אז מה באמת השתנה הלילה הזה מכל הלילות? ולמה אין בשום מקום בהגדה תשובות מפורטות לקושיות ולשאלות ה”מה נשתנה?”?
הידעתם שבשום מקום בהגדה אנחנו לא מוצאים תשובות מפורשות על השאלות של “מה נשתנה?”
אז מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
הידיעה והמודעות של האדם מפתחות בהדרגה מילדותו דרך כל הבגרות שלו. אולם, בעולם זה, כיצד על האדם להבחין בקב”ה, לחוות את החוויה האלוקית, כאשר העיניים הגשמיות שלו מסנוורות אותו וחושיו הגופניים מתכחשים?
במצרים, העם היהודי נלכד פיזית, רוחנית ורגשית בשעבוד שהקיף את הכל. איזו ידיעה רבה נדרשת להם להבין שהם מסוגלים להתגבר על המחסומים ולהתעלות על המגבלות השכליות שלהם?
אפשר לומר, שהקב”ה עצמו התגלה במצרים. העם היהודי חווה השראה מעמיקה ביותר. הקב”ה גילה שכל רגע הוא בריאה חדשה. הוא מחולל ברצונו את ‘חוקי הטבע’. ביכולתו גם לשנות אותם. כל רגע בחיים שלנו הוא בריאה חדשה. בוא ניישם את הידיעה הזו ל’חוקי’ הטבע השני, המוטעה, שלנו ונשנה אותם.
אולי גם זה יעניין אתכם:
הא לחמא – בואו לאכול מלחם החוויה!
עשר מכות מצרים – מה הן אומרות?
אולם, כדי שיקרה כדבר הזה, יש לפרק ידיעה זו לשעורים פשוטים שאפילו ביכולתו של ילד להבין אותם, כדי שגם חוסר-הבגרות שבכל אחד ואחד מאיתנו יהיה מוכן לקבל אותה. לכן הצעיר שואל את ארבע הקושיות, ואם איש מלבדנו אינו נוכח, אז נשאל את עצמנו. בהבחנה שלנו את האלוקים, הרי כולנו כילדים, סקרנים להבין את הבלתי ניתן להבין.
על ידי שאלה ודיון אפשר אפילו להתגבר על הקליפות, המחסומים השכליים, החוסמות את היכולת שלנו להבחין בשיעור גדול זה (נחת השולחן).
אפשר לומר, שהקב”ה עצמו התגלה במצרים. העם היהודי חווה השראה מעמיקה ביותר!
עבדים היינו
בשום מקום בהגדה אנחנו לא מוצאים תשובות מפורשות על השאלות של “מה נשתנה?”. מה שנאמר בפועל אין בו די להסביר את החוקים ואת המנהגים המרובים הקשורים בליל הסדר ובחג בכלל.
התשובה נותרה חבויה. אבל, היא מרומזת.
במצרים ראינו ניסים גדולים. ראינו את כוח ההנחיה המיטיב של הקב”ה שמאחורי מסווה הטבע. היום, אנחנו לא רואים את הכוח ההוא, אבל אנחנו יודעים שהוא נמצא. הידיעה שלנו נובעת מהאמונה שלנו. זאת התשובה.
למרות שאיננו רואים, עלינו לקיים את רצונו, את המצוות, באמונה פשוטה. המצוות הן מעשים גשמיים פשוטים. אך מאחורי המסווה שהן מהוות, הוא נמצא (ליקוטי הלכות, פסח ט, ז-ח).
הקב”ה גילה שכל רגע הוא בריאה חדשה!
(Editorial credit: ChameleonsEye / Shutterstock.com – קרדיט תמונה ראשית של המאמר)
עבדים היינו לפרעה
פרעה, מצין את כוח הדמיון (ליקוטי מוהר”ן נד, ו). אותיות המילה ‘פרעה’ מרכיבות, בסדר שונה, את המילה ‘הערף’, חלקו האחורי של הצוואר, מקום הגופני של המוח הפרימיטיבי. בכך ‘פרעה’ מסמל את ‘אחורי’ השכל הרציונלי האנושי – כוח הדמיון.
לכולנו היו אשליות בנוגע לעצמנו. לפעמים, אולי נפלנו אל תוך ‘הגלות’ של אשליה עצמית. הדימוי העצמי שלנו מתהפך. ולמרות שכולנו נשמות אצילות – כולנו בניו של המלך, בכל זאת, ראינו את עצמנו חסרי כוח, ללא היכולת לשלוט בהשפעות שמבחוץ או ברגשות שבמפנים. ראינו את עצמנו כחוטאים כפויים (ראו סיפורי מעשיות של רבי נחמן, מעשה מבן מלך ובן שפחה שהתחלפו).
הדבר אירע אולי שנים רבות לפני שנעשינו מודעים לטבעו האמיתי של עצמנו. עשרות שנים לפני שלמדנו להעריך את אצילות הנשמות היהודיות שלנו. אבל עכשיו, ניפרד מ”הגלות שלנו”. עכשיו, נשתחרר מהשעבוד שלנו לכוח הדמיון.
עכשיו, נביט אחורה על האירועים שהובילו אותנו לגאולה שלנו ונראה בבירור ש”האלוקים הוא שהוציאנו”.
יש למישהו עדיין שאלות (מה נשתנה?)?
(המאמר מבוסס על דברי המחבר מתוך הגדה של פסח – עם פירוש מתורתו של רבי נחמן מברסלב).
רוצים ליהנות מעוד מאמרים בנושא פסח? היכנסו לקישור הזה ותיהנו!