מי שאין לו שיח ושיח עם אנשי שלומנו – אנ”ש, יכול לטעות ברוח הדברים של ברסלב. הנה מה שצריך כדי להיות מקושרים עם האמת!
בעניין דרך החיים היהודית וקבלת העצות של רבי נחמן חשוב לדעת – שמי שאין לו שיג ושיח עם אנשי שלומנו, ואין לו משא ומתן תמידי עם אלה מאנשי שלומנו שאוחזים חזק בעניין של רבינו, שלומדים ומשוחחים הרבה ביחד וחוקרים הרבה בכל העניין של רבינו הקדוש, ובקיאים בכתביו של התלמיד רבי נתן ז”ל (שכל דעת רבינו היא רק כפי שהוא קיבל, ומקבלת ביטוי בספר עלים לתרופה, ליקוטי הלכות, ליקוטי תפילות ועוד) ומונחים בסדר הדברים, ואיך נכתב, מתי נכתב, באיזה הקשר נאמר, וכן לדעת את רוח הדברים, ואיך שאנשי שלומנו התייחסו לכל דבר ודבר ומה אמרו גדולי התלמידים על כל מושג ועניין – הוא יכול לטעות ב’רוח הדברים’ של ברסלב.
ואביא כאן שיחה נפלאה מרבי לוי יצחק ז”ל, שמדבר על כמה חשוב לדייק בדברי רבינו ולא לשנות ולהמציא דברים, ובסופם מזכיר גם את דרך הלימוד, וכתבתי את הדברים עם עריכה לשונית קלה:
“באומן היו כמה מאנ”ש שניסו לומר שבלילות החורף הארוכים, עדיף לישון עוד כמה שעות ולקום כשעתיים אחרי חצות ולהיות ערני עד התפילה, מאשר לקום בחצות ממש, ולחזור לישן קצת לפני התפילה בשביל לחדש כוחות. אבל רבי אברהם בן רב נחמן לא הסכים עם זה, ואמר שעדיף לישון ולקום בחצות ממש כמו שרבינו אמר, כי השעתיים האלו של ‘עת רצון’ שמתחילות בחצות שוות כמו שש שעות אחרות.
עוד דבר היה נתון לוויכוח, שהיו אנשים שאמרו שמאחר שה’ליקוטי תפילות’ של רבי נתן הם למעשה ההתבודדות שלו, אם כן אפשר לצאת ידי חובת ההתבודדות עם התפילות. גם עם זה לא הסכים רבי אברהם וממש חרק שיניו על זה, באמרו שההתבודדות שהרבי דיבר עליה זה דווקא שהאדם מתבודד בשפה שלו במילים שלו, וה’ליקוטי תפילות’ זה דבר נפרד.
מהוויכוחים האלה אנחנו למדים, שאדם יכול להיות צדיק וקדוש וכו’, אבל את העניין של הרבי הוא קצת משנה ומסובב ומעקם. לא כן היא דרכו של רבי נתן, שכשרבי נתן נפטר הוא בא בחלום לחברו רבי נפתלי ורבי נפתלי שאל אותו לאן הוא רץ, והתשובה הייתה: ‘אני – ישר לרבי!’ כך היה רבי נתן! כל ימיו ‘ישר לרבי’, בלי לעקם כלום.
לא כל אחד זוכה לדבר כזה, רק מי שהלך כל ימיו ישר יכול להיות צדיק גדול וקדוש גדול, אבל את העניין של הרבי הוא קצת משנה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
כל זה קורה בגלל שרחוקים מתמימות, ונכנסים בחכמות, ממילא משנים לגמרי את העניין של הרבי. כלומר, גם אם הדבר הזה שעושים או אומרים קצת שונה ממה שהרבי אמר הוא די טוב, אבל זה לא ‘זה’.
היינו, מדברים כמה פעמים שנביא אמת שמדבר עם עם ישראל ומייסר אותם וכו’, והכל זה דיבורים אמיתיים לגמרי, אבל אם הקב”ה לא אמר לו אותם בפירוש והנביא אומר ‘כה אמר ה’ – הרי הוא חייב מיתה. נביא שאומר נבואה בשם הקדוש-ברוך-הוא והקדוש-ברוך-הוא לא אמר לו אותה כך, אפילו שבאמת הנביא אומר דברים יפים ונכונים, אבל אסור לו לומר ‘כה אמר ה” על הדיבורים הללו אם הוא לא באמת קיבל אותם מפי הקדוש-ברוך-הוא.
כך כל אדם, אפילו הכי גדול, שאומר דיבורים הכי נפלאים אבל שלא יאמר ‘כה אמר ה”. כי ‘כה אמר ה” זה עניין אחר לגמרי. ‘כה אמר ה” זה מוכרח להיות ממש מה שה’ אמר. אם ה’ אמר נבואה לירמיהו ולא לישעיהו, אזי לישעיהו אסור לומר את הנבואה הזאת, רק ירמיהו יאמר אותה, כי לו היא נאמרה.
מותר לאדם לומר דיבורים, לחזק אנשים אבל שלא יאמר שכך שמע מהרבי, אם זה לא ממש מהרבי. יש לאדם כל מיני רעיונות ועצות יפות, מותר לו לומר אותם, רק שלא יאמר שאלו הדיבורים של הרבי. הדיבורים של הרבי חייבים להיות בדיוק כמו שהרבי אמר אותם.
יש מספיק דיבורים יפים שאפשר לומר אותם בשם הרבי, ואם בכל זאת יש לאדם דיבורים יפים שלא הרבי אמר אותם, שיאמר אותם, אבל לא יגיד שהרבי אמר אותם. אותם מאנ”ש יכלו לומר שלקום לפנות בוקר זה טוב, זה חשוב, אבל לא לומר ‘כה אמר ה”, כי זה לא הרבי אמר כך. הרבי אמר לקום חצות.
כל זה קורה בגלל שרחוקים מתמימות, ונכנסים בחכמות, ממילא משנים לגמרי את העניין של הרבי. כלומר, גם אם הדבר הזה שעושים או אומרים קצת שונה ממה שרבי נחמן אמר הוא די טוב, אבל זה לא ‘זה’.
רבי נתן כמה שהיה קדוש וגדול, ולמרות זאת היה בכזה ביטול לרבי ששום דבר אחר לא היה מעניין אותו, הוא רצה רק לשמוע דיבור של הרבי כמו שהוא. זה היה רק רבי נתן! התלמידים הקודמים של הרבי, שהיו עוד לפני רבי נתן, כמו המגיד מטירהוויצע, רבי יודל, רב אהרון – כולם התקרבו לפני ארץ ישראל, אבל לא היה להם את הביטול של ‘רק הרבי’, את זה היה רק לרבי נתן.
לכן מרבי נתן נשאר ומהם לא. כי העניין של הרבי הוא נצחיות וכשמדברים ממנו זה גם נצחיות, ממילא לכן נשאר מרבי נתן יותר מכולם לנצח. היו אצל הרבי הרבה אנשים גדולים מאוד, אבל ממי מהם למדנו איך להתנהג? רק מרבי נתן! מהתפילות, מהליקוטי הלכות, מהמכתבים, מהליקוטי מוהר”ן – הכל קיבלנו מרבי נתן. כל מה שננסה לעשות היום איזה דרך של הרבי, הכל דרך רבי נתן.
למה? כי רבי נתן אמר שהוא אינו יודע שום דבר, רק מה שהרבי אומר. בגלל שרבי נתן זכה להתבטל בתכלית – לכן הוא זכה להעביר לנו הכל, ממש אין לנו שום דבר חוץ מרבי נתן. לא נשאר לנו משום תלמיד שום דרך ושום עבודת השם, חוץ מאשר רבי נתן.
כאשר הקדוש-ברוך-הוא רצה לתת את התורה באו אליו מלאכי השרת ואמרו לו: אתה רוצה לתת את התורה למשה? הרי הוא עלול לשנות את התורה. אמר להם הקדוש-ברוך-הוא: לא. הוא לא ישנה. בכל ביתי נאמן הוא – הקדוש-ברוך-הוא ידע שמשה רבינו נאמן ולא ישנה לא מילה ולא חצי אות.
זה דבר עצום לקחת את הדבר של הרבי עם האמת של הרבי. אם הולכים כך אפשר להיות איש כשר באמת ואדם אחר לגמרי. צריכים לבקש על זה הרבה מהקדוש-ברוך-הוא, לומר לקב”ה: אני רוצה את זה! את הדבר האמיתי. זה לא הולך כל כך קל…”
למשל בעניין סדר הלימוד, צריך להיות ממש בטל לרבי. יש כאלה שאומרים שמי שלומד בבקיאות זה ביטול תורה ח”ו. בלי להיכנס לפרטים, המציאות היא שאת העצה של הרבי כמו שהיא קשה לאדם לקבל, זה נראה לו ח”ו כמו ביטול תורה. אבל הרבי אמר ללמוד הרבה בבקיאות, ללמוד כמויות והרבה – קשה לו לקבל את זה… זה נראה לו כביטול תורה”. עד כאן.
לכן, צריכים באמת ללמוד את סדר הלימוד מרבינו הקדוש ורבי נתן תלמידו, וכדאי ללמוד הרבה בספר עלים לתרופה, שם רבי נתן מורה את בניו ושומעי לקחו איך להעביר את ימיהם בעבודת השם, על ידי כל מיני עניינים שביניהם כמובן נמצא לימוד הגמרא שהוא חשוב ויסודי, אבל מדבריו רואים בצורה ברורה שלא מעמיד את זה כתנאי ולא מרגישים בדבריו כלל איזו אווירה של לחץ, כביכול צריכים להשקיע את כל הכוחות רק בלימוד פשטי אורייתא בעיון (מוכרחים לציין שזה נפלא ללמוד בעיון וכדאי מאוד לזכות לזה, אבל יש גם הרבה לימוד שצריכים ללמוד בבקיאות כמובא לעיל).
וזו לשון רבי נתן ידיד נפשנו ב’עלים לתרופה’ מכתב מפרשת ‘ויגש’ תקפ”ה:
“…וּכְבָר דִיבַּרְתִּי עִמְּךָ בָּאִגֶּרֶת הַקֹּדֶם שֶׁתּוֹדָה לָאֵ-ל יֵשׁ לְךָ כַּמָּה עִנְייָנִים לְבַלּוֹת הַיּוֹם בָּהֶם. דְּהַיינוּ לִלְמֹד פּוֹסֵק וּגְמָרָא וּמְעַט מִקְרָא בִּפְרָט חֻמָּשׁ עִם פֵּרוּשׁ רַשִּׁ”י וְלַעֲסֹק בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וּזְמַן לַתְּפִילָּה הַקְּבוּעָה וְלַאֲמִירַת תְּהִלִּים וְלִתְפִילּוֹת וּתְחִינּוֹת שֶׁלָּנוּ וּלְהִתְבּוֹדְדוּת, דְּהַיְינוּ שִֹיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ לְפָרֵשׁ כָּל שִֹיחוֹתָיו וְעִנְייָנָיו לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְגַם זְמַן עַל כְּתִיבַת הַסֵּפֶר שֶׁבְּיָדוֹ.
וְגַם צְרִיכִין זְמַן עַל עֲבוֹדוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, דְּהַייְנוּ שֵׁינָה וַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּלְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם לְפַקֵּחַ דַּעְתּוֹ, וְהַיּוֹם קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, רַק לא עָלֶיךָ לִגְמֹר אֶת הַמְּלָאכָה, אֲבָל גַּם אֵין אַתָּה בֶּן חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן לְבַלּוֹת אֵיזֶה רֶגַע חַס וְשָׁלוֹם עַל מַחֲשָׁבוֹת מְגֻנּוֹת כָּאֵלֶּה, חָלִילָה לְךָ מֵהֶם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. רַק אַדְּרַבָּא, חֲזַק וֶאֱמַץ לְשַֹמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר כַּאֲשֶׁר כְּבָר הִזְהַרְתִּיךָ הַרְבֵּה עַל זֶה, וּבְטַח בַּה’ כִּי לא יַעֲזֹוב אוֹתְךָ, וְרַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַגִּיעִים עָלֶיךָ בְּכָל עֵת, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד, וְהוּא מָלֵא רַחֲמִים וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן נ”ב בְּלִיקּוּטֵי תִּנְיָנָא עַיֵּן שָׁם…” עד כאן.
להיות מקושרים לאנ”ש – זאת אהבה אמיתית לרבי נחמן, לחסידות ברסלב ולאנשיה באמת!
רואים היטב במכתב זה את רוח הדברים, שיסודה הוא – למלא את הזמן בדברים טובים בלי שום הרגשה של “רק כך” או דווקא כך”. הבעיה אצלנו היא, שלפעמים מרוב שרוצים לעזור לבעלי תשובה ולהחדיר בהם מושגים של עולם התורה נעשה ההיפך, שגורמים לאלה שלא יכולים (או אפילו לא מספיק רוצים, וזה לא משנה, העיקר הוא שאין להם כלים לזה) שיתרחקו לצד השני ויעזבו כל מיני עניינים אחרים של יראת שמים ולימוד פשוט שהם כן היו יכולים לעסוק בהם, לקבל מהם חיות ולעשות נחת רוח ליוצרם על ידי זה.
כגון מה שהובא במאמר איך צריך לחיות – שאותו בעל תשובה שמע כל הזמן, שבלי לימוד גמרא התשובה שלו לא תצליח, וזו קביעה שנשמעת נכונה, כי באמת, מי שכבר מצליח להיכנס בלימוד כוח התורה הוא גדול מאוד ובוודאי שלימוד הגמרא נותן הרבה חיות ותוכן לחיים. אבל יש כאן אבן נגף באמירה הזו – היא גורמת באופן ישיר ובלתי נמנע כמעט, שמי שלא יצליח ללמוד גמרא כבר יתייאש מכל היהדות שלו, כי הוא שמע כך – שמי שלא לומד גמרא התשובה שלו לא מצליחה…
אבל רבינו הקדוש ותלמידו מדברים בשפה אחרת לגמרי ונותנים לכל אחד תקווה טובה ועידוד, וזה ברור לכל מי שהוגה בדבריהם – שאם יש אחד שקשה לו ללמוד גמרא והוא ילמד ‘עין יעקב’ או מדרשים או ספרי רבינו, או חומש עם רש”י, או יגיד תהלים וליקוטי תפילות וידבר עם הקב”ה, ויעשה מצוות ומעשים טובים – זו הצלחה נפלאה. כי העיקר, שיעשה מה שעושה בחיות ושמחה ויחיה את עצמו בכל נקודה דנקודה של יהדותו.
ולא אתאפק מלהביא כמה מלשונותיו של רבי נתן במכתבים, כדי שנקבל קצת ‘ברור המדמה’, את רוח הדברים שרבי נתן קיבל מרבינו בכל העניינים של לימוד תורה וסדר היום היהודי:
במכתב מפרשת בלק תר”ב כותב:
“…גם תִּרְאֶה מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לְהַרְגִּיל עַצְמְךָ לִלְמֹד יוֹתֵר בְּכָל יוֹם תַּלְמוּד וּפוֹסֵק בְּכָל יוֹם וְחֻמָּשׁ עִם פֵּרוּשׁ רַשִּׁ”י וּנְבִיאִים וּכְתוּבִים, וְגַם סִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תִּלְמֹד בְּכָל יוֹם לְמַעַן יֵיטִיב לְךָ לָעַד וְלָנֶצַח…”
במכתב ממנחם אב תר”ג:
“…ועתָּה בְּנִי חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹוד לְהַתְחִיל מֵעַתָּה לַעֲסֹוק בְּכָל יוֹם בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה וְתִקְבַּע שִׁיעוּרִים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְחֻמָּשׁ עִם פֵּרוּשׁ רַשִּׁ”י וּבַמִּקְרָא. וּבִפְרָט, לַעֲסֹק בְּכָל יוֹם בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְלִפְעָמִים תִּלְמֹד עִם חֲבֵרִים וְתִסְתַּכֵּל בָּהֶם הֵיטֵב לְהָבִין לְעֻבְדָא וְאִם לא תּוּכַל לִלְמֹד עַם חֲבֵרִים תִּלְמֹד בְּעַצְמְךָ…”
במכתב מחיי שרה תר”ד:
“…כי על לִימּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבַד יְכוֹלִים לְבַלּוֹת יָמִים וְשָׁנִים כָּל יְמֵי עוֹלָם. בִּפְרָט, שֶׁתְּהִילָּה לָאֵ-ל יֵשׁ עַתָּה סְפָרִים הַרְבֵּה תנ”ך וּמִשְׁנָיוֹת וְשַׁ”ס וְסִפְרֵי מוּסָר וְכוּ’ וּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וּבֵאוּרֵנוּ וְכוּ’ שֶׁעֲזָרָנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ. וְגַם צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל וְלָשֹוּחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ אוֹ עַל כָּל פָּנִים לִצְעֹק אוֹ לִשְֹמֹחַ בְּלִיבּוֹ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְכוּ’. וְגַם צְרִיכִים לְדַבֵּר עִם חֲבֵרֵנוּ הֵן בְּמִלֵּי דִּשְׁמַיָּא הֵן בְּעִסְקֵי מַשָּא וּמַתָּן הַמֻּוכְרָח אוֹ לִפְעָמִים לְמַעַן הַשָּׁלוֹם שֶׁגַּם זֶה מִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִיכְרוֹנָם לִבְרָכָה מֵעוֹלָם לא הִקְדִימוֹ אָדָם שָׁלוֹם מֵעוֹלָם…”
יש הרבה אנשים שמתחברים מאוד עם לימוד העיון, ובאמת, אין דבר יותר נפלא מלעיין בתורה וללמוד אותה על בורייה הדק היטב, והלוואי ונזכה לזה. אבל המציאות היא, שלא כל אדם ולא כל זמן מוכשר לכך וצריכים להכיר את כל הקשת הרחבה של דרכי לימוד התורה, באופן שכל אדם בכל זמן יוכל למצוא לעצמו בכל עת את הדרך להיות מחובר אל התורה הקדושה המקדשת ומזככת את האדם.
גם אתם מחפשים את האמת? כנסו לקישור הבא וגלו דברים מעניינים במסע אחרי האמת!