“וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה” (דברים ז, יב,) אם תשמרו את המצוות שאנשים נוטים לזלזל בהן, אז הקב”ה ישמור על הברית והחסד שהוא עושה עמכם. זה הפסוק הראשון.
מהם המצוות שאנשים מזלזלים בהן? כל מה שהם לא מרגישים בנוח לקיים. פעם שמעתי על רב רפורמי שאמר שהוא אוכל שרימפס (דג טמא). הוא לא מקפיד על ה”חומרה” של איסור אכילת דגים טמאים. כן, תדרוך, תזלזל, תעשה מה שאתה רוצה.
רבי נחמן מפרש זאת בצורה אחרת. הוא אומר: “וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן” “וְהָיָה”, אומר המדרש, כל מקום שנאמר “וְהָיָה” משמעו שמחה וששון. “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִטּפוּ הֶהָרִים עָסִיס” (יואל ד, יח,) זה יהיה באותו יום – לאחר ביאת המשיח – שמההרים יזרמו עסיס (יין) מתוק וכדומה. “וְהָיָה” משמעו שמחה. “וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן” – אם תוכל להוריד את השמחה שלך עד לעקב, לחלק התחתון של הגוף שלך, תן לשמחה שיש לך להגיע עד למטה, אז הקב”ה ישמור על הברית שלו אתך. מהי הברית שלו? רבי נחמן מסביר, הברית שלך – צניעות וקדושת האדם, ה’ יתברך בעצמו יסייע לך לשמור על כך. לא תיפול קורבן לכל הדברים שהסובבים אותך מנסים להציע לך. לא תהיה תחת השפעת התרבות המערבית המטורפת ממש תוכל לראות ברור מה הדבר הנכון.
אולי יעניין אתכם גם:
הכח לברך ולהשפיע על העולם – פרשת עקב
גלו את האוצרות שלכם – פרשת השבוע עקב
ברכת שבעת המינים – פרשת השבוע עקב
פרנסת בני ישראל במדבר
כך הפרשה מתחילה. זו פרשה עשירה ורבת תוכן. היא כוללת רעיונות רבים ושונים. היא מספרת על איך בני ישראל עברו במדבר. ארבעים שנה – מה הם עשו בשביל בגדים? לא היו להם קניוני ענק, או מרכזי סחר, איפה הם קנו בגדים? המדרש אומר שהקב”ה פשוט השתמש בענני הכבוד שהיו סביבם, והם היו מנקים ומגהצים להם את הבגדים כל יום.
מידי יום, בני ישראל לבשו בגדים נקיים ומגוהצים. אלו היו אותם הבגדים שהם לבשו. הם לא דאגו לאופנות האחרונות. וגם לא דאגו למה שמייקל קורס או ראלף לורן עושים. הם לא הוטרדו מזה. היה להם בגדים נקיים, ומגוהצים. היה להם כיף ללבוש אותם, ולא היה צורך להחליף. הילדים גדלו? בסדר, הבגדים גדלו יחד איתם.
זה מה שהפרשה מספרת לנו. הקב”ה עשה את זה אז, והוא יכול לעשות את זה שוב. הגמרא במסכת שבת אומרת שבעתיד, כשיבוא המשיח – יהיו כיכרות לחם שיגדלו על עצים. לא תצטרכו ללכת למאפיה לקחת אותם, לפרוס, הכיכרות יגדלו על עצים. ולא רק זה, בגדים גם יגדלו על עצים. כל מה שצריך זה ללכת לעץ במידה 44 ולקחת חליפה, או אם אתה במידה 38, אם אתה במידה 54 – שזה לא בריא – לך ותקח את החליפה מהעץ, ויש לך את זה. אין צורך לדאוג.
הנקודה היא שהיו הרבה דברים שהקב”ה עשה בשבילנו במדבר – נס אחרי נס אחרי נס. בסופו של דבר, הוא נתן לנו את הלחם היומי שלנו. תארו לכם שיוצאים בבוקר מהאוהל לקחת את כל האוכל שצריכים ליום. את המן. הכל היה מסודר, הכל היה שם, הכל היה מוכן. וכך זה יהיה כשיבוא המשיח.
כל מה שאנו עוברים עכשיו זה הכנה לביאת המשיח
למה אנחנו מדגישים את המשיח? כי הזמנים שאנחנו חיים בהם קשים מרוב מהומות, יש לנו את המתרחש בארץ, יש לנו את חמאס בגבול הדרומי. יש לנו את חיזבאללה בגבול הצפוני. בגבול המזרחי יש לנו את החות’ים בדרום-מזרח. יש לנו את איראן בצפון-מזרח, יש לנו את טורקיה בצפון-מערב. אומרים שאם נפלוש ללבנון כי הם מפציצים ושורפים את השדות שלנו, אם נעז לפלוש, אז טורקיה תילחם עבור לבנון. זמנים מהפכניים. מה שהתורה אומרת לנו הוא שיכולה להיות שלווה. יכולה להיות. צריכה להיות. תהיה. המשיח יגיע.
לפני בואו של המשיח, חייבים לעבור את כל הבירור שאנחנו מתמודדים איתו עכשיו בכל העולם. תסתכלו על אמריקה. הם מתכוננים לבחירות לנשיאות. תראו מה קורה. תסתכלו על חוסר היכולת של האנשים שמועמדים להיות נשיא העולם החופשי, תסתכלו על שאר העולם. פוטין פלש לאוקראינה לפני כמה שנים לכיבוש של חמישה ימים. שלוש שנים הם נלחמים, נכון? סין מתערבת, איראן מתערבת, רחפנים פה, כטב”מים שם. זה מדהים מה שקורה.
אז איך נביא את המשיח?
התורה אומרת לנו שיש דרך לצאת מזה – להביא את המשיח. איך מביאים את המשיח? בפרשה, רואים בסוף פרק י’ ובתחילת פרק י”א, יש שתי פרשיות. אחת נקראת פרשת היראה, ואחת נקראת פרשת האהבה. הפרשה הראשונה מתחילה במילים “וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה’ אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה’ אֱלֹקֶיךָ” (דברים י, יב,) תראו – אנחנו כמעט 2,000 שנה בגלות. בדיוק עברנו את תשעה באב. עברו 1,950 שנה מאז חורבן בית המקדש, ואנחנו עדיין כאן. כל אומה שהרימה יד עלינו – אולי היא על המפה, אבל היא כבר לא הכוח העולמי שהיא הייתה. אם זה בבל, או יוון, פרס, צרפת, ואנגליה – הן כבר לא המדינות החזקות שהן היו. הן במידה רבה בהיסטוריה. למה? כי הקב”ה שמר עלינו. היכו אותנו, בעטו בנו, גירשו אותנו, שואה, גירוש ספרד, מסעי הצלב, ואנחנו עדיין כאן. לא רק שאנחנו עדיין כאן, אנחנו בונים, אנחנו תורמים – לא רק לעצמנו, אלא תורמים לעולם כולו. זה מדהים. וזה משום שהקב”ה שומר עלינו.
הפרשה הבאה היא פרשת האהבה – פרשת אהבה. “וְאָהַבְתָּ אֵת ה’ אֱלֹקֶיךָ”. תאהב את ה’, אלוקיך. תראה מה הוא עשה עבורך, תבדוק אותו. תבדוק מה הקב”ה עושה בשבילנו כל יום. האם אנחנו קמים בבוקר? אנחנו מסוגלים לקום מהמיטה? האם אנחנו מסוגלים לעשות את מה שאנחנו רוצים לעשות? זה הורה אוהב המאפשר לילדו לעשות זאת. זה מה שהקב”ה עושה איתנו ועלינו פשוט להחזיר לו אהבה על כך,
בין שתי הפרשיות הללו – פרשת היראה ופרשת האהבה – בין שתיהן אנחנו יכולים להביא את המשיח. בואו נלמד לפתח יראה וכבוד לה’. בואו נפתח אהבה לה’. נביא את הנקודות הטובות הללו לידי ביטוי. הן קיימות בתוכנו ובתוך כל אחד אחר. כל מה שצריך זה למצוא את הטוב. אם נמצא את הטוב, נוכל למצוא את המשיח כי הוא טוב. כי כשיבוא, אז כל העולם יהיה בשלום – כל העולם.
כמו שאמא לא יכולה לשכוח את בנה כך גם הקב”ה לא שכח אותנו
ההפטרה של עקב מתחילה במילים “וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה” (ישעיהו מט, יד,) ציון אומרת, “ה’ עזב אותי”, וה’ אומר, לא. האם אמא יכולה לשכוח את בנה? לא ייתכן שאני, ה’, אשכח אותך”. זה לא ייתכן. הגמרא בברכות אומרת, “גַּם אֵלֶּה תִּשָּׁכַחְנָה” – אישה יכולה לשכוח את בנה, ילד שנולד לה – “וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֲךָ”. כך אומר הפסוק. הגמרא בברכות מסבירה, “גם אלה תִּשָּׁכַחְנָה” – “אלה”, שעשיתם עגל זהב ואמרתם “אלה אלוקיך ישראל” – אני יכול לשכוח את זה, הקב”ה אומר. אבל “ואנוכי”, שאתם עמדתם בסיני ואמרתם “אָנֹכִי ה’ אֱלֹקֶיךָ”, הקב”ה אמר את זה, ואתם קיבלתם את זה – את זה אני לעולם לא אשכח. זה שקיבלנו את התורה, שקיבלנו שהקב”ה הוא אלוקינו – הקב”ה לעולם לא ישכח אותנו בגלל זה.
אז גם אם הדברים נראים מאוד קודרים, גם אם הזמנים מאוד סוערים, גם אם נראה שאנחנו עומדים בפני מי יודע מה – אל תאבדו תקווה לעולם. רבי נחמן אומר, “אל תתייאש לעולם”. הקב”ה שם בשבילנו. הוא יהיה איתנו. רק צריך לחזק את האמונה, לחזק את היראה והאהבה לה’, ובסופו של דבר נזכה כולנו לראות את ישועת עם ישראל במהרה בימינו, אמן.
