“מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך”. המשפט המוכר הזה מתייחס גם לנשמה שלנו. מעשים רעים מחשיכים את אור הנשמה, אבל הנקודה טובה והאור שבה ינצח. זה הסוד של הקמת המשכן והמסר של פרשת השבוע. אזמרה! התורה שרבי נחמן כל כך הזהיר ללכת איתה תמיד!
פרשת השבוע היא פרשת ‘תרומה’ ומסופר בה על קמפיין ההתרמה הראשון בהיסטוריה: התרמה למען הבית של השם “המשכן”. הקב”ה אמר למשה: “דבר אל בני ישראל וייקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו” (שמות כה, ב). כל אחד ואחת מעם ישראל התגייסו לקמפיין ההתרמה, כל אחד ואחת הגיעו עם הרצונות הטובים, עם הכישרונות המיוחדים – ותרמו בלב רחב.
השם לא צריך את הכסף שלנו. כשהשם רצה הוא זימן במדבר אוכל לשישים ריבוא, פתאום עפו שלווים מן הים היישר לידיהם של שישים ריבוא כמסופר בפרשת בהעלותך, אז למה הקב”ה היה צריך את התרומה של עם ישראל?
התשובה היא שהקמפיין הזה נולד לאחר שעם ישראל חטאו בעגל. חודש לפני כן עם ישראל היו בפסגה הרוחנית הגבוהה ביותר, כמו שכתוב: “פנים בפנים דיבר ה’ עמכם”, ורגע אחר כך – טראח! איזו נפילה! מהפסגה הגבוהה והחיבור הכי חזק להשם הם נפלו אל השפל החמור ביותר, “חטא העגל” – עבודה זרה (חטא העגל קדם לציווי הקמת המשכן למרות שהוא מסופר בתורה מאוחר יותר בפרשת כי תשא).
משה התחנן להשם שיסלח לעם ישראל על חטאם בעגל, השם התרצה למשה, וכדי לכפר להם על חטא העגל הוא ציווה את משה להתרים את עם ישראל לבניית המשכן. תרומת המשכן הייתה בעצם ההזדמנות לכל אחד לכפר על חטא העגל.
מה הקשר בין השניים?
אולי גם זה יעניין אתכם:
אחת התורות המפורסמות ביותר של רבי נחמן נקראת ‘אזמרה’ (מובאת בליקוטי מוהר”ן סימן רפ”ב). בתורה זו מלמד רבי נחמן שעל כל אדם לחפש ולמצוא את הנקודה הטובה שבו. כל אחד יש לו נקודה טובה, גם אם הוא חטא ועשה מעשים רעים מאוד. הוא צריך לחפש בעצמו, בפנים, ולגלות את הנקודה הפנימית הטובה שלו. אמנם יתכן שגם כאשר הוא כבר ימצא משהו טוב, הוא יגלה שהוא לוקה בחסר ומלווה בפניות אישיות. ובכל זאת, עליו לנבור בעמקי הנשמה ולגלות את הטוב שבו, כי איך יתכן שלא עשה טוב כלשהו?! לא משנה כמה לכלוך דבק בנקודה הטובה וכמה הוא נפל ונכשל, כל החטאים נוגעים רק במעטפת החיצונית, האדם בפנימיותו הוא זך ונקי. הנקודה הטובה, כמה שיכסו אותה בשכבות של לכלוך, עדיין היא תישאר נקייה וצחה, כי מקורה בטוב של השם ולכן היא נצחית. בסופו של דבר, כל הרע ייפול והטוב יישאר צח ונקי גם מול החטאים החמורים ביותר. רבי נחמן מפרש את הפסוק: “ועוד מעט ואין רשע, והתבוננת על מקומו ואיננו” באופן הבא: כאשר אדם מחפש את מעט הטוב שעדיין קיים בו, שבו הוא איננו רשע, על ידי זה כשתתבונן בו תראה שהוא איננו במקום הראשון הירוד בו היה קודם. ברגע שאדם מוצא את הנקודה הטובה שבו, הוא כבר התקדם ועלה למדרגה גבוהה מזו שבה עמד קודם לכן.
נקשר את הדברים לנאמר בפרשת השבוע. הפסוק אומר (שיר השירים א ה): “שחורה אני ונאווה”, חכמינו דרשו: “שחורה אני במעשה העגל ונאה במעשה המשכן”. כלומר גם אם יש בי חטא מעשה העגל עדיין יש בי מעשים נאים, התרומה למלאכת המשכן. לפי דברי רבי נחמן, היא הנותנת, הנקודה הטובה מגלה שמעשיי בחטא העגל שהיו רעים ושחורים אינם משלי, הם נובעים מהרע שחופה על המעשים הטובים שלי. קודם אני צריך לגלות את הנקודה הפנימית הטובה – “נאה אני במעשה המשכן”. כפי שאמרנו, נקודה אחת טובה עומדת מול כל העולם, מול כל החושך ומנצחת.
לא משנה כמה לכלוך דבק בנקודה הטובה וכמה נכשלת, כל החטאים נוגעים רק במעטפת החיצונית, האדם בפנימיותו הוא זך ונקי. הנקודה הטובה, כמה שיכסו אותה בשכבות של לכלוך, עדיין היא תישאר נקייה וצחה כי מקורה בטוב של השם ולכן היא נצחית.
כאשר משה התחנן לפני השם שיכפר לעם ישראל על חטא העגל, השם נעתר למשה ולימד אותו שלוש-עשרה מידות של רחמים (שלוש עשרה הנהגות השם שמזכירים אותם בימי הסליחות ובעת צרה כדי לעורר את רחמיו עלינו). השם לימד אותו את הסוד של חיפוש הנקודה הטובה שבכל יהודי, ומשה ליקט את כל הנקודות הטובות והתרים את העם לנדבת מלאכת המשכן. כל אחד ואחת תרמו את הנקודה הטובה שלהם ומזה נבנה המשכן. בתורה אחרת מלמד רבי נחמן, שלכל אחד יש גם נקודה טובה שאין בחברו (ליקוטי מוהר”ן לד ח). התרומה כללה זהב, כסף, נחושת, תכלת וארגמן ועוד, ומרמזת שלכל אחד נקודה טובה. יש אחד שמאיר בבחינה של זהב, אך צריך גם את מי שמאיר בבחינה של נחושת, לכולם היה מקום במשכן.
הסוד: למצוא כל פיסת טוב, ויש המון!…
לפני כמה שנים (הרבה לפני הקורונה כשעוד היו מסעדות) נכנסתי בירושלים לשתות קפה. המלצר, בחור צעיר, התנצל על ההמתנה הארוכה ועל כך שלא עמד בעומס. אמרתי לו: ‘אני דווקא מעריך את התמרון שלך תחת לחץ, והוספתי: ‘נקודה טובה’. הוא שמע והגיב מיד: רפ”ב!… (הכוונה לסימן רפ”ב שבה מובא התורה ‘אזמרה’) הופתעתי. אבל בקרוב משפט כזה כבר לא יפתיע אף אחד. כולם יידעו מהסוד של חיפוש הנקודה הטובה שמנצחת את כל החשיכה, ויאמינו בטוב שבהם ויתמקדו בזה במקום להתמקד בשלילי.
זה תלוי במשה, בצדיק שיש לו את היכולת לגלות וללמד על הנקודות הטובות אינסוף תורות ולשנן את המסר הזה שוב ושוב, עד שכולנו נפנים ונחפש את הנקודה הפנימית הטובה ונאיר אותה, כדברי רבי נתן (בתורה ‘אזמרה’): “והזהיר רבנו זכרונו לברכה מאוד לילך עם התורה הזאת כי הוא יסוד גדול לכל מי שרוצה להתקרב להשם יתברך ולבל יאבד עולמו לגמרי חס ושלום, כי רוב בני אדם שרחוקים מהשם יתברך עיקר ריחוקם הוא מחמת מרה שחורה ועצבות, מחמת שנופלים בדעתם מחמת שרואים בעצמם גודל קלקולם שקלקלו מעשיהם כל אחד כפי מה שיודע בעצמו את נגעי לבבו ומכאוביו, ומחמת זה הם נופלים בדעתם, ורובם מייאשים עצמם לגמרי, ועל ידי זה אינם מתפללים בכוונה כלל ואינם עושים אפילו מה שהיו יכלים לעשות עדיין…”
“על כן צריך האדם להשכיל מאוד על דבר זה… להתחזק מאוד לילך עם התורה הזאת לחפש ולבקש בעצמו בכל פעם איזה מעט טוב ונקודות טובות וכו’ כנ”ל, ועל ידי זה יחיה וישמח את עצמו ויצפה לישועה עדיין, ויוכל להתפלל ולזמר ולהודות להשם בבחינת: “אזמרה לאלוקי בעודי” כנ”ל. ועל ידי זה יזכה לשוב באמת אל ה'” (על פי ליקוטי הלכות השכמת הבוקר א, ד).
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם.
