לפחד או לא לפחד? הנה שאלה: איך אפשר להשתמש במרכיב החיוני של יראת העונש ולא להיכנע לחיים של מרירות?
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו שחשוב שלכל אדם תהיה יראת השם. למרות שישנן רמות רבות של פחד, הבסיסי ביותר הוא הפחד מהעונש לא לעשות את רצון השם. פחד בסיסי זה הכרחי עבור כל אדם כדי לשרוד, וכידוע, גם גדולי הצדיקים שהשיגו רמות גבוהות יותר של יראה היו חייבים לחיות לפי היסוד הזה.
רבי נתן מציין שיש לא מעט אנשים שנכשלים בחיים בדיוק בגלל הפחד הזה. התבוננות בכעס ובעונש שממתין לאדם עקב חטאים קודמים, היא בדרך כלל הצעד הראשון בספירלה למטה. אדם יכול להיות עצוב ולהיבהל ממה שהוא גרם, אבל רבי נחמן מלמד אותנו שהעצבות היא השורש של הרוע, זה שעלול להוביל את האדם לעבירה נוספת ולבסוף, לוותר על הכל.
אולי גם זה יעניין אתכם:
אז איך אפשר להשתמש במרכיב החיוני של פחד מעונש – יראת העונש, ולא להיכנע לחיים של מרירות או גרוע מזה? האם לא עדיף לשכוח את כל הפחד הזה או לא להתעסק בו מלכתחילה?
התשובה טמונה בשתי דרישות נוספות שאנו מתבקשים למלא:
הראשונה – להמתיק את הפחד או הצדק עם חסד השם. הצדיקים הגדולים מלמדים אותנו שלא משנה היכן נפלנו או מה עשינו כדי להכעיס את הבורא, תמיד נשארת אהבה בשפע לאדם מבורא עולם. הקב”ה הוא אינסופי והוא איתנו אחרי החטא בדיוק כמו קודם ולכן אין סיבה להיות עצוב. כאשר אדם משלב את הפחד עם הידע על האהבה והחסד הבלתי מוגבלים של הבורא, אז הפחד נועד כדי לגרום לו לעשות או לשנות את הדבר שהוא צריך, ולא לשבור אותו חלילה. הוא רואה את כל מה שקורה לו מידו האוהבת והדואגת של בורא עולם, כל עונש אפשרי הוא חלק מאהבתו אלינו, למרות שניתן להימנע מההרגשה שנוזפים בך על ידי תשובה וחרטה (בעיקר בעזרת ההתבודדות – התפילה האישית והחשבון הנפשי שאדם עושה בזמן הזה).
פחד בסיסי זה הכרחי עבור כל אדם כדי לשרוד, וכידוע, גם גדולי הצדיקים שהשיגו רמות גבוהות יותר של יראה היו חייבים לחיות לפי היסוד הזה!
השנייה – רבי נתן מזהיר אותנו מגדלות שנובעת מגאווה. אנשים שמתנשאים בעבודת השם שלהם, אלה שמרגישים שהמסירות שלהם היא דבר עליון – הם אלה שיפלו בגלל פחד, היראה. כשהרוח שנשבה במפרשי הגאווה נחלשת אדם כזה מרגיש כאב אדיר של כישלון. ‘איך יכול להיות שמישהו כמוני ייפול מהמקום הרם בו הייתי…’ זאת ההתחלה של הסוף של אותם מתנשאים. במקום זאת, אנחנו צריכים לאמץ את מידת הענווה. ‘אני לא כל כך גדול, אבל אני בהחלט משתדל’. ‘אני יכול ואעבוד את הקב”ה אפילו במצב ובמקום בו הנמצא’. ‘בורא עולם כל כך גדול, שהוא אפילו אוהב את העבודה הלא מושלמת, הפגומה והחסרה שלי…’ אדם כזה ייבנה מכל כישלון ונפילה וישתמש בהם כקרש קפיצה, וכמובן יזכה להעלות את המסירות שלו על ידי מציאת הנקודות הטובות שהוא יודע שקיימות בו.
רבי נתן מזהיר אותנו מגדלות שנובעת מגאווה או אגו!
התורה מספרת לנו על מקרים של נפילות, כאשר המפורסמת והמובהקת מכולם היא נפילת המרגלים שנשלחו לארץ ישראל. הדאגה העיקרית שלהם היית התחושה “הקטנה” שהם חוו בארץ ישראל – “היינו כחגבים”. אבל הם בעצם מספרים שהם פחדו לאבד את עמדותיהם הנעלות בארץ הקודש. כדי שאדם באמת יחווה קדושה, כפי שאומר לנו רבי נתן, לפעמים ההרגשה של להיות כחגב – יצור קטן – היא בעצמה הבסיס להצלחה והיא אף נצרכת.
אנחנו צריכים תמיד לשאוף לעשות כל שביכולתנו בעבודת השם, בצמיחה האישית שלנו. ויחד עם זאת, אנחנו לא יכולים לצפות או לחשוב שתמיד נהיה גדולים.
זכרו! להיות מרוצים מהדברים הקטנים שאתם עושים, זאת הגדולה האמיתית!
(מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות פסח, ט).
לאמונה שלנו יש כוח אדיר! איך מגלים אותה וכיצד משתמשים בה? כנסו ותיהנו ממאמרים מרתקים נוספים בנושא אמונה עם השקפה וחכמה יהודית בקישור הזה !
