ילדה שיודעת

כשאבא רבי נחמן מלמד את הבת שלו אדל, ילדה שיודעת דבר או שניים, למה לא כדאי לנסות להרשים אחרים ולעשות הכל רק לשם שמים!

 בתו הבכורה של רבי נחמן – אדל, נקראה על שם סבתא, בתו הצדקנית של רבי ישראל הבעל שם טוב הקודש זיע”א.

השם אדל עצמו ניתן על ידי הבעל שם טוב, שכיוון בכל שלוש האותיות שלו על פסוק מן התורה: “ויאמר ה’ מסיני וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קודש מימנו אשדת למו” (דברים לג, ב) – אש דת למו – כלומר, שהקב”ה נתן לנו את התורה המכונה אש דת, מיד ימינו, ושהיא תהיה תמיד לימין בעלה.

הקשר של רבי נחמן מברסלב עם בתו אדל היה מאז ומתמיד מיוחד. פעמים רבות דיבר על מעלתה של ילדה זו, למד איתה ביחד תובנות נפלאות שרק היא והוא ידעו.

אולי גם זה יעניין אתכם:

ילדים גדלים באהבה

למה צריך הרבה ילדים?

הפריחה והגלגל

באחת הפעמים של מפגש איכותי של אבא ובת, רבי נחמן פנה אל בתו אדל וסיפר לה, ש”פעם היה צדיק אחד שהתפלל שעות ארוכות לפני חתול”.

כשאדל הביעה את פליאתה בעניין זה, רבי נחמן המשיך לספר לה:

“כשהצדיק המפורסם הזה היה מתפלל בפרטיות בחדר שלו, הוא הרגיש שהדלת נפתחת מבחוץ. אז הוא חשב לעצמו ‘אלה בוודאי החסידים שלי שבאו לראות אותי מתפלל!’ והוא התחיל להתלהב בהתלהבות ובלהט גדול. אבל הוא פשוט לא היה מודע לעובדה חשובה אחת: אלה לא היו התלמידים שלו מחוץ לדלת, אלא חתול שרצה לחדד את הציפורניים שלו על המשקוף. כמה יום”.

“את מבינה” המשיך רבי נחמן, “כל זה היה רק בשביל… חתול!”

המפגשים של רבי נחמן עם ילדיו היו איכותיים ונפלאים, מלאים מסרים עצומים ודרך מעוררת השראה ודוגמה בתחום הכי חשוב לכל הורה – חינוך הילדים…

אדל הייתה נבונה מספיק כדי להבין את כוונתו של אביה: שעבודת השם צריכה להיות ממוקדת כל כולה בבורא עולם, ולא להרשים אף אחד או לא לנסות לקבל אישורים של הסובבים אותנו.

אדל הכירה את דרכם של תלמידיו של אבא רבי נחמן, ואת מה שהוא ידע לכוון עבורם, לכן לא פעם התייעצו איתה או שאלו אותה לחוות דעתה לגבי מה לעשות כאשר לא היו בטוחים אם צריך לעשות כך או אחרת.

ולחשוב שכל הרושם ולהט התפילה היה רק בשביל… חתול!

פעם אחת החסידים קיימו היתוועדות עם סעודה שבמהלכה אמרו דברי תורה, עלו רעיונות ומחשבות מעוררות השראות. בחדר השני, בעזרת הנשים, ישבה אישה שהתלבטה אם החסידים כבר החלו לברך ברכת המזון או לא.

אדל חייכה ואמרה לה, “כשהתלמידים של אבא מברכים כולם יודעים…”

ומיד לאחר מכן החסידים החלו לברך את ברכת המזון בקול ובהתלהבות ובשמחה רבה, בדיוק כפי שאדל אמרה.

(מבוסס על הנאמר בספר אור האורות).

מאמרים מרתקים נוספים בתחום הורות וחינוך הילדים תמצאו בקישור הזה.