ט”ו בשבט – לשד החיים

טו בשבט לשד החיים
גם אם נדמה לנו שאנחנו חסרי כוחות חיות וחיים ורוחניות, דברים קורים. בפנים החיים מפעפעים, זה לשד החיים!

ככל שמעגל החיים מתקדם אנחנו זוכים לפגוש עוד חודשים שבלוח השנה היהודי, כאשר לכל חודש יש מסר מאלף ומיוחד עבורנו. כזה הוא חודש שבט שנחגוג בו את ראש השנה לאילנות ביום ט”ו בשבט.

האם “האדם הוא עץ השדה”? (דברים כ, יט).

רבי נחמן מברסלב מלמד: “וְדַע, שֶׁיֵּשׁ אִילָן שֶׁגְּדֵלִים עָלָיו עָלִים שֶׁכָּל עָלֶה צָרִיך לִהְיוֹת גָּדֵל מֵאָה שָׁנִים וְהוּא נִמְצָא בַּפַּרְדֵּסִים שֶׁל הַשָּׂרִים וְקוֹרִין אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹנָם מֵאָה שָׁנִים וּמִסְּתָּמָא כְּשֶׁגָּדֵל מֵאָה שָׁנִים, בְּוַודַּאי עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר וְאַחַר כָּך בְּסוֹף הַמֵּאָה שָׁנִים הוּא יוֹרֶה בְּקוֹל גָּדוֹל כְּמוֹ קְנֵי שְׂרֵפָה, שֶׁקּוֹרִין אוֹרְמַאטְיֶע [תותח] וְהָבֵן הַנִּמְשָׁל הֵיטֵב” (ליקוטי מוהר”ן חלק ב, מח).

ראש השנה לאילנות חל ביום ט”ו בשבט. התלמוד מלמד אותנו שביהדות ישנם ארבעה ראשי שנים, וכל אחד מהם מציין את ההתחדשות של חלק מסוים של העולם.

אולי גם זה יעניין אתכם:

ט”ו בשבט והילד שבי

ט”ו בשבט – ברכות של אהבה

ט”ו בשבט – טרי, בריא וחדש

החג של שיא החושך

פסגת האמונה וט”ו בשבט

כשזה מגיע לעצים, לבני אדם ישנה זיקה טבעית אליהם. העצים כמו האדם – מתפתחים לאט לאט בקצב המיוחד להם, חלקם לא מגדלים פירות וחלקם כן, כאלה שמסמלים את החכמה, והם ניצבים בצורה אנכית עם כותרת/צמרת, כמו האדם – כשהראש הוא הכותרת/צמרת שלו, והגזע הוא הרגליים.

“האם “האדם הוא עץ השדה?”

כן, במובנים מסוימים הוא עץ השדה ואפילו מאוד.

העצים כמו האדם – מתפתחים לאט לאט בקצב המיוחד להם, חלקם לא מגדלים פירות וחלקם כן, כאלה שמסמלים את החכמה, והם ניצבים בצורה אנכית…

ביום ט”ו בשבט הוא היום בו מתחילים החיים הפנימיים של העץ, בו השרף הפנימי – הלשד של העץ מתחיל לעורר את תהליך הצמיחה וההבשלה של העץ. אחרי שרוב הגשמים ירדו, עולה באילנות השרף שעתיד להפוך לפרחים ולפירות, גם אם איננו רואים אותם עכשיו אלא רק באביב. זאת הנקודה הכי פנימית של הצמח. זהו לשד החיים.

האדם הוא עץ השדה

האדם הוא עץ השדה…

גם אם נדמה לנו שאנחנו חסרי כוחות חיות וחיים ורוחניות, דברים קורים. ההשתלשלות של אירועים ושלבים שמזינים ומפרים קורים ומתרחשים מתחת לפני השטח, בתוכנו.

כשרבי נחמן דיבר על העץ שצריך לצמוח מאה שנים, ובכל הזמן הזה “מִסְּתָּמָא כְּשֶׁגָּדֵל מֵאָה שָׁנִים” – למה הוא מתכוון? על מה הוא מדבר?

ובכן, הוא מדבר עלינו, ועל כל מה שאנחנו צריכים לעבור במשך שנות חיינו. וגם אם אדם מגיע לשנת המאה הזו ונדמה לו ששום דבר לא קרה ואין פריחה ולא עלים ולא פירות – חכה ותראה! הוא אומר, בסופו של דבר, זה יקרה.

כי זה שם, בשלבי התהוות, בתהליך עשיר של עשייה. סבלנות, גם אם זה מצריך קצת זמן.

יש לנו מאמרים נפלאים לט”ו בשבט, אתם מוזמנים לקרוא וליהנות מהם בקישור הזה. ולא רק, בקטגוריית חגים ומועדים תמצאו מבחר גדול של מאמרים מרתקים וסוחפיםהקליקו כאן ותיהנו!