מחפשים מקור פרנסה ואין לכם מושג מאיפה להתחיל? ברוכים הבאים, הגעתם לחלק הקשה ביותר של איך עושים כסף!
מחפשים מקור פרנסה ואין לכם מושג מאיפה להתחיל? כאן המקום לומר לכם: ברוכים הבאים, הגעתם לחלק הקשה ביותר של איך עושים כסף(1) ואיך משיגים את הרעיון הנכון. כי ברגע שיש לכם את הרעיון הטוב למוצר מוצלח, להמצאה, את הכישרון או השירות שתספקו – התגברתם על המשוכה העיקרית!
נניח, למשל, שאתם רוצים למכור מוצר אונליין. אם יש לכם רעיון למוצר שאתם יודעים שהוא יצליח, השאר הוא כבר כסף קטן. כלומר, החיים מרגע זה הופכים להיות פשוטים יותר.
אבל איך משיגים את הרעיון הזה?
האופציות הן אינסופיות. אתם יכולים להשקיע שעות במחקרי שוק או בקריאה של ספרים כיצד להתעשר במהירות. אתם גם יכולים להוציא אלפי דולרים על קורסים של אנשים “שעשו את זה בגדול”.
אולי גם זה יעניין אתכם:
אני מכיר הרבה אנשים שניסו את השיטות האלה, רק מבלי שבורא עולם והצדיקים היקרים שלו היו חלק מהתמונה. והם לא הגיעו רחוק בכלל. רובם סיימו אפילו גרוע יותר ממה שהתחילו ולפני שנכנסו לעולם העסקים או שוק העבודה. הם השקיעו מאמצים רבים ונפלו לחובות של אלפי דולרים, וזה עוד בלי להזכיר את הדיכאון שהיה מנת חלקם תקופה ארוכה.
אז מהי הדרך האלוקית להשיג את הרעיון הטוב?
מה בעצם הופך רעיון לטוב?
לפני שניכנס לעובי הקורה, אנחנו צריכים קודם כל לדעת מה נקרא “רעיון טוב”. אם זה רעיון שיעשה אותי עשיר, האם לזה מתכוון המשורר באומרו ‘רעיון טוב’?
צעד אחד לאחור כי השאלות פה מתבקשות. למה אני צריך לעשות/להרוויח כסף? מהי המטרה האולטימטיבית שלי?
אני מכיר הרבה אנשים שניסו את השיטות האלה, רק מבלי שבורא עולם והצדיקים היקרים שלו היו חלק מהתמונה. והם לא הגיעו רחוק בכלל…
המטרה שלנו בעולם הזה היא קודם כל להתקרב לבורא עולם. וכסף, הוא משהו שאנחנו צריכים כדי לממש אותה. אחת הדרכים העיקריות להתקרב לבורא עולם היא על ידי הקמת משפחה, שגם היא תהיה קרובה אליו. ולהיות מסוגל להקים משפחה, אדם צריך את האמצעים כדי לספק למשפחה שלו את מה שהיא צריכה, כלומר הצרכים הבסיסיים: בית לגור בו, אוכל, בגדים ועוד, וכל אלה עולים כסף. הרבה כסף. אנחנו גם צריכים כסף כדי לקיים את מצוות הבורא, למשל, כסף לצדקה, לקנות תפילין, ציצית, מזוזות ועוד.
וזה אומר שאנחנו צריכים רעיון שיעשה לנו כסף, אבל לא כזה שירחיק אותנו מהמטרה העיקרית שלנו בחיים – הקשר והקרבה שלנו לבורא עולם. אם השגנו אחד כזה רק אז אפשר יהיה לקרוא לו רעיון טוב.
אדם צריך פרנסה כדי לספק למשפחה שלו את מה שהיא צריכה…
כי אם העבודה של אדם מכניסה לו כסף אבל גורמת לו להיות עצוב ועצבני – האם לזה יקרא רעיון טוב? אם העבודה של אדם ממלאת אותו בתאווה בוערת לכסף ומשאירה אותו בלי זמן או אנרגיות ללמוד, להתפלל, להיות עם המשפחה שלו ולכל שאר הדברים שהוא צריך לעשות כדי להשיג את המטרה שלו, גם זה לא יכול להיקרא רעיון טוב. או נניח שהוא לא אדם ישר והגון, או כזה שמתפשר על הקדושה האישית שלו כדי להרוויח כסף, גם כאן לא יהיה מדובר ברעיון טוב.
גם אם אדם מרוויח כסף בדרך ראויה, גם זה לא בהכרח רעיון טוב. כי זה תלוי למה האדם מחובר ומה הוא עושה עם הכסף שהוא מרוויח. אם הוא נופל למרדף של תשוקות ותענוגות גשמיים בגלל הכסף שלו ושוכח מהעולם הבא, הרעיון המקורי שלו ממש לא יכול להיקרא “טוב”.
הדבר נכון גם אם ככל שהוא עושה יותר כסף ובגלל זה הוא רוצה יותר, או שהוא תמיד מנסה לשפר את רמת החיים שלו ולהעלות אותה בעוד שלב, דבר שמכניס אותו למרדף מטורף ומשאיר אותו כל הזמן בלי שמחה ועם תחושה של חוסר. לאן הכסף שלו לוקח אותו? האם לא היה לו טוב יותר בלעדיו?(2).
מובן, אם כן, שהרעיון הכי טוב חייב קודם כל להיות בשבילך!
וזה ההיבט הנוסף להשגת הרעיון הטוב – להשיג את הרעיון שהכי נכון לך!(3). רק בגלל שמישהו אחר מתפרנס בדרך מסוימת זה לא אומר שזה יעבוד גם בשבילך. פרנסה, מקור הכנסה שלך, אמורה להיות בשבילך התנסות עם משמעות בחיים, כזו שתעזור לך להשלים ולתקן את עצמך ואת העולם סביבך. היא משהו שצריך לגרום לך לצמוח ברוחניות ולהעמיק את הקשר שלך עם בורא עולם. לכן כל אדם צריך את הנישה שלו שנועדה רק לו, מקור פרנסה שהוא ישמח בו, גם אם יהיו בו אתגרים וניסיונות.
אז איך משיגים את הרעיון החלומי הזה?
זו בהחלט לא משימה פשוטה.
ולמה אלוקים עשה אותה כל כך קשה? האם יש דרך לחפש את הרעיון המוצלח הזה יותר בקלות?
התשובות במאמר הבא!
יש לכם שאלות? תגובות? אתם מוזמנים לכתוב לנו למטה או במייל שלי: [email protected]
* * * * * * *
(1) ליקוטי הלכות- אורח חיים ג הלכות סוכה ז אות ו
כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר כְּבֵדוּת הַפַּרְנָסָה הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הָעֵצָה שֶׁאֵין הָאָדָם יָכוֹל לָתֵת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ בְּמַשָּא וּמַתָּן אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, כִּי אֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה יִשְׂתַּכֵּר, כִּי בוודאי בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם יֵשׁ דְּבַר סְחוֹרָה שֶׁיְּכוֹלִין לְהִשְׂתַּכֵּר בּוֹ הַרְבֵּה, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם, כִּי לְכָל דְּבַר סְחוֹרָה יֵשׁ עֵת וּמָקוֹם רַק שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה סְחוֹרָה יַצְלִיחַ עַתָּה. אִם בשעווה אִם בחיטים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן (זֶה יָדוּעַ לְמִי שֶׁבָּקִי קְצָת בְּטִיב מַשָּא וּמַתָּן). וְעַל-כֵּן עִקַּר הַצְלָחַת הַמַּשָּא וּמַתָּן הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְעֵצָה שְׁלֵמָה לֵידַע מַה לִּסְחֹר וְלִקְנוֹת וְלִמְכֹּר בִּזְמַנּוֹ וּשְׁעָתוֹ וּמְקוֹמוֹ בְּאֹפֶן שירוויחַ. וְאָז יָכוֹל להרוויחַ הַרְבֵּה בְּנָקֵל בְּלִי יְגִיעָה.
(2) שם אות ז
וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְעֵצָה שְׁלֵמָה בְּהַמַּשָּא וּמַתָּן שֶׁלּוֹ ומרוויחַ מָמוֹן עֲדַיִן אֵין הָעֵצָה בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְנַהֵג עִם הַמָּמוֹן בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי. לָתֵת צְדָקָה הַרְבֵּה וְלִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְאַל יִהְיֶה אָץ לְהַעֲשִׁיר וְלֹא יִתְאַוֶּה בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר. בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה שֶׁהִמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’ בֶּאֱמֶת, כִּי תַּכְלִית הַמַּשָּא וּמַתָּן וְהַפַּרְנָסָה הוּא בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זיכרונם לִבְרָכָה, טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וְזֶה עִקַּר הָעֵצָה הַשְּׁלֵמָה הַטּוֹבָה כְּשֶׁזּוֹכֶה עַל -יְדֵי עֲצָתוֹ שֶׁהֵאִיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ במשא וּמַתָּן, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הרוויחַ מָמוֹן לְהַצְלִיחַ עַל-יְדֵי זֶה הַהַצְלָחָה הַנִּצְחִית והאמיתית לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי זֶה. וְאָז דווקא נֶחֱשָׁב עֵצָה טוֹבָה וּשְׁלֵמָה, אֲבָל אִם חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מרוויחַ מָמוֹן וְאֵינוֹ מִתְנַהֵג בּוֹ כַּשּׁוּרָה, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם, נוֹפֵל וְיוֹרֵד עַל-יְדֵי זֶה וּמְמַעֵט עֲבוֹדָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, זֶהוּ בְּחִינַת עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ וַאֲזַי בוודאי אֵינוֹ נֶחֱשָׁב לָעֵצָה שְׁלֵמָה שהרוויחַ מָמוֹן לְרָעָתוֹ מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ בְּסוֹפוֹ וְתַכְלִיתוֹ עַל-יְדֵי זֶה, כִּי עִקַּר תִּיקּוּן הָעֵצָה הַטּוֹבָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַצְלִיחַ עַל-יְדֵי עֲצָתוֹ בְּאַחֲרִיתוֹ לְסוֹפוֹ לָעַד וְלָנֶצַח בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ וְטוֹב וְנִצְחִי.
(3) שם אות טז
וְכָל אֶחָד וְאֶחָד עֲצָתוֹ מְשֻׁנָּה מֵחֲבֵרוֹ, כִּי זֶה חוֹשֵׁק לִסְחֹר בְּמִינֵי תְּבוּאָה, וְזֶה בְּיַיִן וְזֶה בְּמִינֵי בְּגָדִים וְכַיּוֹצֵא שְׁאָר הַשִּׁנּוּיִים רַבִּים וְעַל-פִּי רֹב כָּל אֶחָד אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהַצְלִיחַ כִּי אִם בְּמִין סְחוֹרָה זֶה דַּיְקָא, כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בּוֹ, הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל הַבֵּרוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּין כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה הָאָדָם צָרִיךְ לְבָרֵר וּלְהַמְתִּיק דִּין זֶה כְּפִי שֹׁרֶשׁ שִׂכְלוֹ שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ לוֹ עֵצָה לַעֲסֹק בְּמִין סְחוֹרָה זֹאת דַּיְקָא וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׂתַּכֵּר כִּי אִם בִּסְחוֹרָה זֹאת דַּיְקָא וְאָדָם אַחֵר בִּסְחוֹרָה אַחֶרֶת דַּיְקָא הַכֹּל כְּפִי הַשֵּכֶל שֶׁיֵּשׁ לוֹ.
אתם מוזמנים ליהנות ממגוון מאמרים מרתקים ומעניינים בנושא חברה והשקפה בקישור הזה.