השבת אחרי תשעה באב, נקראת “שבת נחמו”, היא נקראת כך משום שההפטרה שאנו קוראים בשבת מתחילה במילים “נחמו נחמו עמי, יאמר אלוקיכם”.
הפרשה מתחילה “ואתחנן אל ה” אומר משה רבנו, “התפללתי לה’. המילה “ואתחנן”, אם לוקחים את הגימטריה, היא שווה ל-515. האותיות של המילה “תפילה” – ת’ פ’ י’ ל’ ה’ – גם הם שווים ל-515.
משה רבנו התפלל 515 תפילות כדי לבטל את הגזירה שלא ייכנס לארץ, וה’ אמר לו: “רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד”. כי אם הוא היה מתפלל עוד תפילה אחת, הוא היה נכנס. אבל לה’ הייתה גזירה, וגם משה רבנו לא יכול היה לבטל אותה. רש”י אומר דבר מעניין מאוד. הוא מתחיל בכך שצדיקים, גם אם יש להם המון זכויות, מבקשים מה’ רק בחסד. “ואתחנן” הוא לשון תחנון – חסד. אני מתפלל בחינם, אני לא מבקש את זה כשכר. אני מתפלל למצוא חן בעיניך, ה’, שתיתן לי את הבקשה הזו.
אולי יעניין אתכם גם:
משמעות איסור כניסת משה רבינו לארץ ישראל – פרשת ואתחנן
מתחילים מחדש – פרשת השבוע ואתחנן
אנחנו טובים יותר – פרשת השבוע ואתחנן שבת נחמו
אוצרות בחינם יש דבר כזה?
המדרש מספר שכאשר משה רבנו עלה לשמים, ה’ הראה לו את האוצרות. זה האוצר של מי ששומר שבת. זה האוצר של מי שמניח תפילין וציצית. האוצר הזה הוא עבור הצדקה לעניים. ואז משה רבנו שם לב שיש חדר/אוצר עצום מאוד ושאל את הקב”ה איזה אוצר זה? וה’ אמר זה האוצר שלי – זה אוצר של מתנות חינם. אוצר של מתנות חינם – גם אם האדם לא ראוי, אני עדיין יכול לתת לו מתנה.
וזה מה שרש”י מתכוון אליו. לה’ יש את האוצר הזה של מתנות חינם. אפילו אם לא הייתי טוב כל כך. למען האמת, אני לא מצפה שה’ ייתן לי מתנות כאלה. אבל אני יכול לבקש ממנו את זה. כי ה’ הוא אינסופי. ואם ה’ אינסופי, אז החסד שלו והרחמים שלו והחמלה שלו הם אינסופיים. ומכיוון שהם אינסופיים, הוא יכול לכלול גם אותי. אז אני תמיד, תמיד יכול לפנות לה’ ולבקש ממנו רחמים שייתן לי מתנה מאוצר מתנות החינם שלו. מתנה שלא מגיעה לי מאוצר מתנות חינם.
ניתן לראות באריכות אודות האוצר הנפלא הזה בספרון ”אוצר מתנת חינם” בהנחה מיוחדת למזמינים עכשיו לחצו כאן
זה אחד מהדברים החשובים ביותר בתורה. ולה’ יש מקום בלתי מוגבל לכל אחד ואחד, לא משנה מה עשית. הייתי מכור לסמים, הייתי אלכוהוליסט, הייתי מהמר, עשיתי מי יודע כמה דברים לא נכונים בחיי. אני בן 30, 60, 80, 90! מה הסיכוי שיש לי? כותב רבי נתן, אתה צריך לדעת שאתה מוגבל. אתה בן אדם, אתה סופי. ה’ הוא אינסופי. לה’ יש מקום גם עבורך, ולכן תמיד תפנה אליו לא משנה מה עשית, לא משנה איפה היית, וה’ יקבל אותך והוא יעבוד איתך. גם אם נעשה משהו לא בסדר וצריך לשלם על זה. תן לה’ לדאוג איך זה ייפרע, אבל אתה, אם עשית משהו לא נכון. תחזור לה’, תפנה אליו כי הוא יסלח לך.
להפסיק לרדוף אחרי העבודה זרה
הפרשה ממשיכה ומדברת על גדולתו של העם היהודי ומזהירה אותנו מפני עבודה זרה. ישנם עוד סוגי עבודה זרה והם נקראים גאווה ויהירות או כעס. הם נקראים מרדף אחרי כסף, מרדף אחרי סוגי אוכל שונים. מרדף אחרי דיאטות, אנחנו אוכלים, אבל אנחנו צריכים להוריד את המשקל. כמה דיאטות יש? מאות, מאות סוגי דיאטות. כי תמיד מורידים משקל, ומעלים אותו, מורידים אותו, ומחזירים אותו, בקיצור, יש הרבה סוגים של עבודה זרה, ואנחנו צריכים להפסיק לרדוף אחריה. להפסיק לרדוף אחרי הכסף. כמה אנשים אין להם כלום ועדיין מתקיימים כי ה’ זן ומפרנס. צריך לעשות השתדלות – אבל זה לא אומר שצריך להיטמע בתוך מרדף אחרי כסף. אפשר לרדוף אחרי אושר – אבל אושר אמיתי. רוב האושר הוא לא אמיתי, אז צריך להתחיל לרדוף אחרי מה שנכון. וזה מה שזה אומר להימנע מעבודה זרה.
תפסיקו לרדוף אחרי ה”עושר” ותרדפו אחרי ה”אושר” האמיתי
הפרשה ממשיכה ומדברת על ערי מקלט, שדיברנו עליהם בפרשת מסעי, שיש שש ערי מקלט, והזוהר מסביר ששש הערים הללו מקבילות לשש המילים של קריאת שמע: “שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד”. שש. המפלט האמיתי שלנו הוא באמונה, ולכן אחרי הדיון על ערי המקלט, לאחר מכן, יש את עשרת הדיברות שניתנים בפעם השנייה. הלוחות הראשונים נשתברו, אז יש את הלוחות השניים, והם מעט שונים מהראשונים, אבל שניהם נאמרו יחד. כשה’ נתן לראשונה את התורה, הוא נתן את שני החלקים שלה. בכל מקרה, זה מדבר על מתן הלוחות,
ומיד לאחר מכן יש את הקטע של “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלֹקֵינוּ ה’ אֶחָד”. אם אתה מאמין בה’, אתה יכול להאמין שהוא נתן לנו את התורה, ואז אתה זוכה לאמונה אמיתית לאמונה בתורה ואמונה בצדיקים, כי זה משה רבנו, והצדיקים האמיתיים של כל הדורות, שנותנים לנו את התורה. וכשיש את זה, מובן מה שמופיע בסוף הפרשה, על כך שה’ נותן את הארץ ליהודים, שנזכה לראות את היהודים חוזרים לארץ ונזכה לשכר בקרוב.
שבת נחמו – לעורר את מידת הרחמים
השבת קוראים את הפטרת “שבת נחמו”. זה תחילת שבעה שבועות שבהם אנחנו קוראים הפטרות שבהן ה’ מנחם את היהודים על כל הסבל שעברו, כל שנות הגלות, ושעכשיו מגיע המשיח, בביאת המשיח נתנחם.
ה’ הוא אינסופי. לה’ יש מקום גם עבורך, ולכן תמיד תפנה אליו לא משנה מה עשית, לא משנה איפה היית, וה’ יקבל אותך אם עשית משהו לא נכון. תחזור לה’, תפנה אליו כי הוא יסלח לך.
הבני יששכר מביא נקודה מעניינת מאוד. הוא אומר – תסתכלו על זה. “נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם”. שם ה’ שמזוהה עם מידת הדין הוא “אלוקים” אז אלוקים, הדיין, הדיין שנתן לנו את כל העונשים האלו, יאמר לנו התנחמו. השורה הבאה אומרת “דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ” החשבון שלה עכשיו סודר, וכל חטאיה נמחלו. “כִּי לָקְחָה מִיַּד ה’ כִּפְלַיִם בְּכָל חַטָּאוֹתֶיהָ” כי היא לקחה מה’ כפליים ממה שחטאיה דרשו. אז חטאנו, וה’ גזר עלינו סבל. אבל שימו לב, בפסוק השני, שבו מדובר על הסבל, הוא אומר “ה” – שם של רחמים. אתם מבינים, כשאנחנו עושים משהו לא בסדר, אנחנו מעוררים את מידת הדין. וכשהמידה הזו מתעוררת, אז אפילו מידת הרחמים אומרת – כן, כן, עשית לא בסדר, אני חייבת להסכים עם מידת הדין שיש מחיר לשלם.
והנה אנחנו, 2,000 שנה בגלות, שילמנו את המחיר. אז עכשיו הגיע הזמן שה’ – אלוקיכם, מידת הדין, תאמר שסיימתם לשלם את המחיר. סבלתם, שולם כל עוונכם. “יאמר אלוקיכם” – מידת הדין תאמר שעכשיו אתם לגמרי נמחלתם, ואני הולך להביא לכם את המשיח, אני הולך להביא לכם רחמים, אני הולך להביא לכם עושר, אני הולך להביא לכם בריאות, אני הולך להביא לכם את כל הטוב כי אתם ראויים לכך מידת הדין הקפדנית תאמר, אני נותן לכם את כל הרחמים שבעולם, במהרה בימינו, אמן.
