עשו את זה קודם, לפנינו, וזה כן משנה! ההתמודדות עם אתגרי החיים הופכת קלה יותר כשיודעים שמישהו כבר עשה את זה וסלל עבורנו את הדרך!
בפרשת השבוע התורה מספרת את תולדות יוסף בן יעקב. יעקב אהב את יוסף יותר מכל בניו, יוסף חלם שאחיו משתחווים לו וסיפר את חלומותיו לאחיו, חלומותיו ואהבת אביו גרמו לאחיו לקנאה ולאחר מכן התגלגל הדבר שיוסף הורד למצרים ונמכר לעבד לפוטיפר סריס פרעה. התורה מספרת סיפור נורא על עמידתו של יוסף בניסיון עם אשת פוטיפר. במאמר זה נתמקד בסיפור של ניסיון יוסף עם אשת פוטיפר.
בואו ננסה לחוות במקצת את הניסיון העצום והקושי הפיזי והרוחני שבו עמד יוסף:
יוסף היה בן זקונים ליעקב, יתום מאם ואדם רך וענוג. שנאת אחים הביאה אותו להימכר לעבד. ננסה לתאר לעצמנו ולו במקצת את התחושה של יוסף, שנוא בין האחים, יתום מאמו, וגם כך הוא ואביו ואחיו היחידים בעולם שמאמינים באל אחד. כל העולם שקועים בעבודת אלילים, חיים וחושבים אחרת. כעת הוא נמכר לעבד, הרחק ממשפחתו. סביר להניח שבכל רגע נתון הוא הרגיש היטב את תחושת הדחיה של האחים, שנוא ובודד בעולמו ללא אם. במצב זה של בדידות הוא נמכר לעבד במצרים, מדינה שבה האנשים שטופי זימה (ראה רש”י בראשית יב, יט), בבית פוטיפר, אשתו חומדת את יוסף ונדבקת אליו ומסיתה אותו יום יום לחטוא איתה.
גם אם יוסף היה בסביבה טבעית בחיק משפחתו, עדיין מדובר בניסיון עצום. קל וחומר כאשר הוא נמכר לעבד ללא כל ידיעה אם אי פעם מצבו ישתנה, כפי שחכמינו מלמדים שמצרים הייתה מדינה שבה עבד מעולם לא הצליח לברוח! את הצער העמוק והבדידות שיוסף חווה באובדן בית אביו ניתן לראות על פי השם שהוא קרא לבנו ‘מנשה’, כמו שכתוב בפסוק: “כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי” (בראשית מא, נא). כאשר אדם נמצא הרחק מבית אביו, שוכח את כל הטוב והסביבה השמורה בה גדל וחי, ואישה מפתה אותו יום אחר יום – איך אפשר לעמוד בניסיון? אם הניסיון היה מאורע חד-פעמי, אולי היינו יכולים להבין איכשהו את היכולת לעמוד בו. אך כאשר הניסיון הוא גם בסביבה מנוכרת ומנותקת מאמונתו ועל בסיס יומי, כמו שכתוב: “ויהי כדברה אל יוסף יום יום” (בראשית לט, י), איך אפשר לעמוד בניסיון כל כך קשה?
אולי גם זה יעניין אתכם:
תציל מה שאתה יכול – פרשת וישלח
על הסולם מטפסים שלב אחר שלב – פרשת ויצא
וכאילו לא די בכל הקשיים שהזכרנו, תוסיפו לכך את העובדה שאשת פוטיפר התכוונה לשם שמים וראתה בחטא דבר חיובי. חכמינו ז”ל, בהסתמכם על סמיכות הפרשיות בתורה של ירידת יהודה מאחיו ומכירת יוסף, מלמדים: “כשם שתמר התכוונה לשם שמים, כך גם אשת פוטיפר התכוונה לשם שמים, לאחר שראתה באצטרולוגין (אסטרולוגיה) שלה שהיא עתידה להעמיד בנים מיוסף”, והיא רצתה ליישם את הדברים למעשה (רש”י בראשית לט, א). זה עניין אחד לעמוד בניסיון כאשר אדם מתנסה מול חטא שהוא משוכנע בחומרתו, ועניין אחר לגמרי לעמוד מול ניסיון שבו יש גם טיעונים משכנעים שכביכול החטא עצמו הוא מעשה טוב. קשה שבעתיים לאור מערכת המניפולציות הרגשיות שאשת פוטיפר הפעילה. על הפסוק “ולא שמע אליה לשכב עמה להיות עמה” חכמינו מלמדים: ולא שמע אליה – ‘אפילו בלא תשמיש’, להיות עמה – ‘לעולם הבא’. היא הפעילה עליו מכבש לחצים מכל הכיוונים, בפיתוי שמדובר בחטא קטן ‘לשכב אצלה – בלא תשמיש’, וכאשר ראתה שיוסף עומד בניסיון היא ניסתה במניפולציה רגשית לשכנע אותו שמדובר במצווה.
זה עניין אחד לעמוד בניסיון כאשר אדם מתנסה מול חטא שהוא משוכנע בחומרתו, ועניין אחר לגמרי לעמוד מול ניסיון שבו יש גם טיעונים משכנעים שכביכול החטא עצמו הוא מעשה טוב. וקשה שבעתיים לאור מערכת המניפולציות הרגשיות שמופעלות על האדם…
אם חשבנו שמיצינו בפירוט את כל הקשיים, אז עדיין לא! כל מה שהסברנו בקושי שבניסיון של יוסף היה במימד הפיזי הגשמי. במימד הרוחני הניסיון היה קשה שבעתיים וכמעט בלתי אפשרי לעמוד בו, וזאת מכיוון שיוסף היה האדם הראשון שהועמד בפני ניסיון כה קשה, איש לפניו לא הועמד בפיתוי דומה. ומשכך, במימד הרוחני, ה’קליפה’ (כינוי לכוחות הרוע) הייתה עדיין בלתי מנוצחת. חכמינו מונים רשימה של מקרים בהם התנסו אנשים בניסיון דומה, אך הם אומרים שהניסיון של יוסף היה קטן לעומת הניסיון של בועז שהיה באפשרותו לשאת את רות כשבאה אליו לגורן (כמסופר במגילת רות), והניסיון של בועז היה מזערי לעומת הניסיון של פליט בן ליש, אך רבי נחמן מסביר שהכל בזכות יוסף – כי כל אחד שעומד בניסיון שובר את העוצמה של הקליפה ומאפשר בכך לאחרים לעמוד בניסיון ואפילו בניסיון קשה יותר. לכן, מלמד רבי נחמן: “עכשיו בנקל לעמוד בניסיון, כי הראשונים שעמדו בניסיון כבר שברו כל כך קליפה הזאת של תאווה זו, עד שעכשיו בקל יכולים לעמוד בניסיון ואפילו איש פשוט לגמרי יכול עכשיו לעמוד בניסיון…” (שיחות הר”ן קיד).
הידיעה שמישהו כבר עמד בניסיון היא גלגל ההצלה בתוך ים סימני השאלה, הספקות והניסיונות בחיים שלנו!
אם כן, הכל בכוחו של יוסף שעמד בניסיון נורא ועמד בו בגבורה, אז מה באמת הסוד של יוסף כיצד הוא הצליח לעמוד בניסיון כה קשה?
הנה שני הסברים, ונתחיל בדברי רבי נתן:
כי יעקב ויוסף כחדא חשיבי (נחשבים כיחידה אחת) ויעקב הוא בחינת משפט, וכמו שכתוב: “משפט וצדקה ביעקב אתה עשית”. ועל ידי זה זכה יוסף לעמד בניסיון גדול ולא פגם בברית, כי עיקר כבישת היצר זוכים על ידי משפט, על ידי ששופטים ודנים את עצמו שבוודאי אינו בדין לחטא נגדו יתברך הגומל לו כל הטובות ועתיד להיפרע ממנו על הכל, כמו שאמר יוסף אז: “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים” (בראשית, לט ט) ועל ידי זה כבש את יצרו ומנע את עצמו מן העבירה, כי זה עיקר המשפט שהאדם צריך לשפוט את עצמו, דהיינו שישפוט את עצמו תמיד איך ראוי לו להתנהג בכל יום ויום, ובפרט כשבא לידי איזה ניסיון ומשקל שהיצר מסיתו לאיזה תאווה או מידה רעה, שאז עיקר המשפט – שצריך לשפוט את עצמו אם כך ראוי לו לעשות. ועיקר הניסיון והמשקל הוא בתאוות ניאוף, שהוא רע הכולל, ושם עיקר המשפט שצריך האדם להתיירא מאוד ממשפטו ודינו יתברך, ולשפוט את עצמו בעצמו ולברוח מן העבירה כמו שאמרו: “הווה מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה…” (על פי ליקוטי הלכות, הרשאה ד, אות כ)
הסבר נוסף הוא על פי דברי חכמינו שאומרים (שם, לט, יא ברש”י) – שנראתה לו דמות דיוקנו של אביו וזה עזר לו להימנע מהחטא. הסבר נאה שמעתי מפי הרב החסיד רבי צבי חשין הי”ו בשם הרב החסיד רבי לוי יצחק בנדר ז”ל (זקן חסידי ברסלב בדור האחרון), כאשר אדם מקורב לצדיק ומשתדל כל ימיו להיות מקושר לצדיק וללכת בדרכו, כאשר הוא מגיע לידי ניסיון יש לו זכות מעל לדרך הטבע שהצדיק יסייע לו שלא ייכשל. זה גם ההסבר בדברי הפסוק: “כי לא תעזוב נפשי לשאול, לא תיתן חסידך לראות שחת” (תהלים טז, י), כלומר: אתה ה’ לא תיתן לי לרדת לשאול, כי, חלילה, אם אגיע לשאול הצדיק יצטרך לרדת שחת על מנת להוציאני משם, ולכן לכתחילה לא תעזוב נפשי לשאול כדי שחסידך -הצדיק – לא יצטרך לראות שחת” (השכמת הבוקר הלכה ד, סעיף ד).
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם.