לדון את עצמנו לכף זכות?

מילא לדון את הסובבים אותנו לכף זכות, אבל את עצמנו?! למה הפעולה הזו קשה לנו?

כל אחד מסכים בתוכו עם הרעיון שצריכים לדון את השני לכף זכות, זה נשמע דבר יפה שנודף ממנו ריח נעים של מידות טובות. אבל לדון כך את עצמו?

‘טוב, ויאה…’ אדם חושב לעצמו, ‘נניח שאני מסכים לדון את חברי לכף זכות, יתכן שאכן הוא בסדר. כי הרי בכל זאת אני לא מכיר את מניעיו או את אילוציו המביאים אותו לפעול בדרך שהוא פועל. אבל בוודאי שאיני יכול להתייחס אלי עצמי באותו אופן. הרי כלפי עצמי אני יודע היטב מה בדיוק מביא אותי לפעול. ואם כן, אין שום דרך לפיה אוכל לומר בכנות שגם אני בסדר…’

רבים דבקים בקו חשיבה זה, אפילו מי שנראה מבחוץ כבעל ביטחון עצמי ושמח עם עצמו, יודה שקשה לו לדון גם את עצמו לכף זכות. טוב מדי הוא מכיר את עצמו… מעשיו הטובים, גם אם יש כאלו, מונעים בדרך כלל על ידי שאיפה לפרסום ולתמורה. ואם כך, מה טעם יש להם למעשיו המזויפים והבלתי מושלמים?!?…

עכשיו  נותרה השאלה: האם מסקנתו השלילית כלפי עצמו היא צודקת?

רבי נחמן אומר: לא! חד משמעית!

“אזמרה!” – רבי נחמן מורה לנו ומדריך כל אחד ואחת מאתנו: עליך למצוא נקודה טובה גם בתוך עצמך! ולשמוח. כאשר אתם בוחנים את עצמכם, ואינכם מצליחים למצוא נקודות טובות – תורה, מצוות, מעשים טובים וכו’ – שאפשר לשמוח בהן, אל תרשו לעצמכם ליפול לעצבות ולדיכאון, במקום זאת, פשפשו במעשיכם ביתר תשומת לב, בעיון מדוקדק יותר, ואז ללא ספק תמצאו משהו טוב, משהו חיובי…

אל תוותרו! חפשו תמיד את הנקודות הטובים בכל מה שאתם עושים, כי חייב להיות שם משהו טוב. עצם העובדה שעשיתם מעשה טוב זה כבר מראה על נקודה פנימית טהורה שקיימת בכם…

ואפילו אם תגלו שהמעשים הטובים האלו גם הם אינם “נקיים”, כי הם הוכתבו על ידי מניעים זרים ומחשבות שווא ושקר, בכל זאת, תשתדלו לאתר גם בתוך המעשים שעשיתם את הנקודות החיוביות. מוכרח להיות שהיבטים אחדים של מעשיכם היו חיוביים, כי אם לא היה בהם משהו טוב בוודאי לא הייתם עושים אותם, ועצם העובדה שקיימתם מצווה, גם אם התערבו בה כוונות לא טהורות, זה מראה על נקודה פנימית טהורה.

ואם גם את זה לא תצליחו לעשות – תוכלו לפחות להיות שמחים בעובדה שאתם יהודים! בנקודה חיובית זו לא תוכלו למצוא שום פגם משום שהיא תוצאת פעולתו של הקב”ה, ובה תוכל לשמוח תמיד! (ליקוטי מוהר”ן, רפ”ב).

מסופר על רבי מאיר מטפליק שביקר פעם את רבי נתן. כשנשאל על מהותו של אדם מסוים הגר בטפליק, השיב רבי מאיר בביטול, כאומר שאין באותו אדם משהו טוב שאפשר להאריך עליו את הדיבור. העיר לו רבי נתן ואמר: אם תביט על העולם בצורה שלילית ובעין רעה, תמצא פגמים בכל דיירי העולם כולו. חשוב על האנשים המתגוררים בטפליק. התחל בזה הגר בקצה העיר. אם תעיין בו, בוודאי תמצא ליקויים שונים. עתה, עבור מבית לבית, ובכולם תמצא ליקויים… עד שאתה מגיע לביתך-שלך… האם אכן אתה היהודי הטוב היחיד בכל העיר? – אני?! גם אני לא צדיק גדול, השיב רבי מאיר חיש מהר. אם אתה לא, אז מי כן? שאל רבי נתן. אבל, אם תביט על העולם בצורה חיובית – המשיך ואמר – תוכל למצוא טוב אפילו באדם השלילי ביותר, ואז בוודאי תמצא גם בשאר בני האדם וכן גם בעצמך… (כוכבי אור עמוד ע”ה).