רבי נחמן מביא שני ראשי תיבות מעניינים הקשורים לתמוז, ובשניהם המילה תמוז חסרה ללא האות ו’.
כידוע “שבירת הלוחות” היתה בחודש תמוז
רבי נחמן מלמד שתמוז אותיות – ת’ מ’ ז’ – יוצר ראשי תיבות של זמן מתן תורתנו, הזמן שבו ניתנה לנו התורה. ולמה? כי משה רבנו עלה לשמים בשבועות, וירד ב-י”ז בתמוז, וזה הזמן שבו התורה הייתה אמורה להינתן לנו,
אלא שהיהודים חטאו ועשו את עגל הזהב. ולכן אנו מאייתים תמוז: תמז – ולאיפה נעלמה האות ו”ו? התשובה היא הלוחות שמשה רבנו הביא היו שש אמות על שש אמות. – שש בגימטריה – זה האות ו’,
אז האות ו”ו נעלמה – כי הלוחות שמרמזים על ו’ הם נשברו בתמוז, ולכן זה נקרא תמז: זמן מתן תורתנו הזמן שבו ניתנה התורה, אבל הו”ו – שזה לוחות הברית שמשה רבנו הביא – התורה – למעשה עלתה בחזרה לה’.
אולי גם זה יעניין אתכם:
יאמי, אני רעב! – יז בתמוז ואוכל
ביאור נוסף, במילה תמוז, האותיות ת’ מ’ ז’, יוצרות את ראשי התיבות זכרו תורת משה – שעלינו לזכור את תורת משה. מה זה אומר? הגמרא במסכת עירובין מלמדת אותנו – שאילולא נשתברו הלוחות הראשונים, היהודים לא היו שוכחים את התורה לעולם. אז כאשר נשברו הלוחות, התורה נשכחה.
לכן תמוז מלמד אותנו שעלינו לזכור את תורת משה. עלינו לעבוד קשה – זה לא פשוט – אנחנו לא תמיד זוכרים הכל ועלינו לעבוד קשה. אבל אם נעשה זאת, נזכור את התורה ונקבל שוב את התורה כפי שהייתה אמורה להגיע אלינו בתמוז.
ה’ יעזור שבמקום שבירת הלוחות, נעשה תשובה, וצום י”ז בתמוז יהפוך ליום של שמחה ואושר, אמן ואמן.
(המאמר מבוסס ע”פ ליקוטי מוהר”ן תורה רי”ד)
נהניתם? כנסו לכאן ותהנו מעוד חידושים נפלאים על חודש תמוז:
