לראות מבעד למסך

לראות מבעד למסך
העולם שלנו יפה ומלא בדברים טובים, אז איך אפשר לומר שהוא המבצר של הרע? בואו לגלות איך אפשר לראות מבעד למסך.

 בסיפור המעשייה המפורסם של רבי נחמן מברסלב – מעשה מאבידת בת מלך (מתוך סיפורי המעשיות שכתב) השני למלכות, שיצא לחפש את בת המלך האבודה בשליחותו של המלך שמתגעגע שנים לראות את בתו שוב, מוצא מבצר שבו שולט מלך אחר. לתדהמתו, הוא מצליח להיכנס לשם ללא כל בעיות, וזה המשך הסיפור בלשון הזהב של רבי נחמן:

“היה הולך אנה ואנה זמן רב ובמדבריות ובשדות וביערים, והיה מבקשה זמן רב מאוד. והיה הולך במדבר, וראה שביל אחד מן הצד והיה מיישב עצמו: באשר שאני הולך כל כך זמן רב במדבר ואיני יכול למצאה, אלך בשביל הזה אולי אבוא למקום ישוב. והיה הולך זמן רב. אחר כך ראה מבצר וכמה חילות היו עומדים שם סביבו, והמבצר היה נאה ומתוקן ומסודר מאוד עם החילות. והיה מתיירא מפני החילות פן לא יניחוהו להיכנס והיה מיישב עצמו: אלך ואנסה.

“השאיר הסוס, והלך למבצר, והיו מניחים אותו ולא עיכבוהו כלל. והיה הולך מחדר לחדר בלי עיכוב, ובא לפלטין אחד וראה שיושב שם המלך בעטרה וכמה חילות שם וכמה משוררים בכלים לפניו. והיה שם נאה ויפה מאוד.

“לא המלך ולא אחד מהם לא שאלוהו כלל מה מעשיו. וראה שם מעדנים ומאכלים טובים ועמד ואכל, והלך ושכב בזווית לראות מה יעשה שם. וראה שהמלך ציווה להביא המלכה, והלכו להביא אותה. והיה שם רעש גדול ושמחה גדולה והמשוררים היו מזמרים ומשוררים מאוד, באשר שהביאו את המלכה והעמידו לה כיסא והושיבוה אצלו. והיא הייתה בת המלך, והשני למלכות ראה והכירה.

“אחר כך הציצה המלכה וראתה אחד ששוכב בזווית והכירה אותו. ועמדה מכיסאה והלכה לשם ונגעה בו ושאלה אותו: “האתה מכיר אותי?”. השיב לה: “הן, אני מכיר אותך, את היא בת המלך שנאבדה”, ושאל אותה: “איך באת לכאן?”. והשיבה: “באשר שאבי המלך נזרק מפיו הדיבור ההוא (“שהלא טוב ייקח אותך”) וכאן, המקום הזה, הוא לא טוב”. וסיפר לה שאביה מצטער מאוד ושהוא מבקשה כמה שנים. שאל אותה: “איך אני יכול להוציא אותך?”. אמרה לו: “אי אפשר לך להוציא אותי, כי אם כשתבחר מקום ותשב שם שנה אחת וכל השנה תתגעגע אחרי להוציא אותי, ובכל זמן שיהיה לך פנאי תהיה רק מתגעגע ומבקש ומצפה להוציא אותי, ותתענה, וביום האחרון מהשנה תתענה ולא תישן מעת לעת”.

“הלך ועשה כן. ובסוף השנה, ביום האחרון, היה מתענה ולא היה ישן ועמד והלך לשם. והיה רואה אילן ועליו גדלים תפוחים נאים מאוד והיה מתאווה לעיניו מאוד, ועמד ואכל. תיכף שאכל התפוח נפל וחטפו שנה, והיה ישן זמן מרובה מאוד….”

הסיפור ממשיך בזה שהשני למלכות מנסה בכל דרך להחזיר את בת המלך, בכל משימה הוא נכשל שוב ושוב עד אשר מצליח.

אולי גם זה יעניין אתכם:

המם של רבי נחמן

תמצאו את הטוב

לראות את הטוב שבי ובך

תודו שיש בכם טוב

מעט זה גם טוב

למה אנשים סובלים?

תמצית החיים בשתי דקות ו-23 שניות

אחד מהימים האלה

לענייננו.

“וכאן, המקום הזה הוא לא טוב”… איך הנסיכה יכולה לומר דבר כזה? אחרי הכל, השני נכנס לשם בקלי קלות, אף אחד לא עצר אותו. הוא גם אכל ונהנה, ועדיין, בת המלך – הנסיכה, טוענת שזה המקום של הרע, היצר הרע.

כדי להבין את דבריה של הנסיכה, חשוב להבין שהמבצר אליו נכנס השני למלכות הוא אנלוגיה לעולם שלנו שנמצא במצב לא מתוקן. העולם בו אנו חיים נקרא בפי חכמים “עלמא דשיקרא” – עולם השקר. הנסיכה היא “אמונה” – האמונה הטהורה בבורא עולם, והשני למלכות – הוא הצדיק האמיתי.

אז תגידו, ובצדק, שהעולם בו אנו חיים באמת יפה ונראה שהוא גם מלא בדברים מדהימים לא פחות – אוכל טעים, מוסיקה, ידע, טכנולוגיה ועוד. איך העולם הזה יכול להיות המבצר של הרע בסיפור? איך זה מסתדר שזה מקומו של היצר הרע?

העולם בו אנו חיים נקרא בפי חכמים “עלמא דשיקרא” – עולם השקר. הנסיכה היא “אמונה” – האמונה הטהורה בבורא עולם, והשני למלכות – הוא הצדיק האמיתי.

וזאת הנקודה, לא משנה כמה אנחנו נהנים מהעולם הזה, אם אנחנו מאפשרים לעצמנו להסיח את דעתנו מהמטרה האמיתית שלשמה הגענו לכאן, שהיא לתקן את עצמנו ועל הדרך את העולם עם מידת האמונה שאנו לומדים להשיג כאן, על ידי שהולכים בעקבות הבורא, אז הוא הופך למבצר של הרע.

בלי להסיח את הדעת מהמטרה שלשמה באנו לכאן

בלי להסיח את הדעת מהמטרה שלשמה באנו לכאן…

כשהשני למלכות שואל את בת המלך איך הוא יכול להוציא אותה מחוץ למבצר, היא אומרת לו שאי אפשר להוציא אותה משם, אלא “כשתבחר מקום ותשב שם שנה אחת, וכל השנה תתגעגע אחרי להוציא אותי, ובכל זמן שיהיה לך פנאי תהיה רק מתגעגע ומבקש ומצפה להוציא אותי, ותתענה, וביום האחרון מהשנה תתענה ולא תישן מעת לעת”.

אבל השני למלכות נכשל, ובהמשך נכשל עוד כמה פעמים עד שהוא מצליח לשחרר את הנסיכה.

וזה שיעור מאלף עבורנו.

יש לנו זמן קצר מאוד בעולם הזה כדי למלא את המשימה והיעדים שקיבלנו משמים לפני שהגענו לכאן. אחרי הכל, כפי שאומרים חז”ל (בפרקי אבות) שהעולם הזה הוא כמו פרוזדור לפני הטרקלין, לכן הם מורים לנו – “התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין“. אנחנו חייבים להשתמש בזמן שניתן לנו כאן כדי לממש את הפוטנציאל האדיר שלנו ולשחרר את בת המלך הפרטית שלנו – הנשמה, מהמבצר של הרע. ואת זה אפשר לעשות רק עם תפילה ועבודת השם.

העולם שלנו יפה ומדהים. אנחנו חייבים להודות לבורא עולם ששלח אותנו לכאן לחוות אותו, אבל אנחנו גם חייבים לא לאבד את המטרה שלנו, ובטח לא את הזמן.

זה האתגר האולטימטיבי.

בהצלחה!

אתם מוזמנים ליהנות מחכמתו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב ולהפוך אותה לחלק מכם כבר עכשיו, וכן ממאמרים מרתקים נוספים בקישור הזה.