ל”ג בעומר וסיפורי זקני חסידי ברסלב

לג בעומר וסיפורי חסידי ברסלב
השנה הנוסטלגיה והגעגועים לל”ג בעומר אצל רבי שמעון בר יוחאי עושים את עושים לנו את זה יותר, וכזה הוא הסיפור על אחד מזקני חסידי ברסלב במירון של פעם.

קרדיט תמונה למאמר: Editorial credit: David Cohen 156 / Shutterstock.com

כמות האנשים שמגיעים למירון במהלך ל”ג בעומר היא דבר שלא נתפס בשכל, כזו שאי אפשר בכלל להכיל. לכן גם צריך הרבה ‘חוצפה בקדושה’ ולהעז להיכנס אל מקום קבורתם של הצדיקים – רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר זיע”א. זה עוד בלי להזכיר את האפשרות, אם ישנה כזו, לעמוד שם בפנים או להתקרב אל מצבות הצדיקים.

הרב יעקב מאיר שכטר מספר על חוויה מרתקת שחווה, כזו שלימדה אותו מה יכול לעשות תרגול קבוע של התפילה האישית – התבודדות כפי שמכנה אותה רבי נחמן מברסלב, לטיפוח הפנימיות של האדם, העוצמה ואותה תעוזה בקדושה.

אולי גם זה יעניין אתכם:

להתראות במירון!

ל”ג בעומר והזדמנות שנייה

ל”ג בעומר – היום של רבי שמעון בר יוחאי

רבי אברהם שטרנהרץ (1862-1955) היה דמות משפיעה מאוד בחסידות ברסלב באומן ובישראל, והוא גם היה מורו ורבו של הרב יעקב מאיר שכטר. במהלך ל”ג בעומר אחד במירון, רבי יעקב הבחין ברבי אברהם שעומד בצד ומתפלל.

וכמו בכל שנה, גם באותו זמן היה עומס רב של אנשים ורבי יעקב מאיר חשש מאוד שרבי אברהם ימחץ חלילה על ידי הקהל הרב שהגיע לשם, אחרי הכל מדובר בבן אדם בן 90! לכן מן הסתם גם לא הייתה לו שם דרך להגן על עצמו אם חלילה היה קורה לו משהו.

צריך הרבה ‘חוצפה בקדושה’ ולהעז להיכנס אל מקום קבורתם של הצדיקים – רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר זיע”א.

רבי יעקב עשה את דרכו אל הרב שלו והדף את הקהל. אך מעשיו לא נעלמו מעיניו של רבי אברהם, שהיה שקוע עמוק בתפילות ובקשות לבורא עולם, בתפילה אישית ובשיחה עם קונו.

לג בעומר מדורות במירון

ילדים סביב מדורות ל”ג בעומר במירון

רבי יעקב מאיר שכטר שמע את רבו, רבי אברהם, מפציר בבורא עולם בכל מיני דרכים לעזור לו בעת זקנותו. “אני כבר קשיש” אמר בתחינה מתוקה לבוראו, “ואין לי מושג כמה זמן עוד אחיה. אנא עזור לי, בזכותו של הצדיק הגדול שנמצא כאן. עזור לי להישאר בריא עד שזמני יגיע. הגן עלי בבקשה מפני מחלות העלולות להכביד על משפחתי או לגרום לי להטריד אנשים אחרים, חלילה. אני שלרוב זה מה שקורה בגיל כזה, ובכל זאת, אני מתחנן בפניך שתגן עלי מהסוף הזה…”

הוא עמד שם זמן רב והתחנן בפני הקב”ה שיעזור לו, בשלוות נפש וברוגע מעוררי השראה. לאורך חייו הייתה לו תמיד בהירות נפשית. וגם באותו זמן, למרות גילו המתקדם, הוא עדיין היה מסוגל להפציר בבורא עולם כמו שהיה צעיר – להתפלל אליו מעומק ליבו בלי הנחה של דקה אחת.

תפילותיו נענו והוא חי עד גיל 93 כשהוא צלול ובריא בנפשו ובגופו עד יומו האחרון!

אתם מוזמנים ליהנות ממגוון רחב של מאמרים מרתקים, מחכימים וסוחפים בנושא חגים ומועדים בקישור הזה