על הסוד של חנוכה שמעתם? רבי נחמן מברסלב מגלה לנו את הסוד המיוחד של חג החנוכה, את הקשר בין האור של הנר הקטן והישועה הגדולה…
רבי נחמן מברסלב מבאר (תורה ז “כי מרחמם”, ליקוטי מוהר”ן חלק ב) את סוד קדושת חנוכה ומביא את ראשי התיבות של חודש כסליו שמרומזים בפסוק “וירא י-הוה כי סר לראות”, ונבאר מעט את הקשר בין פסוק זה לחנוכה לפי ההקדמות המבוארות בתורה הנ”ל.
בגיא צלמוות אתה עמדי?
פסוק זה מתייחס למראה הסנה ולתמיהת משה “והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל”. ומבארים חז”ל, שהאש הוא מראה השכינה השורה על הסנה שהוא שיח קוצני המרמז על הצרות והמעיקים לעם ישראל, ופירוש המראה הוא שהשכינה נמצאת עם ישראל בתוך הצרות והגלויות, בבחינת “עמו אנכי בצרה” ו”בכל צרתם לו צר” וכן הלאה, ולפי זה תמיהת משה הייתה: אם הקב”ה נמצא איתנו בצרותינו וכואב את כאבנו, מדוע “הסנה לא אוכל”? מדוע הקב”ה ילא מכלה את הקוצים, כלומר את הצרות?
למעשה, זו שאלה שהרבה פעמים אדם שואל את עצמו: באמת מדוע לא יבער הסנה? אם הקב”ה איתנו בתוך הצרה, מדוע הוא לא מסלק את הצרה ומושיע אותנו ממנה לגמרי? כשקוראים בתהלים את מה שאומר דוד המלך: “גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא כי אתה עמדי”, האדם שואל את עצמו: מה פירוש הדבר? אם אתה עמדי, מה אני עושה בגיא צלמוות? אם הקב”ה עמי ואצלי וקרוב אלי, מדוע עדיין אני שקוע בבעיות ואני לא רואה עזרה משמים כזו שכל הצרות מתפוגגות, והכל רק הולך לי כסדר?
אולי גם זה יעניין אתכם:
חודש כסלו – לעשות את הבלתי אפשרי
לפי המבואר בתורה שלנו (אות י”א), מבואר שאש היא בחינת הארת המקיפים (שמן הנרות של חנוכה) והארת המקיפים, כמבואר שם, היא הארה של דבר שאנחנו לא יכולים להשיג בשכלנו ולכן הוא מקיף לשכלנו, וממילא מראה הסנה שאיננו אוכל הוא מראה שאינו מובן לשכל, וזה מה שמשה סר לראות – את המחזה המופלא שלא נתפס בשכל, שהוא בחינת הארת המקיפים כנ”ל, וממילא כאן גם טמון הסוד של הנהגה זו שהקב”ה מצד אחד נמצא עמנו, ומצד שני אינו מכלה הצרה כמו שיבואר.
האור מאיר לנו שאנחנו לא לבד בחושך
לפי צירופי הדברים המבוארים בתורה זו, מובן שעניין אש השכינה השורה על הסנה הוא הארת השגת הדרי מטה, בבחינת “מלא כל הארץ כבודו”. כי דרי מטה הם בבחינת “אספקלריא שאינה מאירה” (כמוב”פ באות ח’) כלומר, בחינת חושך (כמבואר בהלכות קריאת שמע ג), והם מקבלים ממשה את הארת המקיפים בבחינת “מלא” שהוא המשכת האור לתוך החושך, כלומר השראת השכינה בתוך החושך והצרות. והנה, על פי מה שמובא שם בתורה, אנו רואים בדברי רבינו ז”ל שגם אחרי הארת השגת “מלא” עדיין נקראים הדרי מטה בשם של “אספקלריא שאינה מאירה”, ולכן מוכרחים לומר שגם אחר הארת “מלא” עדיין הם נמצאים בחושך. ונשאלת השאלה – מה הועילה הארת המקיפים בחינת “מלא” לדרי מטה אם גם אחריה הם נשארים בבחינת דרי מטה ו”אספקלריא שאינה מאירה” והצרות אינן מתפוגגות?
האור המיוחד הזה מאיר לנו שאנחנו לא לבד בחושך, שבורא עולם עמנו ואצלנו תמיד גם במקום הנמוך של עשרה טפחים, כך זוכים להיוושע מהצרות לגמרי!…
אלא החילוק הוא, שלפני הארת המקיפים – אזי נמצאים הדרי מטה לבד בחושך, ואילו אחר הארת המקיפים – הם יודעים שהשם נמצא איתם ועימם ואינם לבד בחושך. וזהו חילוק גדול ועצום, ואכן מי שזוכה להפנים הארה זו שהקב”ה עמך ואצלך וכו’ גם כשלא מתבטלת הצרה לגמרי, הוא יכול לזכות גם להיוושע מהצרה לגמרי, כמו שהיה אז בסנה שאחרי כן גאל משה את ישראל ממצרים, כלומר גאולה שלמה מהצרות.
חנוכה, זה להאמין שהאור של הנר הקטן הוא האור של הישועה הגדולה….
סוד הנר – הארה תוך כדי החושך
מובן למתבונן שזו ממש הבחינה של נר חנוכה, שאף שאנו מדליקים את נר החנוכה והוא אכן מאיר באור נפלא, אמנם אסור לנו ליהנות לאורו, נמצא שאף שהדלקנו אור עדיין אנו נמצאים בחושך, כי מבחינה מעשית אסור לנו לעשות דבר כלשהו בעזרת האור של הנרות, וממילא זה לא שונה כלל מאילו לא היה אור הנר מאיר כלל. ובכל זאת, הרי הוא כן מאיר? אכן זו ממש הבחינה של אור השם המאיר לנו בתוך החושך מצד אחד, ומצד שני אנו לא יכולים להשתמש בו ולצאת לגמרי מהצרה מיד, שמבחינה זו אנו כביכול נשארים בחושך. אלא, שבאמת זה חושך “מואר”, כי אנו רואים היטב את האור ומקבלים חיות נפלאה ממנו. (כל עניין הסנה שאיננו אוכל זה בעצמו נס פך השמן, שהשמן איננו אוכל דומיא דמראה הסנה ואכמ”ל).
לסיכומם של דברים, הארת האמונה שבורא העולם עמנו גם בעת צרה, הן בפרט והן בכלל ישראל, היא בבחינת קדושת חנוכה.
חנוכה מאיר לכולם!