צריך אחדות של אנשים שמתחברים יחד באהבה כדי להמתיק את גזירות יום הדין! תראו כמה כוח יש לביחד שלנו!
“אתם ניצבים היום כולכם לפני ה’ אלוקיכם” (דברים כט, ט)
את פרשת ניצבים קוראים תמיד בשבת שלפני ראש השנה. למה? מכיוון שצריך אחדות של אנשים שמתחברים יחד באהבה כדי להמתיק את גזירות יום הדין, לכן משה רבינו אומר לנו “לעמוד יחד”.
“אתם” מתייחס לאדם, “עומדים” מתייחס למקום, ו”היום” מתייחס לזמן. בהתאחדות, בהתאגדות שלנו יחד אנו מחברים את מושגי האדם, המרחב והזמן ומביאים אותם לפני בורא עולם (ליקוטי הלכות ח).
אולי גם זה יעניין אתכם:
גם אני לא יכול בלעדיך – כי תצא
בכל מקום בו אדם נמצא עליו להשתדל לומר את התפילות שלו באוויר הטהור של ארץ ישראל. כיצד? הפתרון נרמז בפסוק הזה:
“ניצבים” – הכוונה היא לתפילה (ברכות ו, ע”ב).
לפני השם אלוקיכם” – זה מקביל לארץ ישראל, כפי שמלמדים חז”ל – “כל היושב בארץ ישראל הוא (כמו) מי שיש לו אלוקים” (כתובות קי, ע”ב).
“המנהיגים שלך, השבטים שלך…” – הכתוב מפרט עשר קטגוריות של אנשים שמתאימות לעשר אצבעות הידיים. כאשר אדם מוחא כפיים בזמן התפילה, הוא יכול לעורר את האוויר הטהור של ארץ ישראל ולמשוך על עצמו את קדושת ארץ הקודש (ליקוטי מוהר”ן חלק א, פד: ה).
“וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא…” (דברים לא, ב)
ואומר רש”י – מעיינות החכמה נסגרו בפני משה רבינו.
משה גדל בידע שלו עם כל יום שעבר, ולכן הוא ידע שביום הזה שבו הוא לא יוכל להשיג עוד ידיעות אלוקיות, יהיה זה הזמן שלו להיפטר מן העולם (ליקוטי הלכות א).
לפני שרבי נחמן נפטר הוא אמר לתלמידיו, “כבר הגעתי לדרגה כזו שאיני יכול יותר להתקדם בעודי לבוש בגוף הארצי הזה. אני משתוקק לשים את הגוף הזה בצד, כי אני לא יכול להישאר בדרגה אחת לדרוך במקום”.
“וְעַתָּה עֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן לְאֵיזֶה דַּרְגָּא הִגִּיעַ אַחַר כָּךְ כִּי מֵעוֹלָם לֹא עָמַד עַל מַדְרֵגָה אַחַת עַד הַיּוֹם שֶׁנִּסְתַּלֵּק וּמַמָּשׁ בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה הִשִּׂיג חֲדָשׁוֹת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ הַנּוֹרָאָה מְאֹד” (שבחי הר”ן קסט).
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם!