סדנה טובה היא כזו שיודעת לתת למשתתפים בה את הכלים הנכונים והטובים. רבי נחמן פיתח סדנה כזו כבר לפני 200 שנים לאמונה עם שלוש נקודות! בואו לגלות!
בקטורת שהקטירו בבית המקדש היה ריח נפלא, וחז”ל מעידים: אילו היו מוסיפים בה דבש, לא היה איש מסוגל לעמוד בפני התענוג של ריחה. ומדוע אין מוסיפים לה דבש? מכיוון שהתורה מצווה אותנו (ויקרא ב, יא): “… וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה’” (עפ”י נוסח התפילה היומית).
חסיד ברסלב בשם ר’ ישראל סטרפצ’יק, נהג לומר את התפילות היומיות בהתלהבות ובכוונה יתירה. פעם אחת קרה שר’ פינחס מקיבליץ, חסיד מחצר סקויר (חצר שאז התנגדה לחצר ברסלב) נתקל בר’ ישראל בשעה שהלה אמר בינו לבין עצמו את מילות תפילת “פיטום הקטורת” כדרכו בכוונה ובדבקות. ר’ פינחס נדהם כשהוא שמע את ר’ ישראל אומר בהתעוררות: “איי איי “אין אדם יכול לעמוד בפני ריחה”… אבל “למה אין מערבים בה דבש?”. והוא קרא בנחישות: “מפני שהתורה אמרה! התורה אמרה… התורה אמרה…” הלהט והאמונה האיתנה בתורה ובחז”ל שבה נאמרו הדברים העבירו היטב את המסר לכל השומעים – והם השפיעו על ר’ פינחס שהצטרף לחסידי ברסלב והיה מגדולי החסידים בדור הקודם (רבי נחמן בורשטיין).
יש דברים רבים, הוספות של מנהגים והליכות שונים, שהיו מוסיפים כביכול לעבודת השם שאנו עובדים. אך אנו מוזהרים ועומדים: היזהרו! אם אין רמז לדברים אלה בתורה או בהוראות הפוסקים, יהיה זה משגה לנהוג בהם. רק התורה, כפי שהיא נלמדת על ידי חכמינו הקדושים, יכולה לספק לנו את הכלים הנכונים להתמודדות עם החיים. מסיבה זו יש להדגיש הדגשה יתירה את הצורך ההכרחי הבלתי מתפשר לקיום דיני התורה בפשטות ללא כל שינוי וסטייה כלשהי. רק על ידי אמונה טהורה ונקייה בתורה ובמצוות נבחין בחשיבות דבקותנו בתורה, בהשפעה החיובית שיש לה על חיינו, בניגוד למבקשים דרכים חדשות, שבעיניהם היו נראות “טובות” יותר וכתוצאה מכך – ראו כיצד צאצאיהם בדורות הבאים נושרים מעבודת השם, מהתורה ומהיהדות בכלל.
אולי גם זה יעניין אתכם:
ואם אנו זקוקים לזהירות כל כך רבה בכל הנוגע לאמונה פשוטה – היה אומר רבי נחמן מברסלב: כיצד יכול אדם המבקש להיות יהודי ללמוד חיבוריהם של חוקרים שונים שדבריהם מושתתים על עיקריהם של כופרים מוצהרים? ועוד לחשוב שעל ידם יקבל “ידע נרחב”… על מנת לפתח אמונה עלינו ללמוד רק את חיבוריהם של הצדיקים הבנויים על דברי הש”ס, המדרש, הזוהר האריז”ל הבעש”ט וכו’, שכל אלו שורשיהם בתורה שקיבלנו בסיני על ידי משה רבינו מפי הקדוש ברוך הוא (חיי מוהר”ן ת”י).
חובה להאמין שישנם טעמים נשגבים מבינתנו ורזים עמוקים בקיום מצוות התורה שקיבלנו ממשה, אף על פי שאנחנו לא מבינים אותם (חיי מוהר”ן תי”א). באופן כזה יש להאמין. ואם אכן האמונה תהיה פשוטה, חזקה ואיתנה ללא כל מחקר והשערות מדומות – ייפתח לפניך אוצר אור המופלא של התורה, ותתחיל להבין עוד ועוד על אמיתת האלוקים ועל תורתו הקדושה.
אמונה בצדיקים
“ויאמינו בה’ ובמשה עבדו” (שמות יד, לא). כך אומר המדרש (מכילתא, בשלח): כל המאמין בה’ כאילו מאמין במשה, הרועה הנאמן, ומי שמאמין ברועה הנאמן, כאילו הוא מאמין בה’, בורא העולם.
מתוך ארבעים ושמונה מידות בהם נקנית התורה – כמפורט במשנה (אבות ו, ו) אחת מאלה היא “אמונת צדיקים”. רוב רובן של המידות המנויות שם מתמקדות בעיקר בשקדנותו של האדם ובמאמציו ללמוד תורה ולתקן מידות מקולקלות המפריעות לרכישת התורה. אולם, דווקא במרכזן של הארבעים ושמונה מידות מנויה מידה זו של אמונת צדיקים. אכן, הצדיקים הם המעבירים אלינו את התורה, כך שללא אמונה במשנתם לא נוכל אף פעם לקנות תורה, ומה ישווה לימוד אינטלקטואלי ושקדנות?
חלק עיקרי ויסודי ובלתי נפרד מקניית אמונה בבורא העולם, הוא קניית אמונת צדיקים. בעולמנו המורכב והמשתנה בהתמדה, כיצד נוכל אי פעם לקוות שנדע לבחור את הטוב, את הצודק – הן בתחום החולין והן בתחום הקודש? לשם כך אנו זקוקים לצדיקים. אנשים אלה – שהתעלו מעל לריסונים ולמגבלות הפיזיים של מחשבת אנוש – הם היודעים לכוון דרכינו נכונה. נוכל לסמוך עליהם בדרך שילד סומך על הורה שהוא רואה אותו כמי שיודע את הכל.
הספנין רובן חסידים (קידושין פב ע”א) – שפורשין למקום סכנה ותמיד הם ברעדה…” (רש”י, שם).
קברניט ותיק לא יסמוך על מלח חדש לנווט את ספינתו. הכשרתו בניווט היא ברמה שאין המלח החדש יכול אפילו לקוות להשתוות אליה. בכל זאת, מפעם לפעם, זקוקים גם קברניטים מנוסים לסיוע מרבי-חובלים שיש להם יותר ותק אפילו מהם. ושוב, יש פעמים שאפילו המנוסה והוותיק שברבי-החובלים נתקל בגלים ובסערה שמולם הוא חסר אונים. אין לו שום ברירה אלא לפנות אל הקב”ה בבקשת עזרה. מכאן נובע איפוא תוארם “חסידים”.
אם אכן האמונה תהיה פשוטה, חזקה ואיתנה ללא כל מחקר והשערות מדומות – ייפתח לפניכם אוצר אור המופלא של התורה, ותתחילו להבין עוד ועוד על אמיתת האלוקים ועל תורתו הקדושה….
לשרוד בעולם הזה, זה כמו ניווט על פני הים. בדיוק כפי שאדם לא יכול מבחינה פיזית לשרוד במים ללא הכלים המתאימים, כך גם אי אפשר לו לשרוד ב”ים החכמה” ללא הכלים המתאימים. ומה הם אותם כלים איתם ניתן לשרוד בין גלי התקופה הסוערים? העצות שאנו מקבלים מהצדיקים המנחים אותנו בדרך הנכונה.
ניתן לקשור, איפוא, בין עניין זה לצליחת ים סוף על ידי בני ישראל בצאתם ממצרים. היהודים האמינו במשה, הצדיק, והלכו בתוך הים בעקבותיו. הים שלא ניתן היה לעבור אותו נבקע למענם, כשמימיו עומדים כמו חומות להפריד בין שבט לשבט. הדבר סימל את הנחייתו המדוייקת של כל אחד ואחד דרך הים – “ים החכמה” – בהתאם לרמת החכמה וההבנה הפרטית שלו. לפרעה, לעומתם, לא הייתה שום אמונה. אולם הוא סבר שיש בידיו את הכלים בעזרתם ניתן לעבור את הים. אבל הוא גילה שלא כך המצב. מכיוון שלא היה מצויד להתמודד עם הים הסוער, התמוטטו עליו ועל צבאו המצרי חומות מי הים (ליקוטי הלכות, נטילת ידיים לסעודה ו, לט).
פעם אחת אמר רבי נחמן: ממני יכולים להבין קצת גדולתו של הקב”ה (חיי מוהר”ן רפ”ד). הצדיק הוא זה שעל ידי התורה הקדושה שרכש זכה לרוח הקודש. באמצעות האמונה שלנו בצדיקים, יכולה קדושתם לרדת אלינו ולעזור לנו להגיע לשיא רוחני. אפילו רק אזכור שמם מסייע לשאוב מקדושתם (ליקוטי הלכות, נטילת ידיים לסעודה ד, ו).
לשרוד בעולם הזה, זה כמו ניווט על פני הים!…
…ואמונה בעצמנו
כשאמונתו של אדם לקויה, הוא זקוק לעמל רב ויגיעה קשה בעבודת השם יתברך (ליקוטי מוהר”ן ח”ב, פו). רבי נתן מתאר שכאשר שמע את הדרוש הקצר הזה, נבהל ונשתומם. משום מה, הוא הרגיש שדברי רבינו מכוונים אליו. “תמיד ראיתי את עצמי כבעל אמונה” אמר רבי נתן, שלא הצליח לפענח את כוונת הרבי. וכשהבחין הרבי בהשתוממותו, אמר לו בלשון נחושה: “ייתכן שיש לך אמונה, אך אין לך אמונה בעצמך!” (שיחות הר”נ קמ).
מהערת זו של רבינו אנו למדים שהאמונה פירושה גם אמונה בעצמנו. הדבר מתגלה במספר דרכים:
להאמין שאני, כפרט, חשוב מאוד בעיני הקב”ה.
להאמין שללא קשר לריחוק שאני רחוק מהקב”ה, יש לי הכוח לשוב אליו.
להאמין שללא קשר לדרך שאני מנהל כעת את חיי, יש לי הכוח הפנימי לשנות את הרגלי.
להאמין שגם לי יש הכוח להיות צדיק.
לחיות בשמחה ובתקווה ולא ליפול לזרועות הייאוש.
כותב רבי נתן: בעוד שהוא אמת “שכל ההתחלות קשות” (מכילתא, יתרו) – אך הסיום קשה יותר! (ליקוטי הלכות, משא ומתן ג, ו). לא פעם לקראת סיום התפילה לבורא עולם נופלים קשיים לסיימה באמונה ובביטחון שאמנם הקב”ה יושיע אותנו. אולם, לכל אחד מאיתנו יש כוח פנימי אדיר ואנחנו מצליחים תמיד לסיים – בתנאי שרצוננו בזה כן ואמיתי. דרוש רק כוח רצון להשלים את התפילה. בפנימיות שלנו, יש לכל אחד מאתנו כוח רצון כזה. אבל צריך למשוך אותו מתוכנו, לנצל אותו ולהשתמש בו (ליקוטי הלכות, משא ומתן ג, ו).
גם אתה יכול לקבל החלטות
ישנם צדיקים שאמונתם בבורא עולם היא בוודאי שלמה, ובכל זאת, מתעוררת עליהם מחלוקת מכיוון שחסרה להם אמונה בעצמם, או בחידושי התורה שהם מגלים. מכיוון שהם לא מאמינים שלקב”ה יש נחת רוח מפירושיהם וכי הוא משתעשע בהם, לכן הם מתייחסים בעצמם ברשלנות (בזלזול) לפירושים אלו. אולם, ההתנגדות המתפתחת עליהם מקרבת אותם יותר להשי”ת ועל ידי זה מקבלים חידושיהם את ערכם האמיתי בעיניהם (ליקוטי מוהר”ן, סא:ה).
אנו רואים שעל ידי שחסרה לאדם אמונה בעצמו, נגרמים לו קשיים. לכן, בתהליך בניית אמונה התמימה יש להתייחס גם לאמונה בעצמו כחלק יסודי בתהליך זה.
לעתים קרובות אנו חשים מבוכה בכל הקשור לדרך הטובה ביותר לעבוד את הבורא. לפעמים התחושה שלנו היא שדרך אחת היא הטובה ביותר, אך מאוחר יותר אנו משתכנעים שדרך אחרת עדיפה. מצב זה עלול לגרום לנו מבוכה רבה. על כך אמר רבי נחמן: מדוע לגרום לעצמך מבוכה ובלבול? איך שעושין עושין, ובלבד שלא לעשות רע ח”ו! (שיחות הר”נ רסט).
הרבי העיד על עצמו שכך עבד הוא בעצמו את בורא עולם: דרכו הייתה שהיה בוחר לו דרך ישרה איך להתנהג בעבודת השם. בדרך זו הלך זמן מה (כשבועות מספר) והיה חזק ואמיץ בדרכו זו מבלי לתת למחשבות והיסוסים שונים לבלבל את דעתו, והלך רק בדרך שבחר. אחרי שהקדיש פרק זמן מסוים לעבודת השם בדרך מסוימת זו, היה מתבונן ומחליט אם עליו לשנות לדרך אחרת או לא, אולם תוך כדי העבודה גירש מעל פניו כל מיני מחשבות ובלבולים המנסים להפריע לו בעבודתו (ליקוטי מוהר”ן ח”ב, קטו).
בנה לעצמך תכנית ראויה בעבודת השם, קבל החלטה נאותה והידבק בה באמיצות. אל תכניס למוחך היסוסים והתלבטויות – “האם זה טוב?” “האם אני נוהג כשורה?”… תאמין בעצמך שיש לך די שכל לבחור דרך ולדבוק בה לזמן מה. אם לא תנהג כך, לעולם לא תוכל להתחיל. אך גם זאת עליך לזכור שתמיד תוכל לבצע שינויים.
אמונה עם כל הלב – והידיים…
לאמונה סוגים ואופנים שונים. ישנה אמונה שמושבה היא בלב, אולם האמונה היעילה ביותר היא זו שאיננה רק בלב אלא מתרחבת ומתפשטת לכל איברי האדם עד שגם ידיו מלאות אמונה. “וזה שכתוב במשה ‘ויהי ידיו אמונה’ – שהייתה לו אמונה כל כך גדולה, עד שנתפשטה בכל האיברים, שאפילו בידיו הייתה האמונה גדולה כל כך – “עד בא השמש” – עד שהגיע אל השכל של הדבר, כי שמש מרמז אל השכל” (ליקוטי מוהר”ן, צא).
מעצותיו של רבי נחמן: על האדם לנהל כל יום שלושה סוגי “שיחות”: אחת עם הקדוש ברוך הוא, אחת עם רבו או מדריכו הרוחני, ואחת עם חבר קרוב. לכל אדם יש בתוכו איזו נקודה טובה שהיא רק שלו ועל צירה צריכים להיות סובבים שלושה סוגי שיחות אלו: הוא “משוחח עם האלוקים” על נקודה זו. הוא מביאה לידי ביטוי וגילוי על ידי כך שהוא מהרהר ומשוחח על נקודת עצמו בפני השם. אחר כך, עליו לינוק גם מהנקודה הטובה של חברו שבעזרתה מאירה יותר הנקודה של עצמו. את זה ניתן לבצע על ידי ניהול שיחות עמו כל יום. הנקודה השלישית שהוא זקוק לה היא “הנקודה הכללית”, הטוב שהוא בינתיים מעבר ליכולתו הנמצא באנשים הגדולים ממנו. כלומר, מדריכו הרוחני (ליקוטי מוהר”ן לד, ח).
לכן, אם יש לנו אמונה – באלוקים, בצדיקים ובעצמנו – נוכל תמיד למצוא מוצא לרגשותינו ולתחושותינו, תמיד נוכל למצוא דרכים לשפר את עצמנו ולתקן את עוולות העבר. נוכל להתמודד טוב יותר עם העתיד, ביודענו כי אנו עומדים על יסוד איתן ומוצק של אמונה על כל גווניה.
לאמונה שלנו יש כוח עצום עם השפעה אדירה על החיים שלנו, בואו להכיר את הכוח הזה מקרוב ולדעת איך להשתמש בו בכל מצב – בקישור הזה!
(מעובד מתוך הספר “לעבור את הגשר הצר”)