מכירים את התחושה המתסכלת הזו שאתם רוצים לעשות משהו אבל לא מצליחים? תנשמו לרווחה, אתם לא לבד!
שלום לכם,
כבר תקופה ארוכה שאני מתלבט אם לכתוב לכם, כי בכל זאת, זה לא היה הכי קל לי לדבר על זה. מה גם שזה הרגיש לי מאוד מוזר…
ובכן, השאלה שלי היא – למה אני מרגיש מתוסכל בעבודת השם שלי, בצמיחה האישית שלי? כל הזמן אני מרגיש מתוסכל שאני לא מספיק את זה או משהו אחר. למה אני פשוט לא יכול לשמוח וליהנות מכל הישג קטן שלי וזהו?!?
אשמח לתשובה, דביר.
מצפה לתשובה, רוני.
אולי גם זה יעניין אתכם:
האם מישהו שומר על הדלת של חסידות ברסלב
שלום גם לך דביר היקר,
שאלת שאלה מצוינת. ותרגיש טוב, כי אתה לא היחיד שחש כך ומיד גם תקבל הסבר חנה שקורה איתך ועם עוד אנשים רבים.
ובכן, יש אנשים שמרגישים מתוסכלים מעצמם שהם לא באמת עושים שום דבר בעבודת השם. הם מרגישים שהם מעבירים את זמנם, או גרוע מכך, מבזבזים אותו מבלי לעשות שום דבר יצירתי. ובסוף היום מרגישים את תחושת התסכול הזו שאין להם במה לאחוז.
לפעמים הם מנסים ללמוד והם פשוט לא יכולים. כל יום צצים דברים כאלה ואחרים שמונעים מהם לשבת ללמוד, להתפלל, להגיע לשיעור, להתחבר לחברותא… ככה, מושכים את היום ולא מצליחים לעשות משהו. ואם הם ילמדו לבד הם עלולים למצוא את עצמם חולמים בהקיץ או להירדם. כמובן, להיות לבד בהתבודדות זה עניין אחר לגמרי, והוא הזמן בהא הידיעה להתעוררות מכל התרדמות והחלומות בהקיץ למיניהם.
אז מה הפתרון עבורנו כאשר אנו מוצאים עת עצמנו במצב כזה?
רבי נחמן מברסלב מגלה לנו (ליקוטי מוהר”ן חלק א, כד) את הכוח האדיר של עשיית מצוות בשמחה. הוא מגלה לנו שהאושר שאנו חווים כאשר אנחנו מקיים מצוות עוזר לנו לעשות סדר וליישב את הנפש. כאשר נתחיל לעשות מצוות ממקום של שמחה, נזכה ליכולת להבין את כל מה שעובר עלינו, נדע לזהות את המקום וה’סדר’ הראויים של היכן אנו אוחזים ולאיפה אנחנו רוצים להגיע.
כמובן, להיות לבד בהתבודדות זה עניין אחר לגמרי, והוא הזמן בהא הידיעה להתעוררות מכל התרדמות והחלומות בהקיץ למיניהם.
הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא לזכור תמיד את עצת העצות של רבי נחמן: להתחיל כל הזמן מחדש. כן, שוב ושוב ושוב. למה? כי כשאנחנו מתחילים את היום החדש שלנו, ולא משנה באיזו שעה אנחנו מתחילים אותו שוב, אנחנו צריכים לשכוח לגמרי את כל מה שקרה על לאותו רגע של קבלת ההחלטה להתחיל מחדש. עלינו להבין שההתחלה הזו היא הכי הכי חדשה, בלי שום היסטוריה של כישלונות ואכזבות מהעבר, אפילו מהעבר של החמש דקות האחרונות. לא חמש, דקה. כן, עד כדי כך.
לפני שאנחנו ניגשים לעבודה שלנו, עלינו להקדיש זמן ולהרהר במה שאנחנו עומדים לעשות לאור מה שרבי נחמן גילה לנו.
אנחנו צריכים לשמוח שאנחנו עומדים לקיים מצווה. שאנחנו לומדים דבר תורה או משהו בספרי מוסר או כל עבודה רוחנית אחרת. תמיד לחשוב עד כמה אנחנו שמחים שזה העיסוק שלנו, שזכינו במתנה הנפלאה הזו, ואפילו רק מעצם הרצון והמחשבה לעסוק בה.
תזכרו את הכלל של רבי נחמן – להתחיל בכל פעם מחדש!
כשאנחנו חושבים על הדברים האלה לפני שאנחנו ניגשים לעשייה הרוחנית או לקיום מצוות, אנחנו מנקים את הלב שלנו מכל הלחץ שהצטבר בתוכנו כתוצאה מכל התחושות של הכישלון שהיו לנו עד עכשיו, ומכל התסכולים והזעם. כי הרבה ממה שגרם לנו לא להיות מסוגלים להתרכז במה שרצינו לעשות הוא המתח הזה שלא מאפשר לנו ליהנות מההישגים שלנו, כן אפילו הקטנים של אמצע הדרך.
אחרי שקבענו את הזמן הזה, התחושה היחידה שצריכה להיות לנו היא אחת – של סיפוק מכך שזכינו לעבוד את השם, אפילו שהיה רק רצון לעבוד את השם. כל מה שהשגנו או לא – לא משנה מה ואם הרבה או מעט – עלינו להיות שמחים בו!
גם אם לא עשינו שום דבר וזה חוזר על עצמו שוב ושוב, אנחנו עדיין צריכים להיות מאושרים ושמחים. תהיה מרוצה ושמח דביר מהתבוננות שלך היום, מזה שאתה לובש ציצית, מניח תפילין, מזה שאתה יהודי כמו שרבי נחמן אומר לנו.
כשבורא עולם רואה שאתה מרוצה מהמצוות שלך ולא משנה מה הספקת לעשות ומה השגת, הוא יפתח לך את הדלתות כדי שתתחיל לעשות ולהשיג יותר.
בהצלחה עצומה לך דביר היקר.
גם לכם יש שאלות שיכולות לעניין ולזכות את הרבים? בשביל זה אנחנו כאן! שלחו אלינו ואנו נענה בשמחה במדור ברסלבפדיה – שאלות ותשובות מעניינות בנושאים שונים ומגוונים בקישור הזה.