על הסולם מטפסים שלב אחר שלב – פרשת השבוע ויצא

על הסולם מטפסים שלב אחר שלב פרשת השבוע ויצא

העבודה של האדם בעולם הזה דומה לטיפוס על סולם שצריך לעלות שלב אחר שלב, אי אפשר להעפיל בבת אחת לצמרת!

פרשת ויצא היא אחת הפרשיות הארוכות בתורה, והנושאים בה רבים ונפלאים. הפרשה פותחת בתיאור יציאת יעקב מבאר שבע, לאחר שברח מעשיו שרצה להורגו. בנוסף, אביו ואימו ציוו עליו להרחיק לחרן ולהתחתן עם בנות דודו ולא עם בנות כנען, כמסופר בהרחבה בפרשת תולדות. יעקב יצא לדרכו ו’פוגע במקום’ – הר המוריה. לפתע, השמש שוקעת טרם זמנה וחושך מתפשט על פני היקום. יעקב נשכב לישון וחולם חלום מפעים. התורה מספרת: “ויפגע במקום וילן שם… וישכב במקום ההוא, ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו” (בראשית כח יא-יב). יעקב מקיץ משנתו “ויירא ויאמר, מה נורא המקום הזה…” (שם, יז).

מה משמעות החלום ולמה מרמזים הדברים?

כאשר רבי נתן מברסלב היה צעיר לפני שהתקרב לרבי נחמן, למרות היותו תלמיד חכם וגאון עצום בידיעת כל התורה, הוא חש תמיד חוסר סיפוק בחייו ובעבודת השם, גם כאשר התקרב לגדולי ומאורי החסידות הענקים שהיו בדורו, הלב שלו היה מלא בהשתוקקות לבורא עולם, ובכל זאת, הוא תמיד חש חוסר סיפוק בעבודת השם, דבר שהסב לו ייסורים נוראים. הוא ניסה לחפש את דרכו בין גדולי ומאורי החסידות, ובתקופה מסוימת היה מקורב לצדיק הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

במוצאי שבת ישבו החסידים בסעודת ‘מלווה מלכה’ והחברים ביקשו מהצעיר שבחבורה, רבי נתן, לצאת לקנות בייגל לסעודה. רבי נתן יצא כשליבו שבור לרסיסים, הנה הוא כבר זכה להתקרב לצדיק גדול וקדוש כל כך, ועדיין הוא מרגיש שהוא רחוק מעבודת השם. בדרך, במקום לקנות בייגל, הוא נכנס לבית כנסת סמוך, הוציא ספר תהילים ובקול מרוסק החל לומר פרקי תהילים, הוא הגיע עד פרק נ והרגיש שהוא לא מסוגל יותר. הוא השתטח על הרצפה בפישוט ידיים ורגליים ובכה בכי מטלטל עד עמקי נשמתו: “ריבונו של עולם! וכי בשביל כך נבראתי, לקנות בייגל”? מתוך בכי הוא נרדם וראה חיזיון מופלא, בחלומו הוא רואה את עצמו מטפס בסולם ולפתע הוא מועד ונופל, הוא מנסה לקום ולטפס שוב, הפעם הוא מצליח לטפס גבוה יותר ושוב הוא נופל, הפעם המכה חזקה וכואבת יותר, אך שוב הוא מנסה לטפס ושוב נופל וכך כמה פעמים, כל פעם המכה כואבת מקודמתה, עד שכבר אין לו כוח לטפס יותר.

אולי גם זה יעניין אתכם:

להסתכל בשכל של כל דבר – פרשת תולדות

כשזה קם זה נופל – פרשת השבוע תולדות

שני עולמות – פרשת תולדות

לפתע, הוא רואה דמות מאירה מתקרבת אליו, האיש שתואר פניו כמלאך אלוקים פונה אליו ואומר לו: “טפס והחזק עצמך היטב” (באידיש: ‘דראפע זיך און האלט זיך’). לאחר שמיעת דברי החיזוק, הוא מטפס שוב והפעם הוא מצליח להעפיל לראש הסולם. רבי נתן התעורר מהחלום והחלום נחקק עמוק בליבו. הוא חזר לחברים שעדיין ישובים בסעודת מלווה מלכה, ולשאלתם למה התעכב זמן כה רב הוא התחמק בתירוץ כלשהו. תקופה קצרה לאחר מכן רבי נתן שמע על רבי נחמן ונסע אליו לברסלב, מיד כאשר נכנס הוא זיהה בו את הדמות שחיזקה אותו לטפס ולהחזיק עצמו היטב. רבי נתן התקרב לרבי נחמן והפך לתלמידו המובהק.

רבי נתן השתטח על הרצפה בפישוט ידיים ורגליים ובכה בכי מטלטל עד עמקי נשמתו. “ריבונו של עולם! וכי בשביל כך נבראתי, לקנות בייגל”?…

נחזור לפרשה שלנו ולדברי הפסוק שמספר על יעקב: “ויפגע במקום ההוא” (כלומר יעקב הגיע להר המוריה) “וילן שם כי בא השמש… ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו”. רבי נתן מבאר שהדברים מרמזים לחיפוש הרוחני של האדם להשגת דרגות קדושה: כל אדם חווה עתים בהם הוא מרגיש שנפתח לו אור אלוקי והוא עולה על הגל ומתקרב אל הקב”ה, כאשר זה קורה הוא בטוח שהדבר ימשך לנצח. אולם לאחר מכן הוא חווה נפילה והתרסקות. כשזה קורה, נדמה לו כאילו מעולם לא האיר לו אור השם. מזכיר את החלום של רבי נתן, עולים בסולם מטפסים ואז נופלים ומתרסקים. איך אפשר להתחזק במצב כזה?

נראה את ההסבר של רבי נתן, התלמיד שלמד מרבו איך להחזיק ולטפס ולא ליפול, כיצד הוא מפרש את דברי הפסוק:

“ויפגע במקום” – האדם מרגיש שהאיר לו האור האלוקי והוא ‘פגע במקום’, והוא כבר זכה להשיג את הקדושה והאור הזה וודאי יימשך לנצח. אולם למעשה, מה שקורה הוא:

“וילן שם כי בא השמש” – השמש שהוא האור האלוקי שוקע ונעלם, ולפתע האדם מוצא את עצמו בחשיכה נבוך ותוהה. לא הולך לו, החשיכה השתלטה עליו והוא לא רואה איך להתקדם מנקודה זו. מה ההסבר לכך?

פתאום אדם מוצא את עצמו בחושך ושואל איך יוצאים מזה

לפתע אדם מוצא עצמו בחשיכה נבוך ותוהה, איך ממשיכים מכאן?…

זה מה שמראים ליעקב בחלום: “והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה” – זוהי העבודה של האדם בעולם הזה, היא דומה לעלייה בסולם שצריך לעלות שלב אחר שלב, וכמו שמטפסים בשלבי הסולם אי אפשר להעפיל בבת אחת לצמרת.

וזה מרומז בהמשך הפסוק: “והנה מלאכי אלוקים” – הכוונה לצדיקים שהם דומים למלאכים, “עולים ויורדים בו”. כך הסדר, אי אפשר להעפיל בבת אחת עד לצמרת, צריך שיהיו עליות וירידות. קודם העלייה – יש ירידה, אבל התכלית של הירידה היא עלייה.

לכן אין להיבהל מכך שפתאום נחשך לאדם ולא הולך לו. למרות שנהיה חשוך, הוא צריך לדעת שהאור שהוא ראה קודם בוודאי קיים, רק שלפעמים יש בחינה של ‘ויפגע במקום’ – מקרוב, ולפעמים זה ממרחק – ‘וירא את המקום מרחוק’. האדם צריך להמשיך ולצפות, לטפס ולהחזיק עצמו היטב, ואז השם בוודאי יעזור לו והוא יצליח להעפיל ולהגיע ליעד הרוחני. כדי לא ליפול כשחשוך, צריך לזכור תמיד גם כשהוא מרגיש שהשם מאיר לו, שהוא עדיין ‘מרחוק’, הוא עדיין לא כבש את הפסגה. אז, גם כשיחשיך לו, הוא יבין שיש אור והקב”ה עדיין מאיר לו, רק שהוא ‘מרחוק’, אבל הוא קיים בוודאי והבורא לא יעזוב אותו.

וכדברי רבי נתן בלשונו: “כי באמת, אף על פי כן האור שהאיר לו לא נכבה ולא נסתלק ממנו, כי אור חסדו יתברך מאיר עליו תמיד, רק השכל הוא בבחינת ‘ממרחק תביא לחמה’ ובבחינת ‘וירא את המקום מרחוק’, אבל סוף כל סוף יגמור השם יתברך מה שהתחיל, וייטיב עם כלל ישראל, ועם כל אחד ואחד בפרטיות, רק שצריכים להיות מצפים לישועה תמיד בבחינת: ‘וכל עין לך תצפה’, וכמו שאומרים: “כי לישועתך קווינו כל היום ומצפים לישועה”. (על פי ליקוטי הלכות שילוח הקן ה-י).

כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם.