סימני היכר רבים יש לכל אדם אבל אף אחד מהם לא יקבע את הטון כמו הפנים שלו. מה הן אומרות? ואיך אפשר לזכות בפנים מאירות וקורנות בלי שום חומרים והזרקות?
אמצעים רבים קיימים בעזרתם ניתן לזהות בהם את האדם – ההליכה שלו, מבנה גופו, הקול שלו ועוד. אבל ברור מאוד שהפנים הן התכונה הנראית ביותר, הן מהוות את ציור מהותו האמיתי. וכך כותב רבי נתן מברסלב:
האמצעי החשוב ביותר לזיהויו של דבר ולקביעת ערכו הוא “פניו”. אפשר להכיר אדם מיד על פי פניו. יתירה מזו, מחשבותיו ודיבורו מובעים באמצעות פניו. בדרך דומה, לכל דבר בעולם יש “פנים”, תכונות הזיהוי הייחודיות שלו שדרכן יכול אדם להגיע להכרה בערכו. כלומר, בערך האמת של החפץ. פניו משקפות אמת. אמת זו היא בעצם האלוקות המצויה בכל היבט של הבריאה, ובדיוק כפי שהבורא הוא אחד, כך גם האמת היא רק אחת. (ליקוטי הלכות , הלכות גילוח ד, א).
הפנים, ההיבט הבולט והמביע ביותר את האדם מייצגים את האמת. האריז”ל הקדוש מלמד, שהאמת היא “אור הפנים” ושישנם 370 אורות המאירים פנים אלה (עץ חיים שער יג, יד). מי שמבקש את האמת ואומר רק אמת – יכול להשיג את האורות הללו, ויחד איתם – זיו פנים (ליקוטי מוהר”ן ח”א כג, א).
אולם האמת היא לא ההיבט היחיד של הפנים. רבי נחמן מברסלב מלמד שיש “פני טהרה” – המקבילות לאור, לחיים, לשמחה, לאמת ולאמונה, ויש “פני טומאה” – המקבילות לחושך, למוות, לשקר ולאלילות (שם כג, א).
אולי גם זה יעניין אתכם:
רוחניות וקבלה – להכיר את המסתורי שבתוכנו
רבי נחמן מסביר שדאגות שהאדם דואג לפרנסתו מקנות לו “פנים” של חושך ועצבות, “פני טומאה”. “פנים” אלה משקפות את כל העצב והדאגות הקשורות בפרנסה. הן מתאפיינות בימים מלאי חששות בנוגע לעתיד הפיננסי. דאגות מתמשכות בגלל כובד האחריות שהאדם נושא בה, מובילות לאמונה שרק “כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה” (דברים ח, יז). גישה זו, כמובן, היא שקרית לחלוטין. עדיף לאדם שישים את אמונתו אך ורק בבורא עולם כמפרנסו היחיד. שהרי אז, ללא קשר לעיסוקו, יובילו מאמציו לרוחניות, כל עוד נעשית עבודתו ביושר.
פנים זוהרות משקפות את האמת והאמונה החבויות בתוך האדם פנימה. מכיוון שאלה מייצבות את הסתפקות האדם בחלקו ואת שחרורו משאיפות חיצוניות, יש בהן כדי לתקן את התאווה שלו למזון ולזימה…
כל המאמין שפרנסתו כולה מקורה ביוצר-כל יכול לזכות ל”פני טהרה”, בניגוד למאמין שלפרנסתו אין כל קשר עם ההשגחה האלוקית הפרטית – אשר פניו הם “פני טומאה”. רק מי שיש לו אמונה אמיתית יכול ליהנות מהחיים, שהרי הוא יכול להיות בטוח שהבורא יספק לו את כל צרכיו. האמונה, אם כן, והשליטה בנטייה האנושית לקנא, יכולות ליצור פנים זוהרות. כפי ששלמה המלך מלמד – “לב שמח ייטיב פנים” (משלי טו, יג).
לכן, פנים זוהרות משקפות את האמת והאמונה החבויות בתוך האדם פנימה. מכיוון שאלה מייצבות את הסתפקות האדם בחלקו ואת שחרורו משאיפות חיצוניות, יש בהן כדי לתקן את התאווה שלו למזון ולזימה (ראו ליקוטי מוהר”ן ח”א מז:א, סז:ב, כג:ב). וזאת, מפני שכל מי שחי חיי אמת לא זקוק לחוויות או לנכסים נוספים כדי להרגיש את עצמו קיים.
לכל הבעת פנים יש משמעות והיבט רוחני…
התלמוד מלמד אותנו, שאפשר לראות את האמת המשתקפת בפניו של האדם (ראו ברכות ו, ב): “כיוון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום… עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו וכיוון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונין”. רבי נחמן מלמד שכך הוא הדבר לא רק אצל מי שתלוי בזולתו מבחינה כלכלית, אלא גם אצל זה השואף לכבוד או לתשומת לב מאחרים ועל ידי זה יוצר תלות בהם.
מסופר, שפעם היה לרבי נחמן חסיד ששאף מאוד להיות רבי. אמר לו רבי נחמן: “אבל לא תוכל אפילו לברך את ברכת המזון בכוונה הנכונה”! (שיחות הר”ן, מז).
מי שזקוק לכבוד מהזולת רחוק מאוד בהגדרתו מן האמת. כל מעשיו נעשים במאמץ לרכוש את הכרתם של אחרים. התפילות שלו לא יהיו לעולם אמיתיות, שהרי הוא ירגיש צורך תמידי בכך שיכירו בו שהוא מתפלל בכוונה. בסופו של דבר, הוא עלול לשכנע את עצמו שתפילותיו אמת, הוא עלול להתפלל בלהט רב ולכן גם לחשוב שהוא שקוע בעבודת השם. אבל בפועל, הוא מעוניין בכבוד ובתשומת לב. גם פניו של אדם זה “מחליפות צבעים”, שהרי הן משקפות רגשות פנימיים שאינם אמיתיים (ראו ליקוטי מוהר”ן ח”א, סו, ג).
יש גם אנשים הנבוכים לעיתים קרובות בגלל גאוותם. הם סבורים שלא יאה לאדם במעמדם לגשת לאחרים בבקשה לעזרה. לעומתם, בקצה האחר של הקשת, יש השמחים כשהם מקבלים עזרה, וגם דבר זה משנה את פניהם (שם רנא, ד). במקרה אחרון זה, “שינוי הפנים” הוא סימן טוב מכיוון שהשמחה היא תכונה חיובית. אולם שמחה זו לא מאריכה ימים, בדרך כלל, מכיוון שהאדם נשאר בעוניו ובמהרה יזדקק שוב לעזרה. רמת השמחה שלו מוגבלת ולכן בלתי מושלמת. שמחה אמיתית, המאריכה ימים, לא נובעת מקבלת דבר כלשהו אלא מהסיפוק המגיע מהשגת האמת. לכן, צריך תמיד לשאוף לאמת מכיוון שזו תגרום לפנים שלנו לקרון מאושר.
וכך לימד רבי נחמן: על האדם לטהר את ארשת פניו כדי שאלה יאירו כמו מראה. כשמתבוננים על פניו הקורנות יוכלו אחרים ממש “לראות” את עצמם. אז יבינו כיצד שקועות פניהם שלהם בחשיכה ואפילו יזכו לעשות תשובה. (שם יט, ב).
(המאמר מבוסס על דברי המחבר בספרו אנטומיה של הנשמה. כנסו ותיהנו מהמבצעים המיוחדים של חנות האתר שלנו!).
רוצים לגלות עוד על הרוחני והמסתורי שבנו ובעולם? כנסו לקישור מיסטיקה וקבלה וגלו דברים נפלאים!