כשאנחנו יכולים לקחת את העצבות, הדיכאון והחרדה שלנו ולהפוך אותם לשמחה, זה מעניק לנו אושר ושקט פנימי גדולים מאוד!
התורה מלמדת אותנו שיעקב חי 147 שנים, ואת 17 השנים האחרונות שלו הוא חי במצרים.
הזוהר הקדוש מלמד אותנו משהו מאוד מעניין. הוא אומר שהחלק הגדול ביותר בחייו של יעקב היה במצרים כי שם הוא חי בשמחה ובשלום.
אז עכשיו נשאלת השאלה – איך ייתכן שליעקב לא היו שלום ושמחה כשחי בארץ הקדוש, ארץ הרוחניות? ואילו במצרים, ארץ הטומאה וחוסר המוסריות שבה צאצאיו עתידים להיות עבדים – שם הוא מרגיש שלווה ושמחה?
אולי גם זה יעניין אתכם:
הכל לטובה – האמונה פשוטה שקשה לנו איתה
רבי נתן אומר לנו שיעקב אבינו הוא דוגמה לכל אחד מאיתנו. כי כל אחד מאיתנו חווה בדרך זו אחרת גלות. כולנו חווים מצרים – שעבוד במצרים. במהלך חיינו יש לנו תקופות של “מצרים” לפעמים אפילו מדי יום. אנחנו מתמודדים עם עניינים משפחתיים, כספיים, בריאותיים, קשרים עם חברים, חינוך ילדים ועוד. אנחנו מרגישים כל כך לבד.
איך ייתכן שליעקב לא היו שלום ושמחה כשחי בארץ הקדוש, ארץ הרוחניות?
אנחנו מתמודדים בגלות רוחנית עמוקה לא פעם עם הרגשת ריחוק מבורא עולם ושהוא לא איתנו חלילה (וזה רק במחשבה בלבד כמובן). או כשאנחנו מרגישים מנותקים מהאני האמיתי שלנו. כל אלה תקופות של גלות.
כאשר אנחנו יכולים לקחת את העצבות, הדיכאון, האדישות והחרדה שלנו ולעשות הכל כדי להפוך אותם לשמחה, זה מעניק לנו שמחה ואושר ושקט פנימי גדולים מאוד.
תהפכו את הסבל לשמחה!
יעקב אבינו הצליח למצוא את השמחה והשלווה הזו ולהיות מאושר דווקא במצרים, כי הוא הצליח להזכיר לעצמו שהגאולה העתידית תקרה בגדול, והילדים שלו ישתחררו מהסבל והשעבוד והייסורים. הוא ידע שהגאולה הזו בוא תבוא.
לאורך כל חיינו יש לנו אפשרות לבחור להזכיר לעצמנו שהגאולה האישית, הפרטית והלאומית שלנו אכן תגיע ושהקב”ה איתנו גם בגלות.
שיהיה לנו יום שבו נזכור תמיד שהסבל יסתיים ונזכה לישועה והגאולה, אמן!
אתם מוזמנים ליהנות מההשקפה והחכמה העמוקה והמיוחדת שיש ביהדות בקישור הזה!
