זאת מלחמה, לא המלצה. זה אויב שאין שום סיבה לשנאה שלו כלפינו. זו מלחמה לה’ בעמלק מדור לדור. אולם רבי נחמן ממליץ לנו להשתמש בכלי מלחמה מפתיע!…
מצוות “זכור את אשר עשה לך עמלק” היא מצווה נדירה, מצווה שקשה לחלקנו להבין. כולנו אוהבים את המצוות המביעות את טוּב הבורא, את המצוות של אהבה וחסד, נתינה, עבודת המידות. כמה שונה מצווה זו שאומרת בפירוש שחייבים לזכור את הרע שעשו לך – “זכור את אשר עשה לך עמלק”, ולחכות לרגע שאוכל למחות את זכרו של מי שהרע לי – תמחה את זכר עמלק מתחת השמים. לכאורה, זה נראה הפוך מכל עבודת האדם בעולם הזה.
זה נראה הפוך, אבל זה לא הפוך. חז”ל אמרו: כל שנעשה רחמן על אכזרים לסוף נעשה אכזר על רחמנים. מאמר זה מובא במדרש תנחומא (מצורע) ומתייחס לשאול שחמל על הצאן של עמלק ועל מלכם אגג, ולעומת זאת את נוב עיר הכהנים השמיד כליל ביחד עם הבהמות – כלומר, התנהג הפוך ממה שהיה ראוי בשני המקרים.
כולם רוצים שלום, אבל במקום של רע גמור המלחמה עם הרע היא הכרחית בשביל שיהיה שלום. שוב רואים את ההפכים. שהרי עמלק הוא ההיפך המוחלט מהטוב – כלומר הוא רע גמור, לכן הוא האויב המוחלט של ישראל ושל כל הקדושה. הוא לא מחפש עילה וסיבה לשנאה שלו, אלא זו שנאה לשמה ושנאה כלפי מי שברא אותו, לכן הקב”ה מכריז ונשבע: “מלחמה לה’ בעמלק מדור דור”!
ראינו זאת במלחמת עמלק במדבר וראינו זאת בשושן הבירה, ואם אחרי כן קצת שכחנו, הזכירו לנו את זה באופן הכואב ביותר שאפשר – בהשמדה הנוראה של קהילות ישראל, אנשים, נשים וטף, זקנים עם נערים, בלא שום חמלה – השואה הנוראה! רק עמלק יכול לייצר תכניות שטניות כאלה של השמדה והרג ללא שום סיבה. העם היהודי לא עשה שום רע לעמלק שיצא אליו למדבר לקרר ולקלקל את רושם הגאולה ממצרים. גם להמן הרשע לא עשו היהודים שום רע ואף היטיבו עמו, כמובא במדרש – שמרדכי והמן היו שניהם מצביאים בצבאו של אחשוורוש, ופעם אחת אזלה האפסנייה במחנהו של המן ומרדכי הציל אותו כשעזר לו להאכיל את חיילים שהיו תחתיו. גם לגרמנים לא הרעו היהודים בשום עניין, והללו רצחו בהם במשטמה עמוקה ולא טבעית בעליל.
אולי גם זה יעניין אתכם:
ומכיוון שעמלק הוא כה חד קטבי בשנאה שלו ליהודים, לכן הניצחון כנגדו הוא חד קטבי – מהיפך אל היפך, כמו שמובא במגילה “אשר שברו אויבי היהודים ולשלוט בהם ונהפוך הוא…”. כך היה סופו של המן – פתאומי ובמהפך נפלא, שביום האחד הוזמן למשתה המלך ביחד עם אסתר וחזר לביתו זחוח דעת ומאושר, וביום המחרת הוזמן שוב למשתה ומשם חזר הישר אל עמוד התלייה! ולא סתם עמוד תליה, אלא עמוד התלייה שהוא בעצמו הכין למרדכי היהודי.
לכן כל המלחמה בעמלק היא מלחמת “נהפוך הוא” – הכל הפוך ממה שאנחנו רגילים. הרחמנות כאן היא למחות את זכרו של עמלק. המצווה כאן היא לשנוא אותו ואת זרעו. עבודת המידות כאן היא לא לשכוח את מה שעשה לך – הכל בתכלית ההיפוך מהעבודה בשאר החזיתות. זאת, משום שכל ניסיון לאיזה משא ומתן או בירור עם עמלק נדון לכישלון, והוא רק ינצל את מורך ליבך כדי להתנקם בך, כמו שעשה לשאול שחמל על הצאן ועל אגג ואיבד בשל כך את המלוכה, והעמלקים המכשפים נמלטו ואף אגג הספיק להשריץ את זרעו ממנו יבוא אותו המן צורר היהודים.
המלחמה בעמלק היא מלחמת “נהפוך הוא” – הכל הפוך ממה שאנחנו רגילים. הרחמנות כאן היא למחות את זכרו של עמלק. המצווה כאן היא לשנוא אותו ואת זרעו. לכן נזכור ולא נשכח!
ויותר ממה שבא ללמדנו דבר זה על המלחמה המופלאה בזרע עמלק, שכלל לא ברור היכן הוא, הוא בא ללמדנו כיצד להתייחס לרע המוחלט שישנו סביבנו ושעלינו לסלקו ולבערו בלי שום חמלה וחנינה. כי יש את עבודת הבירורים שנעשית בכל שטחי המגע שלנו עם ענייני העולם הזה כאשר זה בהיתר ועל פי הלכה – באכילה, משא ומתן ושאר צרכים של היתר. אבל כל מה שאסור – הוא רע גמור וצריכים לבער אותו ולמחוק אותו! אין כאן שום חכמות. נכון, גם ההיתר מסוכן מאוד ויכול למשוך אותנו למטה לשיאים של גשמיות, ודווקא בגלל שהוא בהיתר יש לו יכולת להגביר מאוד את צד התאוות והמידות הרעות, אבל איסור הוא הרבה יותר גרוע – הוא עמלק בעצמו. לכן נזכור, נשנן ולא נשכח – מה שאסור אסור באיסור מוחלט בלי שום רחמנות. נקודה.
ככה זה היה עם המן – נהפוך הוא: יום אחד מאושר וכולם משתחווים לו, ויום אחד הוא תלוי על העץ שהכין למרדכי…
שמעתי פעם מתלמיד חכם שהתייחס לתופעת משיחי השקר כגון ש”ץ ימ”ש, שהיו אנשים מאוד רוחניים שבאמת סתם תאוות של רוב עם הן כצחוק בעיניהם, אבל דווקא בשל כך נכשלו באיסורים גמורים וירדו לשאול תחתיות בעקבות כך. ואז אמר אותו תלמיד חכם, שכל יהודי ששומר על גדר ההלכה, אפילו אם הוא אדם מגושם ביותר שרק אוכל מטעמים ושקוע בהנאות הגוף כל היום – אבל זה במסגרת ההלכה – הוא עדיין בהגדרתו יהודי קדוש ויזכה לשכר נצחי בתחיית המתים. לעומת זאת, גם האדם הכי רוחני בעולם שזיכך את גופו ואין לו שום נגיעה בכל הבלי העולם הזה, אם אינו נאמן לתורת ישראל, כגון שכופר אפילו במצווה אחת מהתורה או עובר על איסור תורה במזיד ואומר שהוא היתר – הוא טמא ומטמא ואין לו חלק לעולם הבא.
רבי נחמן מברסלב מביא יסוד זה (בליקוטי מוהר”ן חלק ב, בתורה י”ט), שעיקר הניצחון על עמלק הוא על ידי קיום המצוות בפשטות ובאמונה. על פי זה, מובן שמצוות זכירת עמלק ומחיית שמו מתחת השמים היא לזכור את תורת משה רבנו ואת כל תרי”ג המצוות שבה, כמו שרמוז ש”משה רבנו” גימטרייה “תרי”ג” – לזכור שמיום שניתנה לנו תורה אנחנו עם קדוש וכל אחד מאתנו הוא יהודי קדוש. מתי? כאשר אנו שומרים על תורת משה בנאמנות ובתמימות ככל יכולתנו. תזוזה אחת מקבלת תרי”ג המצוות בתמימות, היא תזוזה ממשה רבנו העומד כנגד טומאת עמלק, טומאת האיסור. נתרחק מכל איסור ונשמור בפשטות ובתמימות על התורה ועל ההלכה – כך מוחים את זכר עמלק!
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם!