שאלתם את עצמכם למה אנחנו מחכים כל כך הרבה זמן לגאולה? התשובה לשאלה הגדולה הזו נמצאת באחד הרגעים המכוננים בפרשת השבוע ויחי!
האם שאלתם את עצמכם אי פעם כיצד יתכן שמשיח יבוא דווקא בזמנים בהם רק מיעוטה של יהדות העולם נאמנה לתורה ולמצוות? יתירה מזו, כיצד יתכן שבדורות הקודמים היו צדיקים גדולים ונוראים, ואף המון עם של היהודים הפשוטים היו יראי שמים ושומרים על קלה כחמורה, ובכל זאת, לא נגאלו? אם כן, באיזו זכות אנו מצפים עכשיו לביאת משיח ולגאולה השלמה?
יעקב אבינו זכה למה שלא זכה אף אחד לפניו – הוא זכה שמיטתו תהיה שלמה וכל בניו היו צדיקים גמורים. לפני הסתלקותו יעקב אסף את בניו הקדושים, שנים עשר שבטי י-ה. בהזדמנות מיוחדת זו שבה נאספו יחדיו צדיקים קדושים כאלה, יעקב חשב שיוכל לגלות להם את סוד הקץ האחרון – סוד הגאולה. כוונתו זו נרמזה בכתוב: “היאספו” (בראשית מט, א). “היאספו” – אומרים לקבוצה של אנשים הנמצאים בקירוב מקום ורוצים לרכז אותם יותר. מבחינה רוחנית, יעקב פנה לאנשים שקרובים אליו מאוד בדעתם – שנים עשר השבטים הקדושים, אבל ברגע שהתחיל לדבר הסתלקה השכינה ממנו ובזה התגלה שחסר כאן משהו, משהו עדיין לא שלם.
אולי גם זה יעניין אתכם:
ומהו הדבר הזה? מה היה יכול להיות חסר? אם יעקב, אותו מכנה התורה “השלם” (איש תם), לא היה ראוי שבניו יהיו צדיקים מספיק להביא את המשיח, איזו אגודה של אנשים אחרי כן יכולה להיחשב ראויה לכך?
התענוג הגדול ביותר של הקב”ה הוא כאשר הרחוקים מתקרבים אליו. בגלל זה יש לבורא רחמנות וסבלנות אין סופית כלפינו. העיכוב של משיח אינו מקרי, אלא מכוון על מנת לא להשאיר אף יהודי אחד, אפילו מהמדרגה הנמוכה ביותר, מאחור. הקב”ה רוצה לתת לכל יהודי מספיק זמן כדיל להתעורר ולשוב אליו.
כי זה התענוג של בורא עולם: שהרחוקים ביותר מתקרבים אליו, ואז הוא מגלה את הרחמנות והסבלנות האינסופית שלו עלינו כלפינו. משיח מתעכב ולא במקרה, אלא כדי לא להשאיר אף אחד מאחור!
נתבונן בפסוק הממשיך, בו אומר יעקב לבניו “היקבצו ושמעו בני יעקב” (שם מ”ט ב’). בניגוד ל”היאספו”, “היקבצו” מתייחס לקיבוץ של אנשים הנמצאים בריחוק מקום. שמו של “יעקב” אבינו נגזר מהשורש “עקב”. עקב הרגל הוא חלק הגוף שמונח על הארץ, המקום הרחוק ביותר מהשמיים הרוחניים ממעל. השם יעקב מרמז על יהודי בזמן שהוא במדרגה רוחנית נחותה.
הוא גם מרמז לנו שדווקא בגלל שאנחנו כה רחוקים מהקב”ה הוא לא מביא את המשיח! אנחנו יכולים לחשוב שבגלל שטעינו ולא מימשנו את תכליתנו בעולם הזה, ולכן בורא עולם לא רוצה בנו, או שמא אנו מדמים בדעתנו שאם כל כך קשה לנו ללמוד תורה או לעשות מצווה פשוטה, פירוש הדבר, שהתנתקנו מבורא עולם ואבדה תקוותנו חלילה. אבל לא זו המציאות, אלא אדרבה – דווקא בגלל הריחוק והקושי הקב”ה עוד יותר מעריך את מאמצנו, והוא מעכב את ביאת המשיח רק בשבילנו!
ביחד – מילת המפתח לנצח כל אויב!…
אחרי שיעקב נאבק עם המלאך של עשו וניצח אותו, המלאך נתן לו שם חדש “ישראל” (שם לב, כט). ישראל, משמעותו ניצחון – “כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל” (שם כה). ישראל זה גם ראשי תיבות – “יש ששים ריבוא (600,000) אותיות לתורה”. ששים ריבוא אותיות התורה הן כנגד ששים ריבוא שורשי נשמות ישראל. כל יהודי שחי בעולם הזה מאז נהיינו לעם, הוא חלק מששים ריבוא שורשי נשמות ישראל אלו. רק כאשר כל ששים ריבוא האותיות – ובמילים אחרות, כל היהודים – מקובצים ביחד באחדות רוחנית, רק אז אנו באמת מכונים ביחד בשם “ישראל”.
עניין זה בא להזכיר לנו עד כמה אנו זקוקים זה לזה, ועד כמה הקב”ה משתוקק ומחכה לכל אחד מאיתנו באופן אישי. כאשר נהיה מלוכדים ומאוחדים על ידי הצדיקים הגדולים, שעוזרים לכל אחד ואחד לגלות את הנקודות הטובות הייחודיות שלו, נזכה לנצח את אויבינו ברוחניות ובגשמיות ונהיה ראויים לגאולה השלמה. יהי רצון שהיא תבוא במהרה בימינו אמן!
(מבוסס על פי דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, פריה ורביה ה, אישות ד).
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם.