איך משחררים את האמת שבלב, את החסימות וכל מה שעוצר אותנו בחיים, ומעמיקים את החיבור עם עצמנו ובורא עולם? התשובה שקיבלתי הייתה הכי מתוקה ומשחררת!
“כִּי עִקַּר אוֹר הַמֵּאִיר הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “ה’ אוֹרִי וְיִשְׁעִי”, וְעַל יְדֵי שֶׁקֶר הוּא מְסַלֵּק אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “לא תִישָּׂא אֶת שֵׁם ה’ לַשָּׁוְוא”, כִּי עַל יְדֵי שָׁוְוא מְסַלֵּק אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי “דּבֵר שְׁקָרִים לא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי”. אֲבָל עַל יְדֵי אֱמֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹכֵן עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “קָרוֹב ה’ לְכָל קוֹרְאָיו לְכל אשר יקראוהו באמת” וְכוּ’, וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ הוּא מֵאִיר לוֹ אֵיךְ לֵיצֵא מֵהַחשֶׁךְ הַמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ בִּתְפִילָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “ה’ אוֹרִי’” (ליקוטי מוהר”ן ט, ג).
כל כך הרבה פעמים אני ממהר עם התפילה, עם המילים היפות שבסידור, כאילו משהו נושף לי בעורף ואומר לי שאני חייב לסיים אותה ולהשקיע פחות תשומת לב למילים המתוקות שלה.
כמה פעמים אני באמת מצליח באמת לכוון עם המילים של התפילה? למשל, להתפלל עם כוונה אמיתית כשאני אומר את המילה “אתה”?… השאלות האלה הציקו לי.
אולי גם זה יעניין אתכם:
אם יש לכם את צרור המפתחות הזה אתם מסודרים!
אבל אז נתקלתי בלימוד המתוק של רבי נחמן, הציטוט בתחילת המאמר, והבנתי שכדי שהמילים ייצאו מהפה שלי עם אמת, עם כוונה, עם רצון אמיתי להתפלל את התפילה – אני צריך להתגבר על כל מה שנושף לי בעורף ולראות רק את בורא עולם, לקרוא לו באמת – בתפילה, ולעשות הכל בנחת ובשמחה, והכי חשוב – בפשטות.
וכמו שאומר הרב חיים קרמר, “פשטות משמעה בהירות. ‘אני עושה דבר אחד בכל פעם. אני לא בלחץ להיות סופרמן’”.
בספר עצות המבוארות (סימן ו), רבי שמשון ברסקי מאומן, צאצאו של רבי נחמן, אומר שכדי שהמילים ייצאו מהפה שלי עם אמת אני צריך לוודא שהבנתי תחילה את משמעות המילים, ולהיזהר לא לדלג על אף אחת מהן:
“על ידי תפילה בכוח, היינו אמירת אותיות התפילה בכל הכוח והקשבה וריכוז למילות התפילה, זוכים לאמונה אמיתית. גם מבואר בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קא סד, וסימן צח סא, ובליקוטי הלכות) כי מי שאינו יודע פירוש התפילה, חייב ללמוד את פירוש המילים. ועד שמבינים את הפירוש יש חיוב להיזהר שלא לדלג על כל פנים על שום מילה מן התפילה. ועל ידי ששומרים ונזהרים בתפילה, בכל יום כראוי, כמבואר בסעיף זה, ובפרט כשנדמה כי על ידי תפילה כראוי ובכוונה והקשבה למילים יגיע היזק לעסקי הפרנסה בשל הזמן המוקצב לתפילה, ובכל זאת, עומדים בניסיון ואין נותנים לב למחשבות כוזבות אלו ומתפללים כראוי, על ידי זה זוכים להינצל מאמונות כוזבות, וזוכים לאמונה אמיתית”.
כמה פעמים אני באמת מצליח באמת לכוון את המילים של התפילה? להתפלל עם כוונה אמיתית כשאני אומר את המילה “אתה”?… השאלות האלה מציקות לי…
כשדיברתי על עם חבר שלי, הוא אמר לי שכאשר היה נשוי טרי הוא הקדיש 15 דקות ביום להבנה טובה יותר של המילים בסידור, ואחרי שהמשיך עם התרגול הזה במשך כמה שנים הוא גילה שבה הועיל לו מאוד, לכן הציע לי להכניס את ההרגל המתוק הזה ללו”ז שלי. וזה אכן מה שעשיתי.
וואו, אחרי שהחלטתי להשקיע כל יום זמן כדי להבין טוב יותר את התפילה נזכרתי שהפעם האחרונה שעשיתי את זה הייתה.. לפני עשרים שנה, בקיץ שבין שנה א לשנה ב כשהייתי בקולג’ בארצות הברית. למה לקח לי כל כך הרבה זמן, למרות שהייתי מוקף בלא מעט ספרים, אתם שואלים? כי סידור זה משהו מיוחד, זה לא סתם ספר שמעמיס אינפורמציה בראש, אלא דיבורים שמגיעים ישר לתוך הלב. יחי ההבדל הקטן!
אני זוכר שבפעם הראשונה שפתחתי סידור שאלתי את עצמי מאיפה מתחילים? כי אני מכיר את עצמי, אני יודע שאם אתחיל בהתחלה, כלומר בתפילת שחרית, אני פשוט אאבד את זה במהירות.
רבי נחמן, בציטוט הפותח את המאמר, מדבר על יעקב אבינו, החיבור שלו לתפילה ועל המידה שמאפיינת אותו – מידת האמת, שמפיגה את החושך… אז הכי נראה לי באותו זמן שאתחיל דווקא בתחילת ערבית, זו שמתפללים אותה דווקא בסוף היום.
על ידי תפילה בכוח זוכים לאמונה אמיתית!
גם חשבתי לעצמי שכדאי להתחיל דווקא עם תפילת ערבית כי זו תפילה שתמיד היה לי הכי קשה להתפלל, אני בדרך כלל עייף ובעיקר בקיץ כשמתפללים אותה בשעה מאוחרת. בכל אופן, הבנתי שזו נקודת ההתחלה שלי והגיבוי מרבי נחמן רק חיזק אותי עוד יותר.
ולא רק, אלא שיום אחד פתחתי את הספר שחיבר תלמידו המובהק – רבי נתן מברסלב, (ליקוטי הלכות, הלכות גנבה ה, טז) ומצאתי קטע שקשור לדבריו של רבי נחמן, והוקל לי לראות שגם רבי נתן יצר את אותו הקשר שאני עשיתי – תפילת ערבית שיעקב אבינו תיקן עבורנו דווקא בערב, כי בעיצומו של החושך אדם צריך לדבוק באמת, שהיא המידה של יעקב.
הרגשתי שזה כל כך נכון לי וממלא אותי בביטחון עצום. וזה משהו שהפך את התפילה לדבר הכי מתוק שיש עבורי.
ולא רק, אלא גם שחרר לי את האמת שבלב, את הדבר הנכון שאני צריך לעשות, וההרגשה שבאה אחרי שחרור כזה היא כל כך נפלאה שפשוט הייתי חייב לספר לכם את זה!
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.