בכל רגע נתון קורה משהו בעולם. תינוקות נולדים, פרחים פורחים והלביאה מעיפה מבט ראשון על הגורים שלה. ואיך כל זה קשור לכבוד?
“כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך… לא תרצח” (דברים ה, טז-יז).
דברים נולדים כל הזמן. למעשה, איפשהו עכשיו בעולם בזמן שאתם קוראים את השורות האלה, תינוקות רבים נולדים בחדרי לידה, פרח פורח ואמא לביאה מעיפה מבט ראשון על הגורים החדשים שלה. מאיפה מגיעים כל התינוקות החדשים האלה?
כמו כל נפלאותיו של בורא עולם, הם באים – ומובילים – לכבודו של הבורא, שהוא תכלית הבריאה.
אבל כמו שאנחנו יודעים וממה שאנחנו רואים סביבנו, כולל כל הדברים שאנחנו לא מסוגלים לראות בעיניים שלנו, קשה ואפילו בלתי אפשרי לזהות את כבודו של הקב”ה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
בדיקת מציאות: האם מה שרואים זה הדבר האמיתי?
למה? כי “בראשית” – המילה שפותחת את התורה והבריאה היא בלתי ניתנת לתיאור, חסרת קול. ולמרות שהיא יותר שקטה מלחישה, הרבה מסתירי כבוד, מסיחים ומלעיזים הצליחו להכניס את עצמם לאחת מפינות הבריאה שלנו. הלא טובים האלה הופכים את עשיית המצוות – והרגשת נעימותן – לאתגר אמיתי. ושלא תטעו, אתגרים הם אכן דבר טוב עבורנו! זו הסיבה שהקב”ה לחש בראשית, כדי שהלא טובים יוכלו להיכנס ולהפוך את החיים שלנו למעניינים…
המצווה הראשונה בתורה – היא “פרו ורבו”, והיא מגדילה את כבוד השם לשני ‘כיוונים’. האחד – נמצא על פני כדור הארץ עכשיו, והשני על פני העתיד. מכיוון שהמצווה הזו כל כך מרכזית בתכלית הבריאה, הלא טובים עושים הכל בניסיון להפוך את המתנה הזו למשהו שכדאי להתרחק ממנו, עדיף להיות בלי הטוב הזה שנקרא ילדים, לגרום לנו לחשוב שזה משהו חסר תכלית, דבר שרק מבלבל ואפילו משגע אותנו תוך כדי התהליך. הודות ללא טובים רבים וטובים מתקשים למצוא בן/בת זוג מתאים לנישואין, לשמור על חיי נישואים מאושרים וקדושים, ולזכות לפרייה ורביה ממקום של טהרה.
כמו שאנחנו יודעים וממה שאנחנו רואים סביבנו, כולל כל הדברים שאנחנו לא מסוגלים לראות בעיניים שלנו, קשה ואפילו בלתי אפשרי לזהות את כבודו של הקב”ה!
זו הסיבה שכיבוד ההורים שלנו היא מצווה כל כך עוצמתית, שהיא מביאה חיים טובים וארוכים בעקבותיה. כיבוד הורינו הוא האמירה האילמת שלנו – שהיצירה שלנו באמת באה מכבודו של הבורא, ולא מהשקרים, הפנטזיות והזוהמה של הלא טובים. הקב”ה הוא חי החיים. הקב”ה הוא הטוב. לכן התחברות אליו באמצעות מצווה זו מביאה לחיים טובים וארוכים.
זו אחת הסיבות לכך שהתורה הקדושה משתנה בין “כבד את אביך ואת אימך” ל”לא תרצח”! כשהתורה אומרת לנו לא לרצוח, היא מתכוונת ל”אל תהרוס – בנה!”. וגם אם זה משהו שמושרש בנו – להיגרר אחרי הלא טובים, אנחנו צריכים להתחזק ולא לשמוע להם, ולעשות הכל כדי לגלות את כבודו של הבורא בעולם.
כל נפלאותיו של בורא עולם מובילים לגילוי כבודו שהוא תכלית הבריאה!
חשוב להבהיר שלא כל הרג הוא רצח. כאשר מוצדק, הרג יכול להוביל ללידה, לטיפוח וצמיחה. אבינו הראשון, כשעוד היה נקרא אברם, חשש שמא נטילת חיי אדם בזמן מלחמה היא דבר שגוי ולכן מגיע לו עונש (בראשית טו, א). לא! – השיב לו הבורא, ניקית את הכרם מקוצים ועכשיו היא מוכנה יותר ליצירת חיים חדשים וטובים (בראשית רבה לד, ד).
ועוד דבר חשוב שיש לתת עליו את הדעת: שימו לב שיש הבדל בין רצח להרג. רצח – הוא סיום מטורף ואכזרי של חיי אדם – והוא לעולם אינו מותר. למרבה הצער, עלולים להיווצר מצבים שבהם הרג לא רק מותר, אלא נדרש מכורח נסיבות מסוימות. וכמובן, רק התורה קובעת מתי הוא מוצדק ומי רשאי לבצע אותו.
(מבוסס על דברי רבי נתן, ליקוטי הלכות, כבוד אב ואם ד, ב).
אתם מוזמנים ליהנות מההשקפה והחכמה העמוקה והמיוחדת שיש ביהדות בקישור הזה!
