עשרת אלפים כיכר כסף זה הסכום של הסיוע שהמן הבטיח לאחשוורוש להעניק לקופת המדינה כדי להבטיח את מסירת העם היהודי להשמדה. הקב”ה השיב לו: רשע, כבר קדמו שקליהם לשקליך! הכסף שלך כבר חסר ערך…
המאמר נכתב בצל המלחמה הקשה באוקראינה, לזכות אחינו הנתונים בצרה. ליבנו אתכם בתפילה ובתקווה שתצאו מאפילה לאורה.
למעלה ממיליון וחצי פליטים ברחו מאוקראינה בתקופה של פחות משבועיים. בניגוד לימים אלו שיש מי שקולט את הפליטים, קשה לי שלא לחשוב על מה שקרה בשואה לפני קצת יותר משבעה עשורים, כאשר מיליוני פליטים יהודים בעולם ברחו מאימי המלחמה וביקשו להינצל, לא היה להם לאן לברוח! קשה לחשוב על זה…
פרשת השבוע היא פרשת ויקרא. תינוקות של בית רבן מתחילים בלימודם בפרשת ויקרא. “אמר ר’ איסי: “מפני מה מתחילין לתינוקות מתורת כהנים (חומש ויקרא), יתחילו להן מבראשית?! אלא אמר הקב”ה: הואיל וקרבנות טהורים והתינוקות טהורים, יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים”.
אולי גם זה יעניין אתכם:
בשבת זו נקרא גם פרשת זכור, השנייה מתוך ארבע פרשיות הנקראות לפני פסח: שקלים, זכור, פרה, החודש. בפרשת זכור – מלחמת עמלק “זכור את אשר עשה לך עמלק” – מצווה זו קשורה כמובן לפורים כדברי חכמינו זיכרונם לברכה, נעסוק במאמרינו בשבוע זה בשילוב של פרשת השבוע ובחג הפורים הקרב ובמחיית עמלק.
מי היה עמלק ולמה הוא מעניין אותנו? האם הוא רלוונטי להיום? למה אנחנו צריכים לזכור מעשה שקרה לפני כמה אלפי שנים? ואיך זה קשור לעובדה שתינוקות מתחילים את לימודם בחומש ויקרא?
ידוע שעמלק הוא השורש של כל הרע שבעולם. לכל אומה יש מידה רעה, אך שורש כל הרע, ה’סטרא אחרא’ – זהו עמלק, עליו נאמר: “ראשית גויים עמלק”.
גם בפועל, במוחשיות זה כך. העולם כולו עמד משתומם מול תופעה ניסית. עם שלם יצא ממצרים בניסים גלויים לאחר שמשעבדיהם לקו עשר מכות שמוטטו אותם ונאלצו לשלחם. שיא הנס היה בקריעת ים סוף, כאשר עם ישראל עברו כולם ביבשה בתוך הים, ואילו האויבים המצרים טבעו כולם. אימה ופחד נפלו על כל העמים. מי היה היחיד שלא נרתע, לא חטף חלחלה והרהיב עוז להילחם בעם ישראל? עמלק!
עמלק יודע היטב שכל דבר מתחדש בכל יום. בכל יום יש בירור שצריך להיעשות באותו היום. הסיפור של עם ישראל לא נגמר ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף, יש עוד יום ועמלק חותר לאותו יום נוסף, הוא לוטש עיניים לתפקיד הבא ומנסה לחבל. זהו שורש הרע, היכן שהוא רק יכול לחבל הוא מנסה לחבל.
ומה התפקיד שלנו? לעמוד מולו ולא לאפשר את זה. בדיוק כמו שעמלק מתחדש בכל יום ובכל רגע, גם אנחנו צריכים להתחדש מולו. זה הסוד של פרשת זכור – לא לשכוח את החוצפה העמלקית, שורש כל הרע, שזינב בנחשלים באלו שהענן היה פולט בחטאיהם ודווקא אותם עמלק רוצה להחליש ולהפיל.
העולם כולו עמד משתומם מול תופעה ניסית, אימה ופחד נפלו על כל העמים. ומי היה היחיד שלא נרתע, לא חטף חלחלה והעז להילחם בעם ישראל? עמלק!
בליקוטי מוהר”ן, רבי נחמן משווה בין גוף, חושך, סכלות, מוות, שכחה, בהמיות, לעומת: נשמה, אור, חכמה, חיים, אדם, זיכרון ועוד. התפקיד שלנו הוא להגביר את הזיכרון לעומת השכחה, את האור לגבי החושך, את הצורה לגבי החומר וכן הלאה (ליקוטי מוהר”ן ח”א לז).
עמלק ביקש להגביר את השכחה, את הגוף, את הבהמיות לעומת האדם. המדרש מספר שעמלק נהג להתחפש במלחמה לבהמות כדי להטעות את הלוחמים נגדו. הם ביקשו להעמיק את החושך ואת המוות ולכן המן, שהיה מצאצאי עמלק, ביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים.
המן ידע היטב מה הוא עושה, הוא נלחם במלחמה משומנת היטב והוא גם ידע שעם ישראל היה באותה תקופה בשפל מוסרי חסר תקדים, הם נהנו בסעודה של אחשוורוש ממאכלות טמאות ואסורות, מגילוי עריות והנאה מחורבן בית המקדש (השווה מסכת מגילה יב, א) ונגזר עליהם כליה. המן ביקש לנצל את זה עד תום ושלשל עשרת אלפים כיכר כסף להשמיד את עם ישראל ביום הכי מסוגל להשמדת עם ישראל (עיין אסתר רבה ז יג). הוא היה מכשף גדול וידע היטב ‘לוחמה רוחנית’, הוא חיפש את היום הכי רגיש שבו יש את הסיכוי הגבוה ביותר לפגוע ביהודים.
אבל יש סוד עצום שאותו המן לא ידע.
ככל שיש שפל עמוק וככל שיש ירידה עמוקה, שם טמונה קדושה נסתרת שאם רק יזכו לגלות אותה היא תיהפך בעוצמה אדירה להתגלות אדירה, ואולי לזה כיוון רבי נחמן באומרו: “יש עניין שנתהפך הכל לטובה…” (ראה עלים לתרופה מכתב קפז).
כאשר אחשוורוש והמן ישבו לשתות הם חשבו לעצמם בהנאה שמצאו פתרון לבעיה היהודית, וסוף סוף יוכלו ליהנות מהנאות העולם הזה בלי המצפון היהודי… ליהנות מהחושך, מהגוף, מהתענוגות. מנותקים לגמרי מהשם. מוות אמיתי.
המן, המכשף הגדול מפרס, לא ידע את הסוד הגדול ועצום של עם ישראל!
אבל הקדוש ברוך הוא אמר להמן: “רשע! כבר קדמו שקליהם לשקליך”. הבורא ברחמיו הקדים וזיכה אותנו במצוות שקלים תרומה להקמת המשכן. במשכן, בקודש הקודשים, היו הכרובים, שהיה להם פני תינוק (מדרשים וזוהר). משם, מקודש הקודשים, מקבלים התינוקות של בית רבן הבל פה שאין בו חטא ולכן הם עוסקים בטהרות, כי התכלית של האדם היא להכניע את הבהמיות ולהאיר את הצורה הרוחנית של האדם, הנשמה (רבי נתן מבאר היטב כיצד נעשה הבירור).
זהו הסוד הנפלא שמרדכי הצדיק ואסתר המלכה גילו כאשר אסתר נלקחה לבית אחשוורוש. כשהקדושה עצמה נלקחת לאחשוורוש למקום הטומאה, האם יש תקווה? אסתר עצמה התבטאה: “וכאשר אבדתי אבדתי…” אמת, כמעט שאין סיכוי. ובכל זאת, יש עצה נפלאה: “וצומו עלי.. דברי הצומות וזעקתם”. על ידי הצום והצדקה (מצוות שקלים למשכן) מתקנים את ההתגשמות והזוהמה. לכן משה צם במלחמת עמלק, ואנו צמים ב’תענית אסתר’. הזוהר אכן אומר שיום פורים נחשב כיום הכיפורים.
כאשר האדם אינו מייאש את עצמו והוא עדיין נושא עיניים לשמים ומתפלל בכל ליבו: “השם תציל אותי, אני רוצה את הקדושה, אני רוצה להינצל מהרע”. כל עוד הוא עדיין צועק לבורא, הוא בוודאי יצליח להגביר את הקדושה על הטומאה, את האור על החושך, את הצורה על החומר, את הנשמה על הגוף, את האדם על הבהמה, את העם היהודי על זרע עמלק.
כך נזכור ולא נשכח את הרע שעמלק רצה לעשות לנו. “מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח”.
יהודים, אל ייאוש! בעזרת השם נזכה “ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר כן תהיה לנו”.
פורים שמח לכולנו!
(על פי ליקוטי הלכות, שחיטה ד ועוד)
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם.