יש דברים שהם פשוט כנגד כל השכל וההיגיון. חסד הוא אחד מהם. רבי נחמן מגלה לנו איך עושים את זה הכי טוב!
“ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד… יום שני… יום שלישי…” (בראשית א).
“ענה שם אחד ואמר: אני חכם יותר מכם, כי אני חכם כמו היום, ולא הבינו שם מה זה שאומר שהוא חכם כמו היום. ואמר להם, כי כל החכמות שלהם יכולים לקבץ אותם ולא יהיו מהם רק שעה אחת, אף על פי שכל חכמה וחכמה היא נלקחת מיום אחר, כפי הבריאה שהיה באותו היום, כי כל החכמות הנ”ל הם הרכבות (ועל כן החכמה נלקחת מאותו היום שהיה בו אותו הבריאה שממנו ההרכבה). אף על פי כן יכולים על ידי חכמה לקבץ כל אלו החכמות בשעה אחת, אבל אני חכם כמו יום שלם (כל זה התפאר אותו החכם האחרון הנ”ל).
“עניתי ואמרתי אליו (היינו זה הכבד פה הנ”ל אמר להחכם הנ”ל): כמו איזה יום? (היינו כמו איזה יום אתה חכם).
“ענה ואמר (החכם הנ”ל): זה (היינו זה הכבד פה), הוא חכם ממני, מאחר ששואל כמו איזה יום, אבל כמו איזה יום שתרצו אני חכם. ועתה יקשה, מפני מה זה ששואל כמו איזה יום הוא חכם יותר ממנו, מאחר שהוא חכם כמו איזה יום שירצה…” (סיפורי מעשיות, מעשה משבעה קבצנים, היום השלישי, הקבצן כבד הפה).
אולי גם זה יעניין אתכם:
להשיג כל מה שאתם רוצים? כך תעשו את זה!
יש דברים שהם פשוט כנגד כל השכל וההיגיון. חסד הוא אחד מהם.
ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים – אלה שלוש התכונות העיקריות שלנו (יבמות עט, א).
בואו להיות שותפים שלנו בפרויקט סיפורי המעשיות המיוחד לקראת ההילולה של רבי נחמן!
רוב האנשים מוכנים לתת צדקה ולעזור לזולת כשיש להם כסף וזמן. אבל כשחסר לנו אחד מהם, הנדיבות שלנו מתכווצת. אנחנו לא חושבים לתת צדקה ואיננו שוקלים להתנדב, פורמלית או בלתי פורמלית, כדי לעזור לאחרים או אפילו לעצמנו. מה שאנחנו צריכים לזכור, וזה לא תמיד קל, הוא שהנתינה יוצרת. כן, הנתינה היא דבר שיוצר בשבילנו דברים נפלאים.
חז”ל מלמדים נקודה זו לגבי כסף (גיטין ז, א). אם אדם רואה את עושרו מצטמצם, הוא צריך לתת ממנו לצדקה. כל שכן ובוודאי אם עושרו גדול. הישיבה של רבי ישמעאל מספקת לנו אנלוגיה מעניינת: אם לאדם יש שני כבשים שהוא צריך להעביר בנהר, האחת מלאה בצמר והשנייה ללא צמר (אחרי שנגזז) – דווקא הכבשה ללא הצמר תעבור במים ותגיע לצד השני, ואילו הכבש עם הצמר ישקע ויטבע. כך הוא לגבי עניין מתן הכסף שלך לצדקה – הנתינה הזו תעזור לך ‘לחצות את הנהר’ ולא לשקוע (עושר השמור לבעליו לרעה).
רוב האנשים מוכנים לתת צדקה ולעזור לזולת כשיש להם כסף וזמן. אבל כשחסר לנו אחד מהם, הנדיבות שלנו מתכווצת…
רבי נחמן מלמד אותנו שיעור דומה בהקשר של הזמן. חלק מאיתנו תמיד עסוקים מכדי לעשות משהו בשביל מישהו אחר. אבל אנחנו צריכים לזכור שהקבצן כבד הפה מעביר לנו מספר מאלף: הזמן נוצר על ידי מעשי חסד. הוא מסתובב ואוסף את החסדים האמיתיים שאנו עושים אחד עם השני, עד שהם מגיעים ללב העולם והמעיין אליו הוא מתגעגע (על פי המשך המעשייה).
המעיין הוא הספירה של החכמה, מקור התיקון של העולם, המפתח למציאת הנקודות הטובות שבתוכנו. “כולם בחכמה עשית” אומר דוד המלך (תהילים קד, כד). בעשיית חסד אנחנו קונים לעצמנו זמן לתקן ולברוא מחדש את העולם! (ראה ליקוטי מוהר”ן חלק א, לד, ה).
מאמרים מרתקים נוספים על רבי נתן תמצאו בלינק הזה!