כמו שאנו מאמינים שאפשר לקלקל אנחנו צריכים להמשיך עם האמונה שאפשר לתקן ולהתחדש, בדיוק כמו העצים ולהתמלא באהבה שתאיר את הנשמה שלנו!
כמו עלי מרפא לדור חולה ומיואש… כמו זריקת חיזוק שכולם זקוקים לה בעולם של סיפוק מידי והרגשת ה”אני מיואש מהכל” שלא מרפה, כמו תרופת פלא לכל חוליי הנשמה והנפש… כאלה הם ספרי רבי נחמן – מלאים בתקווה ועידוד לכל מצב בחיים!
ספריו של רבי נחמן ותלמידיו הם התרופה שלנו – וכל מי שמעיין בהם מרגיש משהו מרענן וחדש בנפש ובלב שלו באופן מידי. הצימאון הגדול מתחלף בתחושת רוויה נפלאה של דברי חיזוק מעודדים ומעוררים. צעקת ה”אין שום ייאוש בעולם” אומנם הגיחה לאוויר העולם לפני למעלה מ-200 שנים אך ממשיכה להדהד בקול גדול: “ילדים יקרים! אל תתייאשו!!!”
עוד ועוד נשמות מתעוררות ומתעטפות במילותיו המעודדות של רבי נחמן, שאוהב ומחבק אותנו ברוגע ונועם ומרפא אותנו, שוטף את הייאוש מעלינו ומתוכנו בטיפות טהורות של טל מרענן, מעורר בנו השראה ומעניק זווית ראיה חדשה לחיים כדי שהנשמה שלנו תתעורר ותזרח שוב ותתקרב לאבא שבשמים.
אולי גם זה יעניין אתכם:
“אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן”! אומר לנו רבי נחמן, ‘אל תיפלו למחשבות מייאשות ותחשבו שאתם חסרי תקנה. תאמינו שאתם יכולים לתקן גם אם קלקלתם…’
‘אבל ניסיתי’ אתם בטח אומרים, ‘זה לא בשבילי! ניסיתי מאות פעמים ועדיין אני לא רואה שום תקווה באופק…’
העבודה שלנו היא לא רק לצוף יחד עם המחשבות הטבעיות הללו לנצח אלא להקשיב לעצות המדהימות של רבי נחמן, וכמו שאנו מאמינים שאפשר לקלקל אז אנחנו צריכים להמשיך עם האמונה שאפשר לתקן ולהתחדש, שאנחנו יכולים לתקן את המוח שלנו, את הגישה שלנו ולומר לעצמנו ‘מדהים! אני מצליח לשלוט בעצמי קצת יותר מאשר בפעם הקודמת… כל תפילה הכי קטנה שלי בוקעת רקיעים! התנועות שלי מחוברות לבורא עולם, יש לי כוחות גדולים ופוטנציאל אינסופי שחבויים בתוכי שמאפשרים לי להיות טוב… אני יכול! אני קשור בחבלי אהבה לאבא שבשמים ולא משנה מה עשיתי בעבר – אני יכול להתחיל מעכשיו שוב!…’
רבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן, כותב שכל הצרות יחד לא יכולות להשתוות לצרה הנוראה של האדם שלא יכול לקוות לטוב ומשוכנע ש’זהו’. כשאנחנו עוברים רגעים קשים בחיינו, נראה שהם מזמינים לתוכנו את כל הדאגות האחרות שלנו מההיבטים השונים שבחיים, כדי להעצים את הייאוש מהרגע הנוכחי הזה ולגרום לנו להרגיש שפשוט אי אפשר להמשיך יותר, חלילה.
“אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן”! אומר לנו רבי, ‘אל תיפלו למחשבות מייאשות ותחשבו שאתם חסרי תקנה. תאמינו שאתם יכולים לתקן גם אם קלקלתם…’
דוד המלך אומר “בצר הרחבת לי” (תהלים) – בתוך הצרה פתחת לי פתח של הקלה וישועה. ורבי נתן אומר לנו שזאת עובדה – שאין דבר כזה צרה בלי שום רווחה והקלה. היצר הרע מנסה להסתיר את החסד הזה מאיתנו וזאת הצרה הכי גדולה – כשנדמה חלילה שאין שום תקווה. אולם אדם מאמין תמיד יודע לחפש את ההקלה ואת הישועה שבתוך הצרה.
נכון, ההיגיון מיד מעלה את השאלה המתבקשת – וכי מה כבר יעזור לי למצוא את ההקלה הקטנה הזו בתוך הצרה הענקית שבה אני נמצא? אבל צריך להבין שההקלה לא מתחרה בצרה בטיעון של מי יותר גדולה. ההקלה פשוט מזכירה לנו שהקב”ה נמצא איתנו, “עמו בצרה אנוכי” וזה מספיק כדי להראות לי שהכאב הזה לא הולך לבלוע אותי בחיים, ועכשיו אני יכול לפתוח את הפה שלי בתפילה, אפילו קטנה, ולקוות לישועה השלמה.
