הזוהר מלמד שהמילה פסח מורכבת משני מילים. פה (פה), סח, (מדבר).
מצרים מרמז על הגבלות. המילה מצרים מתייחסת למיצר, שמציין צפיפות וגבול.
הזוהר מסביר כי החלק הצר ביותר של הגוף הוא הצוואר, דרכו עוברים מיתרי הקול. המצרים לחצו על היהודים עד כדי כך שלא היה להם זמן ואפשרות להתפלל, הם בעצם הגבילו את יכולתם לדבר עם השם.
אולי גם זה יעניין אתכם:
מתכונים קלילים לפסח – קאפקייקס וקפה גלידה
הלכות שבת הגדול, חג פסח, שביעי של פסח וספירת העומר
הפסוקים מפרשת וארא מלמדים כי הגלות הייתה בעצם גלות של דיבור. אנו מוצאים את המילים (שמות ב, כג), “ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויצעקו ותעל שוועתם אל האלוקים…וישמע אלוקים את נאקתם…” אך אנו לא מוצאים את המילה “תפילה” בתיאורי התורה. כי היא הייתה גלות של דיבור.
אנו רואים זאת היום בתקשורת, שבה כתבי עת ופרשנים משתמשים בלחץ ובשקרים אין סופיים כדי להציג את צידם בחדשות, וכך מגבילים את היכולת למצוא את האמת. נראה כי כולם תומכים ברצח ולא במיגור הרע!
חג הפסח הוא חג של שחרור הדיבור האמיתי. כמובן שכולם יכולים לבטא את דעותיהם בחופש, אך ראו כיצד תומכי הרוע מונעים מכל מי שרוצה לחשוף את האמת! זה לא דיבור חופשי, ולא חופש דיבור. זה מצרים, ההגבלה של האמת, והיושר.
התפקיד שלנו בפסח הוא לקרוא את ההגדה, להכיר את מצבנו הלחוץ והדחוק, את מצבנו כפי שהוא באמת. עלינו לפרש את הטקסט כאילו אנו נמצאים תחת ידי מצרים והתקשורת שמחפשת לחנוק את האמת. משימתנו היא לפתוח את פינו בתהילה לה’ על הנסים המדהימים שאנו רואים בכל יום ולבקש את רחמיו לעתיד.
כך, נוכל לראות, כפי שכתוב בהגדה, שגם אנחנו היינו במצרים ושה’ עוד איתנו, ושגם אנחנו עדיין רואים את הניסים החוזרים, במהרה בימינו, עם הגאולה האחרונה ובואו של המשיח, אמן.
