“זה המצב שלנו כבני אדם בעולם הזה, מרחפים תמיד בין שמים וארץ כמו סירה המושלכת מעלה ומטה בים סוער, תלויים מעל התהום…” כך מתאר אותנו רבי נחמן בעולם הזה.
ליד העיירה מדבדיבקה שבאוקראינה היה כפר בשם הוסיאטין, שהיה מוקף בשדות ירוקים ועדרי מרעה שאפיינו את האזור. בסמוך לו, זרם נהר זברוך (זברוץ’) מוקף ביערות ובחוות.
בכפר הקטן הזה גר רבי נחמן עם אשתו בבית חמיו, שם למד תורה בזמן שמשפחת אשתו פרנסה את הזוג הצעיר.
באותה תקופה רבי נחמן המשיך לנהוג בסודיות ובמסירות את ההנהגות האישיות שלו, והעדיף שבני משפחתו ושאר חברי הקהילה יחשבו שהוא בחור צעיר ככל האחרים, ואולי אף יותר קל דעת מהם. הוא היה יוצא לטיולים בודדים לאורך גדת הנהר ומבלה שעות בהתבודדות עם בורא עולם.
אולי גם זה יעניין אתכם:
רבי נחמן היה מרבה להיכנס לסירה קטנה בנהר ולאפשר לה להיסחף לתוך הצמחייה שהייתה גדלה לאורך הגדה, כדי שיוכל להסתתר מתחת לחופה של הענפים והעלים בזמן שהוא שופך את ליבו לפני בוראו.
לפעמים, כשהרוח והזרם היו חזקים, הסירה הקטנה של רבי נחמן הייתה בסכנת התהפכות, אחרי הכל, נהר זורם וגועש יכול להיות מסוכן בדיוק כמו סירה קטנה בים הפתוח כשהסיכויים הם תמיד נגד המלח.
בדיוק כמו סירה קטנה בים הפתוח כשהסיכויים הם תמיד נגד המלח…
בשנים שלאחר מכן, רבי נחמן היה משתמש באותן סיטואציות מהנהר כדי לעזור לתלמידיו להבין מה זה אומר להתפלל מכל הלב, וכך אמר:
“כשאתה עומד לפני הקב”ה להתפלל על צרכיך, להינצל מהטבע הנמוך שלך, מהתאוות שתמיד אורבות לך, אתה צריך להרגיש כאילו אתה אדם בודד בסירה זעירה בים הפתוח, עם התהום מתחתיך, מוכנה לשאוב אותך פנימה… וכשהתפילה שלך יוצאת מאותה תחושה של סכנה קרובה, הזעקה שונה לגמרי – היא פורצת מהלב בחום ובכנות אמיתית.
“והאמת היא, שזה הטבע של מצבנו כבני אדם כאן בעולם הזה, המרחפים תמיד בין שמים וארץ, כמו סירה המושלכת מעלה ומטה בים סוער. אנחנו תלויים מעל התהום, והרוח חזקה… הסכנה גדולה… ותקוותנו היחידה היא לזעוק ולזעוק שוב ושוב לבורא עולם לעזרה!”
אתם מוזמנים ליהנות מחכמתו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב ולהפוך אותה לחלק מכם כבר עכשיו, וכן ממאמרים מרתקים נוספים בקישור הזה.