ברגע שאדם זוכה למצוא את ההקלה הצרה מתחילה להתפורר במקום להעצים את כוחה בנפש שלנו, ואז אנחנו יכולים לקחת צעד אחד קדימה. “הרחב פיך ואמלאהו” – תרחיבו את ההקלה בתפילה, בדיבור, תזהו שהיא קיימת, וגם אם אתם עדיין לא רואים אותה אתם יודעים שהיא בוודאי שם – אז גם על הידיעה הזו תגידו תודה לבורא עולם ותזכירו לעצמכם שלעולם אנחנו לא מתמודדים עם קשיים ואתגרים שאין לנו את היכולת להתמודד איתם. תנו לעוד קרן אור לזרוח לתוך החיים שלכם עם החיזוק המדהים הזה ויהיה לכם כוח להמשיך עד לישועה הגדולה והמיוחלת.
דוגמה מובהקת למצב כזה אנחנו מקבלים מדוד המלך ע”ה: בספר תהילים כתוב “מזמור לדוד… בברחו מפני אבשלום בנו…” מדוע הוא מתחיל בשירה – במזמור, בשבח? הרי הסיטואציה הזו נוראה – האבא צריך לברוח מהבן שלו?!? אבל דוד המלך מצא כאן את הרווחה והישועה הראשונה – אם בנו רודף אחריו הרי שהוא ירחם על אביו, זה לא אדם זר.
לכל אחד מהפירות של ט”ו בשבט יש מסר עבורנו!
תמיד יש תקווה! אפילו במצבים הכי חסרי תקווה לכאורה. הפנו מבט לאחור והביטו על הדורות לאורך כל ההיסטוריה, כמה אנשים לא התייאשו למרות שעברו מלחמות ומחנות ריכוז איומים, כמה אנשים נשארו עם האמונה שלהם ואפילו חיזקו אותה! גם חרב חדה מונחת על צוואר של האדם – אל יתייאש מן הרחמים!
מסופר על אבא אחד שכב בבית החולים כשהוא לא מסוגל להזיז את הגוף שלו. הילדים שלו שאלו אותו ‘אבא, איך אתה יכול להיות שמח במצב כזה?’ והוא אמר להם, ‘כל זמן שנשמה בקרבי אני מודה לבורא עולם על הכל!… אשירה לה’ בחיי אזמרה לאלוקי בעודי’ (תהלים)’.
כשאנחנו אוכלים את פירות ט”ו בשבט נזכור את המסר שכל אחד מהפירות האלה מעניק לנו. האגוזים וקליפתם – בדיוק כמו שאגוזים לא מתקלקלים כשהם נופלים לבוץ, גם אנחנו אם אנו נופלים לתאוות ורצונות שליליים, הפנימיות שלנו לא מושפעת מזה. גם בזמן שנראה שהרע משתלט והקליפה החיצונית מלוכלכת, האגוז בפנים ממשיך לגדול מיום ליום. זה מה שהקב”ה רוצה שנדע – שאנחנו מוקפים בישועות ונפלאות גם אנחנו לא יכולים לראות אותן בעיניים.
הזכירו לעצמכם איך החיטה והשעורה שצריכות לתסוס, את זמן ההמתנה לאחר לישת הבצק כדי שיתפח ויהפוך ללחם מעורר תיאבון. כך גם אנחנו צריכים להיות מסוגלים להמתין בסבלנות כדי להגיע ליישוב הדעת ולא לדרוש תוצאות כאן ועכשיו. כי איך אומר רבי נחמן? ההמתנה היא מתנה!…
תחשבו על הרימון שמלא בגרעינים מתוקים. חז”ל אומרים שאפילו הרשעים שבעם ישראל מלאים במצוות כרימון. תשמחו עם כל מצווה קטנה שאתם עושים כמו שרבי נחמן מלמד אותנו בתורת ‘אזמרה’, וחזקו את עצמכם בתקווה שתמיד נמצאת בקצה המערה אך בעיקר בתוכה, בתוך הצרה עצמה.
הזית מסמל את הנקודה הטובה שתמיד נמצאת שם עמוק בתוכנו, והיא נקראת ‘שמן זית טהור’. כמו פך השמן הטהור שהאיר את המנורה בבית המקדש כך הזית הזה – הנקודה הקטנה והטובה שבתוכנו מאירה אותנו. ואם נביא את הנקודה הזו לצדיק היא תוכל לקבל את אורו של הצדיק ולהאיר את הנשמה שלנו עוד יותר!
ט”ו בשבט – ראש השנה לאילנות, אז מתחיל לעלות השרף בעצים והם מכינים את עצמם לקראת הלבלוב והפריחה והפירות שייתנו. אם נאפשר לדברי רבי נחמן לעלות בתוכנו כמו השרף – נאפשר לעצמנו להתחדש באמת ונאמין במתיקות ובנעימות של המעשים שלנו ולהיות חזקים – כי יש לנו הרבה מעשים טובים, ונאפשר לפירות המתוקים שלנו לגדול ולצאת החוצה, אז יתקיים בנו הפסוק “והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו ייתן בעתו… וכל אשר יעשה – יצליח”, אמן!
יש לנו מאמרים נפלאים לט”ו בשבט, אתם מוזמנים לקרוא וליהנות מהם בקישור הזה. ולא רק, בקטגוריית חגים ומועדים תמצאו מבחר גדול של מאמרים מרתקים וסוחפים, הקליקו כאן ותיהנו!