטלו לעתיד לבוא, פרט לפורים.

למה? כי בניגוד לחגים שמנציחים את יציאת מצרים שהתרחשה בניסים גלויים, נס פורים נובע מהגאולה העתידית, כאשר הקב”ה יגלה את גדולתו ויעשה ניסים “בתוך” חוקי הטבע. זה העניין עם נס פורים – הוא חלק גדול מהשגחה עליונה דקה שהתרחשה בתזמון מדויק ומושלם.

אולי גם זה יעניין אתכם:

תהרגו את המן מצחוק

פורים – שני צדדים למקל

אדר ופורים – אתחול מחדש

וכמו בכל שנה מאז פורים של תקופת מגילת אסתר, גם השנה נוכל לנצל את הכוח של הנס הזה בפרטיות ובכלליות, כדי שבורא עולם ישפיע עלינו מהניסים הללו גם בזמן הזה ממש.

אבל זה דורש הכנה. ובהתאם להכנה – כך גם הניסיון, ורבי נתן מלמד אותנו שההכנה הכי חשובה ועיקרית היא התפילה!!

בברסלב ישנה מסורת להתחיל להתפלל לבורא עולם 40 יום לפני פורים ולומר “הצילני מקליפת המן עמלק, וקדשני בקדושת מרדכי ואסתר”!

אז נכון שאנחנו כבר לא 40 יום לפני פורים, אבל אף פעם לא מאוחר להתפלל ולבקש מבורא עולם למחות את המן-עמלק, זו למעשה פעולה שאנחנו צריכים לעשות כל יום כי עמלק-היצר הרע לא נח לרגע או מגיע רק פעם בשנה. בכל מקרה, 40 זה מספר הקשור לאותם 40 הימים שבהם התפלל משה רבינו על הר סיני, הפציר והתחנן בפני בורא עולם עד שלבסוף הוא שכנע אותו לסלוח לעם ישראל בגלל חטא עגל הזהב.

על פי תורת החסידות נחשב לפסגת השנה כולה ולשיא שלה, כפי שרמז רבי נחמן מברסלב כשאמר: “כל ההתחלות מפורים”!

בעניין זה רבי נתן מברסלב מלמד אותנו דבר נפלא: לא רק בפורים אלא כל הזמן, אפילו עכשיו ממש תתחילו להתפלל על משהו שאתם רוצים במשך 40 ימים רצופים, משום שזאת הדרך הטובה ביותר להשיג אותו, ומי שיעשה את זה יראה תוצאות!

על הכוח של פורים אפשר לכתוב אינספור מילים כדי להתכונן ולהתחזק לפני שהוא מגיע, אבל בגדול, אתם יכולים לעשות את זה עם התפילה שחיבר רבי נתן כהכנה לחג.

בתפילה זו רבי נתן מציג את החשיבות המיוחדת של חג הפורים במסע האישי של האדם בהתקרבותו לבורא עולם. ובגלל כוחה וחשיבותה נוהגים חסידי ברסלב להתחיל לומר אות לפני פורים כל יום, כאחת ההכנות הטבות ביותר לחוויית הפורים והשפעתו עלינו.

תפילת הכנה לפורים מתוך הספר “ליקוטי תפילות” (על פי תורה ע”ד בליקוטי מוהר”ן):

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, עוֹשֶׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הָרָב אֶת רִיבֵנוּ וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתַעֲזֹר לָנוּ בִּישׁוּעָתְךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל וּ”לְקַיֵּם אֶת יְמֵי הַפּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים בִּזְמַנֵּיהֶם” כָּרָאוּי, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּפּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, בְּגִילָה בְּרִנָּה בְּדִיצָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה מְאֹד, עִם כָּל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם וְכַוָּנוֹתֵיהֶם וְתַרְיַ”ג מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהֶם:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר גִּלִּיתָ אָזְנֵינוּ, שֶׁכָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נִקְבְּעוּ הַיָּמִים טוֹבִים הַקְּדוֹשִׁים, כֻּלָּם נַעֲשִׂים וְנִתְגַּלִּים וּמְאִירִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, וְאָנוּ צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת פּוּרִים וּקְדֻשַּׁת כָּל הַיָּמִים טוֹבִים, וְהֶאָרַת הַנִּסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ אָז, בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל אָדָם וְאָדָם בִּפְרָטִיּוּת. וּבְכֵן בָּאתִי לְפָנֶיךָ, עוֹשֶׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי וְחָנֵּנִי וְזַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְשִׂמְחַת פּוּרִים בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ בִּימֵי הַפּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁל פּוּרִים לְהַמְשִׁיךְ עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַפָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁמְּטַהֶרֶת מִטֻּמְאַת מֵת, אֲשֶׁר צִוִּיתָ עָלֵינוּ לַעֲסֹק בִּקְרִיאַת הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה אַחַר פּוּרִים, וְגִלִּיתָ לָנוּ שֶׁעַל-יְדֵי פּוּרִים זוֹכִין לְטָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, לְמַעַן נִזְכֶּה לִהְיוֹת טְהוֹרִים לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת הַקָּרְבַּן פֶּסַח בִּזְמַנּוֹ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבְּעֹצֶם יְרִידָתֵנוּ וּנְפִילָתֵנוּ בְּעֹמֶק הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, וְעֹצֶם וְרִבּוּי צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְעָלַי בִּפְרָטִיּוּת, וְעֹצֶם וְרִבּוּי הַמְּצוּלוֹת יָם הַשּׁוֹטְפִים עָלַי, וְרוֹדְפִים אוֹתִי מְאֹד מְאֹד מִכָּל הַצְּדָדִים, וּבְצָרָה גְדוֹלָה אֲנִי מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם פֶּתַח תִּקְוָה לְתַקֵּן וּלְהִנָּצֵל מִכָּל זֶה, הֵן עַל כָּל אֵלֶּה אֲנִי צָרִיךְ עַתָּה נִסִּים נִפְלָאִים וִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת עוֹלָם נִסִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים אֲשֶׁר לֹא הָיוּ כְּמוֹתָם, בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע יִמַּח שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ וְכוּ’, אֲשֶׁר נֵס זֶה שֶׁל פּוּרִים גָּדוֹל מִכָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ מֵעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּ לָנוּ עַל-יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכָל הַמּוֹעֲדִים יִהְיוּ בְּטֵלִים וִימֵי הַפּוּרִים לֹא נִבְטָלִים, וּבַתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח, כִּי כָל הַמּוֹעֲדִים הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְעַכְשָׁו וְכוּ’:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָרֵיהּ דְעָלְמָא כֹּלָּא, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, שֶׁכָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּבְמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, בִּימֵי משֶׁה וּבִימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, וְכָל הַנִּסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ בִּימֵי חֲנֻכָּה וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר, עִקַּר הַנֵּס וְהַיְשׁוּעָה הוּא יְשׁוּעַת הַנֶּפֶשׁ, כִּי עִקָּר הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה שֶׁל כָּל צָרֵינוּ וְרוֹדְפֵינוּ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, הוּא רַק עַל אֲשֶׁר אָנוּ מַאֲמִינִים בְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וּמִשְׁתּוֹקְקִים לֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וּלְקַיֵּם מִצְווֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, וּלְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֲמִתַּת אֱמוּנַת אֱלָהוּתְךָ וְהַשְׁגָּחָתְךָ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בָּעוֹלָם, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה לֹא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם, וְעַל כֵּן עִקָּר הַנֵּס וְהַיְשׁוּעָה מִכָּל הַצָּרוֹת הוּא מַה שֶּׁאַתָּה מְקַנֵּא קִנְאָתְךָ וְאַתָּה עוֹשֶׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, כְּדֵי לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת לְבַל יִתְבַּטְּלוּ מִן הָעוֹלָם חַס-וְשָׁלוֹם כִּרְצוֹן הַשּׂוֹנְאִים וְהַכּוֹפְרִים יִמַּח שְׁמָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם מִסִּטְרָא דְהָמָן וַעֲמָלֵק יִמַּח שְׁמוֹ:

וְעַתָּה מָה אֹמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמָה אֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, אִם אַחֲרֵי כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת הָאֵלֶּה אֲנִי בְּעַצְמִי רוֹדֵף אֶת עַצְמִי יוֹתֵר מִכָּל הַשּׂוֹנְאִים, כִּי לֹא הִתְגַּבַּרְתִּי נֶגֶד תַּאֲווֹתַי, אַף גַּם הִמְשַׁכְתִּי עָלַי אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, וְעָשִׂיתִי מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, עַד אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עַצְמִי בְּיָדַיִם בְּצָרוֹת הָאֵלֶּה צָרוֹת נַפְשִׁי, אֲשֶׁר הֵם קָשִׁים וּמָרִים מִכָּל הַצָּרוֹת כִּי אֵין צָרָה כְּצָרוֹת הַנֶּפֶשׁ, כִּי זֶהוּ הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִכָּל הָרַחֲמָנוּת לְהוֹצִיא נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת וּפְגָמִים:

רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כֹּלָּא, יָחִיד קַדְמוֹן, יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ לְהֵיכָן נוֹגְעִים דְּבָרַי אֵלֶּה, כִּי בֶאֱמֶת בַּעַר אֲנִי וְלֹא אֵדַע תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וּבִפְרָט אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ עָלַי תֹּקֶף הַנֵּס וְהַיְשׁוּעָה הַזֹּאת, אֲבָל אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ הַכֹּל, וְאַתָּה מְרַמֵּז לִי מֵרָחוֹק לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בְּכָל עֵת, בְּכַמָּה מִינֵי הִתְנוֹצְצוּת וּרְמָזִים רַבִּים בְּלִי שִׁעוּר, וַאֲנִי בְּעֹצֶם קַשְׁיוּת עָרְפִּי עֲדַיִן לֹא שַׁבְתִּי מִטָּעוּתִי, אֲבָל זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי הַמַּר, מַה שֶּׁעֲדַיִן אֲנִי מִתְעַקֵּשׁ עוֹד לְדַבֵּר דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה לְפָנֶיךָ, וּלְצַפְצֵף אִמְרָתִי מֵעָפָר אֵלֶיךָ, וּלְצַפּוֹת עֲדַיִן לְרַחֲמֶיךָ וִישׁוּעָתֶךָ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁהָיָה אָז בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, שֶׁזָּכוּ לְנַצֵּחַ מִלְחֶמֶת הָמָן עֲמָלֵק, לִמְחוֹת שְׁמָם וְזִכְרָם מִן הָעוֹלָם, וְאֵיךְ זָכוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל-יְדֵי זֶה הֶאָרָה נִפְלָאָה וִישׁוּעָה נוֹרָאָה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְאֵיךְ עַתָּה כָּל חִיּוּתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ לָצֵאת מִגָּלוּתֵנוּ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ הוּא רַק עַל-יְדֵי תֹּקֶף הַנֵּס הַזֶּה, כִּי אָנוּ עוֹמְדִים וּמְצַפִּים לִישׁוּעָתֶךָ, כַּאֲשֶׁר עֲזַרְתָּם אָז לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לַעֲקֹר וּלְבַטֵּל וּלְהַכְנִיעַ זֻהֲמָתוֹ הַגְּדוֹלָה, וּלְגַלּוֹת אֱמוּנַת הַשְׁגָּחָתְךָ בָּעוֹלָם, וְלַחֲזֹר וּלְקַיֵּם וּלְקַבֵּל מֵחָדָשׁ קְדֻשַּׁת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כֵּן תַּעֲמֹד בְּעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, עַד אֲשֶׁר תְּנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה בִּשְׁלֵמוּת לִמְחוֹת זֵכֶר עֲמָלֵק לְגַמְרֵי וּלְהַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וְלַהֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּלְהוֹצִיאֵנוּ מִגָּלוּתֵנוּ הַמַּר מְהֵרָה. עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁתָּשִׂים לִבְּךָ לְגֹדֶל צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ וְתַבִּיט בְּעָנְיֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ, וְאַל תַּבִּיט בְּמַעֲלָלֵינוּ, וְתַעֲשֶׂה עִמָּנוּ נִסִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, נִסִּים שֶׁל פּוּרִים, בְּאֹפֶן שֶׁתְּסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה, שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בְּחַיֵּינוּ חִישׁ קַל מְהֵרָה, וְלֹא נָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מְחַיֵּה מֵתִים, אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, רַחֵם עָלֵינוּ וְהַחֲיֵינוּ וְקַיְּמֵנוּ, וְקַדְּשֵׁנוּ וְטַהֲרֵנוּ מִטֻּמְאַת מֵת שֶׁהִיא אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, שֶׁהֵם הִרְהוּרֵי נִאוּף, שֶׁהִתְגַּבְּרוּ וְהִתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם מְאֹד, עַד אֲשֶׁר “טָבַעְנוּ בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאנוּ בְּמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנוּ”. זַכֵּנוּ בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת מִצְוַת פּוּרִים שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה תְמִימָה, לְטַהֲרֵנוּ בֶּאֱמֶת מִטֻּמְאַת מֵת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְאֶזְכֶּה עַל-יְדֵי-זֶה לְקַבֵּל חַג הַפֶּסַח הַקָּדוֹשׁ, זְמַן חֵרוּתֵנוּ, בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, וְנִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁל פֶּסַח בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה. וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִמַשֶּׁהוּ חָמֵץ וּשְׂאוֹר, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בִּגְבוּלֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ מַשֶּׁהוּ דְּמַשֶּׁהוּ שְׂאוֹר וְחָמֵץ כָּל יְמֵי הַפֶּסַח, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ רִבּוֹנוֹ דְעַלְמָא כלָּא, שֶׁאִי אֶפְשַׁר לְבָשָׂר וָדָם בְּעַצְמוֹ לִהְיוֹת נִזְהָר מִמַּשֶּׁהוּ חָמֵץ, אִם לֹא עַל-יְדֵי יְשׁוּעָתֶךָ וְרַחֲמֶיךָ. רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, גּוֹאֵל חָזָק, רַחֲמָן אֲמִתִּי, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִמַּשֶּׁהוּ חָמֵץ כָּל יְמֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, וְתַעַזְרֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לָצֵאת מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, מֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל. וְנִזְכֶּה לְסַדֵּר הַסֵּדֶר שֶׁל פֶּסַח בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל וּבְהִתְלַהֲבוּת נִפְלָא וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, וְנִזְכֶּה שֶׁיָּבוֹאוּ עָלֵינוּ וְיָאִירוּ בָּנוּ בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה כָּל הַמֹּחִין דְּגַדְלוּת וְקַטְנוּת הַמְּאִירִין בַּפֶּסַח, בְּאוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא וְנוֹרָא:

מָלֵא רַחֲמִים, עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְקַיֵּם הַמִּצְוֹת שֶׁל פּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל-יְדֵי-זֶה לִהְיוֹת נִזְהָרִים בֶּאֱמֶת מִמַּשֶּׁהוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח, וּלְקַיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁל פֶּסַח בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה נוֹרָאָה וַעֲצוּמָה. רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ עַתָּה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתֵנוּ בְּרַחֲמִים אֶצְלְךָ, עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ עַל פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת, הוֹשִׁיעֵנוּ מִכֹּחַ קְדֻשַּׁת הַנֵּס וְהַיְשׁוּעָה הַנִּפְלָאָה שֶׁל פּוּרִים, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְהַפֵּךְ מֵעַתָּה מֵרַע לְטוֹב, וְנִזְכֶּה לָצֵאת מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל:

וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִית אֶסְתֵּר קוֹדֶם פּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְלוֹמַר סְלִיחוֹת בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה, וְלִצְעֹק וְלִזְעֹק אֵלֶיךָ מְאֹד מְאֹד. וְתִפְתַּח אֶת לְבָבִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב עֲווֹנוֹתַי בֶּאֱמֶת בְּלִבִּי, וְעֹצֶם צָרַת נַפְשִׁי אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִזְעֹק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה כָּרָאוּי לִי לִזְעֹק לְפִי רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים, וּפְגָמַי הַגְּדוֹלִים וְהָרַבִּים מְאֹד, עַד אֲשֶׁר יִתְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ עָלַי בֶּאֱמֶת, וּתְמַהֵר לְהוֹשִׁיעֵנִי וּלְגָאֳלֵנִי מִמֶּנִּי בְּעַצְמִי, וְתַעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמוֹר בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. אָבִי מַלְכִּי, יוֹצְרִי וּבוֹרְאִי וְעוֹשִׂי, הוֹרֵנִי הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהַתְחִיל מִבְּחִינַת קְדֻשַּׁת פּוּרִים, כַּאֲשֶׁר רָמַזְתָּ לָנוּ עַל-יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, עָזְרֵנִי בְּדֶרֶךְ נֵס וִישׁוּעָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה, בְּדֶרֶךְ חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ הַתְחָלָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּיִּית בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי בֶּאֱמֶת מִמַּה לְהַתְחִיל וּבְאֵיזֶה דֶרֶךְ וְעֵצָה אֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, “גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה”, תַּקְּנֵנִי בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיַּי, וְלֹא אָסוּר מֵעַתָּה מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל, וְאֶזְכֶּה לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי [תַלְמוּד] תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה, וּלְקַיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה, וְלַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר וְדָבָר בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ, וְהַכֹּל אֶעֱשֶׂה יָפֶה בְּעִתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וּתְחַזְּקֵנִי בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה תָּמִיד, וְאֶזְכֶּה בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל מִמֶּנִּי וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק יִמַּח שְׁמוֹ, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי קְדֻשַּׁת הַנֵּס וְהַיְשׁוּעָה שֶׁל פּוּרִים:

וּתְרַחֵם עָלֵינוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד בִּימֵי הַפּוּרִים בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה. וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, וְנִזְכֶּה לְהִתְבּוֹנֵן גֹּדֶל עֹצֶם הַנֵּס הַנִּפְלָא וְהַיְשׁוּעָה הַנּוֹרָאָה וְהָעֲצוּמָה הַזֹּאת, וּלְפַרְסוֹמֵי נִסָּא בִּפְנֵי כָּל עַם וְעֵדָה. וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת “מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים” וּמִצְוַת סְעוּדַת פּוּרִים בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה. וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים כַּאֲשֶׁר צִוּוּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְתַעַזְרֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא יַזִּיק לָנוּ הַשְּׁתִיָּה וְהַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים כְּלָל לֹא בַּגּוּף וְלֹא בַּנֶּפֶשׁ, וְלֹא נַזִּיק שׁוּם אָדָם וְלֹא שׁוּם דָּבָר עַל-יְדֵי הַשִּׁכְרוּת, רַק נִזְכֶּה עַל-יְדֵי הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים לָבוֹא לְתוֹךְ שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה מְאֹד, לְתוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל פּוּרִים, אֲשֶׁר אָז מֵאִיר הֶאָרָה נִפְלָאָה וַעֲצוּמָה שֶׁהוּא הֶאָרַת מָרְדְּכַי, אֲשֶׁר אֵין דֻּגְמָתָהּ בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה:

וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּכָל לֵב, וּלְשַׂמֵּחַ גַּם אֲחֵרִים, לְשַׂמֵּחַ כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ בְּשִׂמְחַת פּוּרִים בְּחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה מְאֹד מְאֹד, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּיִּית בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ לְנַחַת וּלְרָצוֹן, וּתְקַבֵּל שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מִשְּׁתִיָּתֵנוּ וְשִׂמְחוֹתֵינוּ בַּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ. וְנִזְכֶּה גַּם עַתָּה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה לְהַנֵּס הַגָּדוֹל וְהַיְשׁוּעָה הַנִּפְלָאָה שֶׁל פּוּרִים, לְהַכְנִיעַ וּלְגָרֵשׁ וְלַעֲקוֹר וּלְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק וְזֻהֲמָתוֹ הַגְּדוֹלָה וְלִמְחוֹת שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ מִן הָעוֹלָם, וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִזֻּהֲמָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחַת פּוּרִים עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, לִשְׂמֹחַ תָּמִיד בְּךָ בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה בֶּאֱמֶת, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְלִקְדֻשַּׁת פֶּסַח בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי”.

*התפילה כשהיא מודפסת טעונה גניזה!

בואו ליהנות מעוד מאמרים מעוררים על החג הכי מצחיק בשנה – פורים, בקישור הזה!