לא עשר ולא שמונה אלא תשע סיבות להיות בשמחה בחינם נותן לכם ב.י.ג פיש, ותוסיפו על זה גם את השמחה של היום הכי שמח ומלא אהבה – ט”ו באב!
נו, אז השבוע יש לנו כמה וכמה סיבות להיות בשמחה – קודם כל ט”ו באב! ואמרו חז”ל “לא היו ימים טובים לישראל כט”ו באב”, ומביאים חז”ל כמה וכמה סיבות לשמחה – שלוש סיבות קשורות לשידוכים: בנות ישראל יוצאות בבגדי לבן, הותרו השבטים לבוא זה בזה, הותרו שבט בנימין לבוא בקהל. שלוש סיבות הקשורות לסיום איזו גזירה קשה: פסקו למות דור המדבר, ביטל הושע בן אלה את הפרדסאות בהם ישבו שומרים שהעמיד ירבעם למנוע מישראל לעלות לרגל, ניתנו הרוגי ביתר לקבורה. וסיבה אחת הקשורה ללימוד תורה: יום שפסקו לכרות עצים למערכה וממילא התפנה זמן ללימוד תורה.
הפרשה עצמה “והיה עקב” מרמזת על השמחה, כמובא בדברי רבי נחמן מברסלב כמה פעמים על פי מה שאמרו חז”ל, שכל מקום שנאמר “והיה” הוא לשון שמחה, ורבינו הקדוש מגלה לנו ש”והיה עקב” – זה סוד השמחה שצריכה להגיע עד לעקב – עד שרוקדים משמחה! עוד יש לומר, שזו מצוות השמחה שאדם דש בעקב וחושב שאינה חשובה. כמו שרבי אברהם, בספר “כוכבי אור”, צועק על זה בחלק “ששון ושמחה” וזו לשונו: “כִּי זוּלַת אֲשֶׁר תִּתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם כְּבֵדוּת הַדָּבָר הַזֶּה מֵעֹצֶם הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, וְהַהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל וְעָצוּם כָּל כָּךְ עַד שֶׁצְּרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, אַף גַּם זֹאת אֲשֶׁר תִּתְגַּבֵּר מְאֹד מְאֹד עַל הָאָדָם הַקַּלּוּת, שֶׁנָּקֵל וְקָטָן בְּעֵינָיו מְאֹד הַדָּבָר הַזֶּה, עַד שֶׁאֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּעֵינָיו לְמִצְוָה כְּלָל”.
אולי גם זה יעניין אתכם:
אז בט”ו באב כבר היו לנו שבע סיבות להיות בשמחה. עוד סיבה להיות בשמחה היא – חודש אלול המתקרב ועמו מצוות התשובה, שאין דבר יותר משמח מזה. מה יותר טוב מאשר לשוב לאבא שבשמים? בפרט שבימים אלו ידו פשוטה לקבל שבים – שמונה.
ומה יש אחרי זה? מי מנחש? בוודאי – ראש השנה! איזו שמחה! המתנה שרבינו קיבל מהשם יתברך ואנו אנשיו זוכים להיות חלק מתיקון העולמות שהרבי פועל בראש השנה וממליכים את הקב”ה על כל העולם כולו, כמו שאמר רבי נתן: “כל העולם צועק בראש השנה “המלך”, אולם ההכתרה היא באומאן”” (שיח שרפי קודש ג-קס”ח) – תשע!
אופסס…
בסיבה התשיעית אני קצת תקוע, וגם ממש נכשלתי בלשוני! לא מזכירים את החבל בביתו של התלוי… הרי אנחנו לא יודעים כלל מה יהיה עם אומן ראש השנה? מי יודע בכלל אם נזכה להיות שם? אחרי שהתרגלנו לזה כאל חלק בלתי נפרד מהשנה, הזמן בו אנחנו הולכים להתחדש ולקבל כוחות והשפעות לשנה החדשה. ועכשיו, יש חששות – ראש השנה בלי אומן? הייתכן? לא רק מבחינה אישית, הרי כל העולם תלוי בראש השנה של הרבי, ואם חלילה ייעצר הקיבוץ, מי יודע מה יהיה נעשה בעולם? השם ירחם!
וואי, רציתי לכתוב על תשע סיבות להיות בשמחה ונתקעתי…
בט”ו באב כבר היו לנו שבע סיבות להיות בשמחה. עוד סיבה להיות בשמחה היא – חודש אלול המתקרב ועמו מצוות התשובה, שאין דבר יותר משמח מזה. מה יותר טוב מאשר לשוב לאבא שבשמים?
בעצם לא, לא נתקעתי. אדרבה, בדיוק על זה אנחנו שרים “אם הגיע זמן קשה רק לשמוח יש”! אדרבה ואדרבה! אם יש כאלו מניעות, כמה אנחנו צריכים לשמוח על כל ראשי השנה שכבר זכינו להיות באומן בקיבוץ! וכמה אנחנו צריכים לשמוח שאנחנו רוצים כל כך להתגבר על הכל ולנסוע ומוכנים למסור על זה הרבה מאוד. ואדרבה, אם מתגברות כאלו מניעות השנה, סימן שזה ממש חשוב ואם כן אולי כבר משיח בפתח – וזו בוודאי סיבה לשמחה.
אם הגיע זמן קשה – רק לשמוח יש! זאת התרופה היחידה!
ובכלל, כשאני חושב על זה, יתכן מאוד שט”ו באב בעצמו מרמז על הגאולה בכלליות ובפרטיות בעניין הזה שעובר עלינו:
בנות ישראל יוצאות בבגדי לבן – זה בחינת השידוכים שרבינו עושה בראש השנה. הותרו השבטים לבוא זה בזה – זה הקיבוץ באומן ששם מתקבצים יחד כל שבטי ישראל ומתערבים זה בזה. הותרו בני שבט בנימין לבוא בקהל – בכוח הקיבוץ הקדוש גם אלו שהיו מנודים ומרוחקים ביותר, מותרים מנידויים ונעשים חלק מכלל ישראל הכשרים. פסקו למות אנשי דור המדבר – ונשארו הדור השני שלא חטאו, שזה בחינה שכאשר באים לראש השנה נעשים כתינוק שנולד. פסקו פרדסאות (שומרים) שהעמיד ירבעם למנוע עליה לרגל – זה רמז שיתבטלו הגזירות להעמיד שומרים למנוע את הציבור לעלות לאומן. ניתנו הרוגי ביתר לקבורה – שהיו מוטלים בביזיון, כך יתבטלו כל הביזיונות הנוראים שחסידות ברסלב עוברת, ותשוב עטרת הקדושה למחננו. פסקו מלכרות עצים למערכה – יימשך לכל הבאים לראש השנה פרנסה בשפע ויוכלו לשבת ולעסוק בתורה בהתמדה גדולה ולהוסיף שעות לימוד ועבודת השם!
במילים אחרות – יבוא משיח! אמן כן יהי רצון!
אתם מוזמנים ליהנות ממגוון רחב של מאמרים מרתקים, מחכימים וסוחפים בנושא חגים ומועדים בקישור הזה.