יהדות פשוטה היא בסיס איתן המעיד על יציבות ובנייה בריאה של רוחניות, על כל יעידו בעלי תשובה רבים שהתקרבו בצורה מסודרת ומתונה…
קיים הבדל בין בעל תשובה שמתקרב לברסלב לבין אחד שגדל ביהדות והתקרב לברסלב – לאחד חסרים יסודות ביהדות, ולשני כבר יש יסודות אלו. זה פרט חשוב שאם לא שמים לב אליו בהדרכתם של בעלי התשובה, ולא שמים דגש על נתינת כלים של יציבות ומסורת לאותם מתקרבים, אז מאוחר יותר, כאשר אותם בעלי תשובה מקימים משפחות, הם נתקלים בקשיים גדולים ולצערנו הרב רבים מהם נסוגים לאחור.
אחד ההבדלים הכלליים הוא – שמי שקיבל חינוך יהודי יסודי יציב, התקרבות לדרך של רבינו הקדוש רק מחדשת אותו וממלאת אותו בשמחה ונותנת לו כלים עצומים להיות יהודי השמח בחלקו והאוהב את דרכו ומאהיב אותה על אחרים, כמו שהיו חסידי ברסלב של הדורות הקודמים. וכאשר הוא צריך לעבור את העליות והירידות שבחייו, של כל מבקש השם, יש לו יציבות נפשית וקרקע מוצקה לצאת ממנה ‘למלחמה’, ויש לו לאן לחזור כאשר הקרב קשה מדי… כלומר, יש לו בסיס של צורת חיים יהודית יציבה ממנה אפשר כבר לסבול תנודות.
אולי גם זה יעניין אתכם:
מה שאין כן במתקרב, שאין לו בסיס של יהדות ברורה ויציבה, שכל מצבו אינו יציב ביותר אחרי שעשה שינוי כזה באורח והשקפת חייו. ובנוסף לכך, גם התקרבותו לצדיק היא לפעמים חלקית והוא לא רואה את התמונה השלמה, הוא מקבל את המידע שלו על הצדיק ודרכו מפיהם של בעלי תשובה כמותו, שגם הם לא קיבלו כראוי וכן הלאה, הוא נתפס על כל מיני פרטים באופן קיצוני, שם דגש על דברים מסוימים שלא כפי המקובל אצל חסידי ברסלב הוותיקים וביהדות בכלל, וממילא התקרבותו לא שלמה ויכולה לגרום לו לבלבול הדעת במקום לישוב הדעת.
ברגע שמתחיל לעבור עליו מה שאכן צריך לעבור על כל מי שרוצה להתקרב באמת להשם יתברך ולקיום התורה, ובפרט כאשר נוספים לזה עוד הרבה קשיים שנובעים רק מהשיבושים שיש לו בהבנת הדברים, אז התוצאה המרה היא שאין לו מקום יציב לצאת ממנו ולשוב אליו – הוא מטלטל מכאן לשם, יעלו שמים ירדו תהומות, ואין לו לעולם מקום מנוח לכף רגלו…
כל אדם צריך לעבור עליות וירידות בחיים, כך זה גם אצל כל מבקש קרבת אלוקים, וכשיש יציבות נפשית וקרקע מוצקה לצאת ממנה למלחמה, ויש לו לאן לחזור אחרי קרב קשה, סימן הוא שיש לו צורת חיים יהודית יציבה!…
אמא’לה – רוצה הביתה!
לכן, לפעמים, כאשר הסערות קשות מדי בשבילו והוא מחפש איזו קרקע להניח את רגליו, הוא מנסה לחזור אפילו לקרקע המוכרת והבטוחה של פעם, לפני שהוא חזר בתשובה, כלומר למושגים שגדל עליהם שמתקשרים אצלו עכשיו עם יציבות ונורמליות. במילים אחרות, הוא נסוג לאחור, וזאת משום שעכשיו בשעת הקושי והניסיון כל המהלך של ‘תשובה’ מצטייר לו כאילו שעולמו הבטוח התפורר.
אבל גם כאשר הוא מנסה לחזור ולחבר את החלקים ההם שהוא עזב מאחור כדי למצוא יציבות, הוא מגלה שזה בלתי אפשרי, כי את העולם ההוא הוא כבר עזב בגלל שלא מצא בו ערכי אמת, ואי אפשר לו לחזור לאחור מבחינה נפשית ורוחנית ולהסתפק בחיים שסובבים סביב הבל העולם הזה, ואז הוא מוצא את עצמו קרח מכאן ומכאן…
לפי זה מובן, שחשוב מאוד לבעל תשובה המתקרב לרבינו להתרגל לדרך החיים יהודית בסיסית בטוחה וברורה, ביחד עם התקרבותו לצדיק, וזה יבטיח את הצלחת התקרבותו בחזרה ליהדות – הן מהצד ה’רגיל’ שלה והן מצד התקרבותו לרבי, שבאמת כמו שנלמד, ההתקרבות לרבי היא שנותנת יציבות יהודית לצד עומק העבודה, אבל כדי להגיע לזה חייבים לשים דגש על בניית בסיס מוצק של אורח חיים נורמלי ואיתן, על מנת נוכל לצאת לעבודות שדורשות יותר תעצומות נפש.
יהדות בסיסית בטוחה וברורה היא ההבטחה להצלחה בדרך הנכונה!…
מסגרת חזקה
כאשר משקיעים תשומת לב בבניית חיים יהודיים פשוטים, עם שימת דגש על קבלת אורח החיים היהודי המסורתי בלי חידושים ודברים משונים, זה מסייע למתן ולהרגיע את הקיצוניות של בעל התשובה, על ידי שיאמץ את דרך ההתייחסות של אנשים שגדלו בתורה ובמצוות לכל נקודה בחיים, באופן שימנע טעויות ועיוותים.
וזו החשיבות של התחברות לעולם המסורת היהודי על כל פרטיו, בנוסח ובמראה ומנהג וכדומה, שההגדרה הקולעת ביותר לכל המכלול הזה היא המילה ‘אידישקייט’ (זו מילה שקשה לתרגם אותה באופן שיישאר כל התוכן שיש בה, אבל בשביל שזה ידבר לכל אחד נחליף את זה בדרך כלל במושג ‘יהדות פשוטה’), שכל אלו מהווים מסגרת יציבה עליה אפשר להישען ולבנות גם את החיים הפנימיים והיצירתיים שכל אחד שואף אליהם.
בפרט שפרטי החיים היהודיים ‘מציירים וצובעים’ את העולם היהודי היומיומי ה’רגיל’ לכאורה, ונותנים לו אווירה קדושה בדרך של נועם ונחת, שזה הבסיס הנורמלי לצאת ממנו לעבודות יותר מעמיקות ופנימיות המלוות בדרך כלל בקושי, וכמו שנלמד, ה’יהדות פשוטה’ בעצמה מכילה פנימיות ואור עצום שיכולים לתת לאדם את כל הכוחות לעבוד את הבורא בחשק ושמחה.
בניית היהדות הפשוטה והיציבה חשובה מאוד. הרבה בעלי תשובה שהתקרבו בדרך מסודרת ומתונה מעידים שזה בנה אותם בצורה בריאה, ונוח היה להם לקבל את השינוי בחיים שמהלך החזרה בתשובה בהכרח גורם, כאשר בשלב מאוחר יותר הם גם התקרבו לברסלב והעמיקו את העבודה בדרך החסידות. את ההתחלה המסודרת הזו צריכים לאמץ, וביחד עם זה להעצים את העומק והמתיקות הבאים על ידי התקרבות לצדיק ועצותיו.
(הועתק ונערך מתוך הספר “באמצע הדרך” מאת יעקב הרצברג)