פורים במרחק נגיעה ואתם יודעים, “נכנס יין יצא סוד”! זה מה שקרה לב.י.ג פיש, ועכשיו הוא מגלה ארבעה סודות שיהפכו לכם את החיים במאה שמונים מעלות! לכו על זה!
הנה, מגיע היום שלי! פורים זה הזמן שב.י.ג. פיש יכול להתגלות במלא כוחו! רק שמחה ושמחה ושמחה! מותר להתבדח בלי גבול, לרקוד בלי גבול, לקפוץ ולסלטט (לשון סלטה) כמה שרוצים – איזה כיף! ישתבח שמו לעד, כמה אנחנו חייבים להודות להמן הרשע שבזכותו יש לנו יום כזה שבו אנחנו ממשיכים למחוק אותו עד שלא יישאר ממנו זכר, לא ממנו ולא מהעצבות והמרה השחורה שלו, לא מהקלות ראש שלו ולא מהלכלוך שלו, לא מהחכמות שלו ולא מהגינונים שלו, ולא מה”וילך אגג מעדנות” שלו כמו איזה דוגמן מסלולים…
תכל’ס, העמלקים האלה לא ילדים קטנים. הם היו כאלה מכשפים גדולים שכשבא שאול להרוג אותם הם הפכו עצמם לכבשים ושאול חמל על הצאן, וככה נשארו העמלקים האלה בשטח עד היום. הם, העמלקים, יש להם משימה אחת ויחידה שמעניינת אותם: איך לנתק את העולם לגמרי מהאלוקות. כמובן שלו יצויר שהם יצליחו אז העולם יחזור לתוהו ובוהו, כי אין שום קיום לעולם בלא חיות אלוקותו יתברך. אבל הם כל כך דבקים במטרתם, שהם מוכנים למסור נפש על זה! הנה, ביציאת מצרים כל העמים שמעו את הגבורות והנסים והנפלאות שהקב”ה עשה לישראל, והתעוררו לכבד את ישראל ואת אלוקיו, אבל העמלקים לא יכלו לסבול את זה ובאו להילחם עם ישראל ברפידים למרות שידעו שבוודאי ינחלו תבוסה, רק בשביל לקרר מעט את יראת ההוד שהעמים רחשו לישראל, שיראו שזה לא כזה נורא ואפשר ומותר להתגרות בישראל…
זו מידתו של עמלק, לקרר, להראות על דברים חשובים וקדושים שזה לא נורא, ‘חלאס, אל תהיה כבד, מה אתה מתייחס כל כך, עזוב שטויות’ – זה הסגנון והליצנות של עמלק.
אולי גם זה יעניין אתכם:
אז בימים המעטים שאגג היה כלוא בבית הסוהר עד שבא שמואל ושיסף אותו לארבע חתיכות, העמלקים שלשלו לו דרך הארובה שפחה וממנה יצא המן האגגי. צריכים להבין, זה ממש חשוב להם להילחם בקב”ה ובעמו, זה לא סתם סכסוך גבולות, מאבק כוחות, פעם חברים ופעם אויבים כמו כל האומות. זה עקרוני אצלו, הוא לא יהיה רגוע עד ש… וכמובן שזה לא יתכן כי “מלחמה לה’ בעמלק מדור דור”. בורא עולם נלחם לנו, אחרת אין סיכוי כנגד הנחשים האלה.
מפחיד? כן, קצת פחד מעמלק לא יזיק כדי שנבין בפני איזו מלחמה אנחנו עומדים. כמו שסיפר רבי נתן מברסלב: פעם אחת בערב פורים בתענית אסתר צעקתי להשם יתברך: “הצילני מקלפת המן-עמלק”, ודומה היה עלי הדבר, כאלו המן-עמלק עומד עלי להכותני במוט ברזל…” “מיט אדראנג” (אבני”ה ברזל, סי”ג).
אבל תראו מה כאן קורה! מה קרה לי שאני כזה רציני! פורים בא! פורים בא! רק שמחה ואף על פי כן שמחה, ושוב אף על פי כן שמחה ושמחה ושמחה.
עכשיו תראו – נכון פורים עכשיו, וזה הזמן של ב.י.ג פיש לשלוף את כל הארטילריה של הבדיחות והשטויות, אבל דווקא נהפוך הוא – יש לי משהו סופר רציני לגלות לכם. בפרט שבימים אלו הכל מוצף בבדיחות, שמחה, מסכות ורעשנים. אז יש משהו מאוד רציני שאני יודע ממנו, ובגלל שנכנס יין יצא סוד אני עומד לגלות לכם אותו. אל תטעו – זה דבר מאוד רציני אבל משמח בלי גבול, לכן צריכים ריכוז גדול לפני שמתחילים… אתם מוכנים?
רגע, עוד משהו. נזכרתי שבפרשת תרומה כבר הוצאתי מאמר פצצה מלא בדיחות, אז תיכנסו אליו אחר כך. עכשיו, תהיו רציניים לרגע אחד.
אז ככה – יש עצה שחוזרת על עצמה שוב ושוב בספר “עלים לתרופה”, ומי שקולט אותה – גמרנו! אין דבר בעולם שהוא לא יכול להפוך לשמחה. פשוט אין. והעצה הזאת, זה ממש דבר שכל אחד יכול לעשות ובכל מצב. איך עושים את זה? הנה אני כבר מסביר.
נאמר שיש לך את אותו דבר נורא מדכא שקוראים לו “עצבות”. אתה עושה ככה – אתה אומר לעצמך שדווקא בגלל שיש לך כל כך הרבה עצבות, זו הסיבה שצריך ממש לשמוח בשמחה אינסופית. למה? כי אם המצב שלי כל כך קשה, כמה אני צריך לשמוח שאני יודע מרבי כזה עם עצות כאלה וכוח כזה והבטחות כאלה ונחמות כאלה וכו’ וכו’. אז תאר לך שלא הייתי מקורב לרבי כזה והייתי תקוע עם העצבות הזו בלעדיו – אוי ואבוי! מה היה? אבל עכשיו, כמה אני שמח שיש לי כזה רבי ומאירים עלי כאלה רחמים מהשם יתברך בזכות זה. וכמה שהמצב יותר קשה, אני צריך יותר לשמוח בהרחבות הנפלאות ובתקווה המתוקה שיש לי במה שזכיתי להיות מקורב, אפילו רק כחוט השערה, לרבי כזה!
ניתן עוד דוגמה או תרגיל – איך שתקראו לזה. בואו נאמר שהמצב בכיס כמו שאומרים בז’רגון “על הפנים”. אין כסף. אפס כסף. אז ככה – אם אתה סתם בן אדם שפשוט תקוע לגמרי במה שהוא תקוע, אז ממש אין מצב לשמוח עכשיו, נכון? אבל אם זכית להיות מזרע ישראל והבן של השם יתברך, ויודע מכזאת תורה נפלאה ומצוות ועצות כאלה ושיחות כאלו ועוד, אז אתה אומר: אדרבה! מכיוון שבאמת המצב כזה קשה, כמה אני צריך עוד יותר ויותר לשמוח במה שזכיתי – בכל המתנות הנפלאות הללו שהזכרתי, כי ככל שהמצב יותר קשה אני מבין יותר כמה יש לי לשמוח בנחמות האמיתיות והנצחיות הללו.
ואם תאמר, ניחא בגשמיות, אבל אם אני חלילה פוגם ממש ברוחניות בכל רגע ורגע? נו – תגידו אתם! זה תרגיל פשוט מאוד. מה התשובה? התשובה היא: אדרבה! מכיוון שאני כה פגום וגם פוגם בכל רגע ורגע נגד השם יתברך, רחמנא ליצלן רחמנא לשיזבן, ואוי לי ואוי לנפשי מהמרירות של העבירות והעונשים וכו’ וכו’ – אזי עד כמה גדולה שמחתי עוד ועוד שזכיתי לגעת אפילו במשהו דמשהו בקצה קצהו של הצדיק ואנשיו, תורתו ועצותיו, וכמה רווח והצלה ותקווה יש לי בעניי שיש לי כזה אילן גדול לחסות בצילו, כזה בעל כוח שהזהיר לסמוך על כוחו והבטיח שמי שיבוא על קברו ויאמר תיקון הכללי וכו’, ועל ידי זה יש לי תקווה שיתהפך הכל לטובה, כי אפילו נקודה קטנה שבקטנות שזכיתי לדעת מהצדיק ועצותיו הוא ישועה נפלאה, בפרט לפגום כמוני, וכל שכן וקל וחומר בן בנו של קל וחומר, אם אחזיק עצמי בצדיק בכל כוחי להידבק בו, בתורותיו ועצותיו, באנשיו האמיתיים, בציונו הקדוש וכן הלאה – בוודאי אזכה לשוב בתשובה שלמה בחיים חיותי ולתקן הכל! אז כמה אני צריך לשמוח?
עכשיו, אם זה לא ממש נכנס לכם ללב ולא הבנתם על מה הרעש ומה אני רוצה. והבדיקה הכי טובה היא – שאם אתם לא מצליחים להגיע לשמחה ממש גדולה ואמיתית על ידי זה, סימן שלא ירד לכם האסימון לגמרי. כי הדבר הזה, זה דבר בדוק שמביא שמחה באמת ולא צריך להיות איזה “ביג שוט” בשביל זה. כל אחד יכול. אז מה עושים אם אתם רואים שלא חלחל לכם ללב ה”פטנט” של רבינו הנקרא “ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה”? – נו, שצריכים לקחת את היגון והאנחה ולהפוך אותם דווקא לשמחה, וכמה שיש יותר יגון ואנחה ככה תהיה השמחה וכו’, אז אם לא נכנס, וזה יתכן מאוד כי צריכים שזה ייספג עמוק בדם כדי שזה יעבוד, אז מה עושים?
אז יש לי עוד סוד שאני מגלה לכם רק בגלל שנכנס יין יצא סוד, וגם שבאמת אכפת לי מכם. הסוד הזה נקרא “עלים לתרופה”. כל יום לשתות כמה כוסות תה עם העלים הרפואיים האלו ומובטח לכם, אבל באמת מובטח לכם (לא כמו ההבטחות הריקות שכל אחד מבטיח היום), מובטח לכם שכל הראש שלכם ישתנה במאה ושמונים מעלות – לכיוון הנכון. כלומר החיובי. ואז כל העצות הללו: נקודות טובות, לשמוח שלא עשני גוי, בצר הרחבתי לי, ששון ושמחה ישיגו – כל העצות הללו יאירו לכם!
לא נפל לכם האסימון? אז תרשמו את הנוסחה: שמחה וששון ישיגו ונסו יגון ואנחה!…
אספר לכם על עצמי (סוד שלישי). הכל התחיל כששמעתי פעם שיעור מאוד מעורר מהרב היקר רבי אליהו גודלבסקי, שבו הוא דיבר על הספר “עלים לתרופה” והסביר שזהו ספר שהוא ממש “שימוש” של רבי נתן (אי אפשר לחזור על השיעור כאן), ואני קיבלתי את הדברים והתחלתי ללמוד יום יום בספר “עלים לתרופה” עם צמא כזה וחשק להרגיש את רבי נתן ואת החיים שלו המשתקפים דרך המכתבים, את דרך הסתכלותו והתייחסותו לכל דבר בחיים וכן הלאה. כך עשיתי במשך כחצי שנה – שלמדתי לפחות חצי שעה ביום “עלים לתרופה” על הסדר ומאוד החיה אותי.
בוקר אחד קמתי (זה כבר נשמע כמו הסיפורי מופת הללו שלפעמים נראים כמצוצים מהאצבע, אבל זה לא), אז בוקר אחד קמתי עם הראש מסובב מאה ושמונים מעלות לכיוון השני! פשוט האופן שהמוח שלי חשב התהפך במאה שמונים מעלות – אני זוכר שהתעוררתי ובראשי התחילה לעלות מחשבה מוכרת של “רדיפה עצמית” – משהו בסגנון של “אויש, כמה אני רוצה ומנסה להתקרב להשם יתברך ואני כזה רחוק”, אבל היא רק התחילה לעלות ופתאום היא התחלפה במחשבה שמחה כזו: “פשש, ישתבח שמו, איזה פלא, אני באמת כזה אדם מגושם ורחוק ואיזה פלא וחסד השם שעם כל זאת עדיין יש לי כאלה רצונות וכיסופים, ממש פלא!”
ומאז ועד היום ככה הראש אצלי עובד. אין זכר לרדיפה העצמית. אני שמח. העצות של רבי נחמן מברסלב מאירות לי. וזה לא רק אצלי. וזה הסוד הרביעי שאני מגלה לכם: ככה עובד הראש של כל חסיד ברסלב שטעם קצת את הטעם של “עלים לתרופה”, וככה עבד הראש של חסידי ברסלב מאז ומתמיד!
ואתם יודעים מה?
ככה יעבוד גם הראש שלכם! אם תשמעו בעצתי ותתקעו את הראש, עם הלב ועם כל הצמא והתשוקה במכתבים של רבי נתן!
פורים שמח!
בואו ליהנות מעוד מאמרים מעוררים על החג הכי מצחיק בשנה – פורים, בקישור הזה!
