דרכו של לבן, ה”מאסטר” של המחשבות הרעות, לטייח ולהראות את עצמו כלא מזיק, ליצור לוחמה פסיכולוגית בתוכנו כדי להכניע ולהשתלט עלינו. איך יוצאים מזה?
מוח האדם הוא בעל עצמה אדירה. על ידו יש לנו היכולת לדמיין את עצמנו מטיילים במקומות קסומים, לפתור בעיות מתמטיות, לזכור מאורעות מהעבר הרחוק וממש “לחיות אותם”. במחשבה אין לו שום מגבלה של המציאות הגשמית ואנו חופשיים לחקור את כל הבריאה ולנסוק לגבהים רוחניים מדהימים. אבל מה קורה כאשר אנחנו נעשים שבויים של המחשבות שלנו?
כולנו שואפים לחיי רגש בריאים וסגנון חיים חיובי, רוצים לראות בטובת צאצאינו וחברינו, להחשיב את כל הברכות המושפעות עלינו ברגשי תודה ולהעריך את החידוש והייחודיות שבכל דבר שאנו חווים. אבל לפעמים אנחנו “נתקעים” ולא מצליחים להוציא את המחשבות שלנו מתוך הבוץ והרפש בהם הן שקועות. ואז, אנחנו מתחילים לראות את הכל בצורה שלילית, נעשים פגיעים לכל הערה שאנו מקבלים, וגם, לא נעים להודות, נותנים למחשבה ולדמיון לשאת אותנו למחוזות מגונים ולא מוסריים. ולפני שאנחנו שמים לב, כבר איבדנו את השליטה על המחשבה ואף על השפיות שלנו!
אולי גם זה יעניין אתכם:
על הסולם מטפסים שלב אחר שלב – פרשת ויצא
להסתכל בשכל של כל דבר – פרשת תולדות
כשזה קם זה נופל – פרשת השבוע תולדות
אם ננתח ונשחזר את הדרך שהביאה אותנו למצב עגום זה, נגלה את המלכודת של לבן. לבן, ה”מאסטר” של המחשבות הרעות, כשמו כן הוא, דרכו לטייח ולהראות את עצמו כלא מזיק ולא לאט משתלט עלינו, סוחף את המחשבה שלנו בלי שנרגיש, ממחשבה שכביכול “בלתי מזיקה” אחת לשנייה, ולפני ששמנו לב אנחנו כבר מוצאים עצמנו עמוק בבוץ ובגועל…
“ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא” (בראשית ל”א כ’). יעקב לא ישב חסר מעש בזמן שלבן ניסה לתפוס אותו במלכודתו – הוא ברח!
זו השאיפה של כולנו לחיות חיי רגש בריאים וסגנון חיים חיובי, לראות רק טוב, אבל לפעמים אנחנו נתקעים עם מחשבות שליליות שמראות לנו רק שחור… יש דרך להיחלץ מהן, פשוט, לא לחשוב עליהן או לחשוב על משהו אחר…
הטעות הכי גדולה שאדם יכול לעשות היא לנסות ולהיכנס עם נוכל ורמאי בדין ודברים, משום שבסופו של דבר הוא ימצא את עצמו שוב ושוב מרומה ומבוזה. כאשר המחשבות הרעות מפתות אותנו, העצה הטובה ביותר היא להתעלם מהן לגמרי, ובמקום לנסות “להתווכח” איתן פשוט לחשוב מחשבות אחרות, חיוביות וטובות. בזאת, אנו “גונבים” את לב לבן – גונבים ממנו את המחשבה הרעה שלו והופכים אותה לטובה. כי כך מלמד אותנו רבי נחמן – שהאדם לא יכול לחשוב שתי מחשבות בעת ובעונה אחת, וממילא אנו יכולים לנצל תכונה זו לטובתנו.
אבל מה עושים כאשר קשה מדי לשלוט על המחשבה, ופשוט נראה בלתי אפשרי למשוך אותה מהטינופת? התשובה היא: לברוח עוד יותר רחוק ו… לעשות איזה מעשה שטות! הרי ליצר הרע ולמחשבות הרעות אין שליטה מוחלטת עלינו, הם מתקיפים אותנו מזמן לזמן. על ידי עשיית מעשי שטות (מילי דשטותא) אנחנו, כביכול, מבלבלים ומסיחים אותם ממטרתם ומקבלים פסק זמן מספיק טוב כדי להתנתק ולהתחיל לחשוב ממשהו טוב.
המחשבות מציקות? תעשו מעשה שטות והן לא יהיו שם, אחרי הכל, ליצר הרע ולמחשבות אין שליטה מוחלטת עלינו…
אחרי שיעקב ברח מלבן, לבן רדף אחריו ואף הדביק אותו אבל אז יעקב בנה “גלעד” – ערמה של אבנים לאות הסכם שלום בין שני הצדדים. המלחמות “הפסיכולוגיות” שבמוחנו הן תמידיות – הקרב המתיש בין המחשבות הרעות לטובות עלול לייאש אותנו בראותנו שאין שום התקדמות, ואז תפיסת העולם שלנו מתחילה להיות שלילית. אבל זה לא נכון! כל מאמץ קטן שאנו עושים למשוך את המחשבה שלנו אל הקדושה הוא יקר מאוד, ומצטרף לכל שאר מאמצינו בעבר ובעתיד ומצטבר לכוח גדול המסוגל להפוך את כל המציאות שלנו לבעלת עוצמה חיובית.
אלו הן האבנים שאסף יעקב ועל ידן הוא הצליח להפריד עצמו מלבן. כאשר אנחנו אוספים מחשבות חיוביות אחת אל אחת, הן הופכות לחומה חזקה עד שגם לבן-המחשבות הרעות מוכרחות להודות: “עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבור אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבור אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה” (שם ל”א, נ”ב).
בואו נתחיל לבנות את הגלעד שלנו. בכל פעם שאנחנו מושכים עצמנו ממחשבה רעה למחשבה טובה, אפילו רק כחוט השערה, נעשה מזה רושם גדול לטובה, ונקודה טובה זו מצטרפת לגלעד שאנו בונים. מהר מאוד נגיע למצב שיספיק לנו רק להציץ לכיוון הבניין הזה של הנקודות הטובות שבנינו, העשוי מכל משיכה מרע לטוב, מכל מאמץ שעשינו גם כשבקושי הצלחנו, כדי שניזכר במהות האמיתית והטהורה שלנו ונשתנה על יד זה לטובה.
(מבוסס על ליקוטי הלכות, הלכות תפילין ו’, ל”ה).
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם.