“אנשים אומרים שסיפורי מעשיות יפים לשינה, ואילו אני אומר שעל ידי סיפורי מעשיות אפשר לעורר ישנים משנתם!…” מגלה לנו רבי נחמן את סוד החיים היפים!
“עכשיו אתחיל לספר מעשיות” אמר רבי נחמן, שהיה אחד המיוחדים שבצדיקי הדורות וביד אומן רקם אגדות מופלאות על נסיכות, מלכים ומלכות, ענקים, קבצנים מסתוריים, מבצרים וארמונות מיוחדים ועוד, ובתוך העלילות הקסומות שנושאות אותנו אל עולמות רחוקים וארצות אחרות ושונות מכל מה שמוכר לנו, שזורה חכמה עתיקה עמוקה ודרכי חיים מאירות.
זה היה בשנת תק”ע, השנה האחרונה לימי חייו של רבי נחמן מברסלב, שהייתה כאמור שנה גדושה בתורות ושיחות נפלאות שאמר, וגם… סיפורי מעשיות מרתקים ומלאים חכמה עתיקה ודרך חיים נפלאה לא רק לתלמידיו, אלא ואולי גם בעיקר – לנו, הבאים אחריהם.
אולי גם זה יעניין אתכם:
מסע וחיפוש אישי: לשחרר את הנסיכה האבודה
הנסיך שהפך לתרנגול הודו – משל ההינדיק
“כבר בתחילת אותה שנה, שהיה בחג הסוכות” מספר רבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן, “רבינו סיפר לנו את סיפור המעשייה הנורא והנשגב של “מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו”. סיפור זה החל רבינו לספר אחרי ששמע את החדשות שסיפרו אודות נפוליאון, ועל הדבר הנפלא שמעבד פשוט הוא הפך למלך (קיסר) גדול. נענה ואמר (רבינו): “שכבר היה מעשה כזאת, שפעם אחת ילדה המלכה ובאותה העת…” וסיפר את כל המעשה הנורא של הבן מלך שנתחלף”.
“אחרי שסיפר רבינו סיפור נורא זה של בן המלך ובן השפחה שנתחלפו” ממשיך רבי נתן ואומר, “נענה ואמר רבינו: “בדורות הראשונים כשהיו מדברים ומשיחים קבלה, היו משיחים בלשון כזה, כי עד רשב”י – רבי שמעון בר יוחאי זיע”א, לא היו מדברים קבלה באיתגליא (בגלוי), רק רשב”י גילה קבלה באיתגליא. ומקודם כשהיו החברים מדברים קבלה, היו מדברים בלשון כזה…”
בואו להיות שותפים שלנו בפרויקט סיפורי המעשיות המיוחד לקראת ההילולה של רבי נחמן!
עד היכן, עד היכן, אלו המעשיות מגיעים…
“עד כמה מדוקדקות התיבות הקדושות של סיפורי מעשיות אלו” – מציין רבי נתן כדוגמה בהקשר למעשה זה ואומר:
“אחרי שסיפר רבינו המעשה של הבן מלך ובן השפחה, אז היה לי ויכוח עם חברי רבי נפתלי בעניין מה שכתוב שם: ‘כשהיה על היריד, שלקח כל אשר לו והניח על האכסניה’, והוויכוח היה שנדמה לאחד מאיתנו שהניחם בשביל מה שהיה חייב לאכסניה, והשני אמר, לא כן הוא, רק שהניחם סתם שם, ונתערבנו על זה… והלכנו ושאלנו את פיו הקדוש, והוא היה עוסק אז בעבודתו, והלך אנה ואנה בביתו כדרכו הקדוש, והשיב לנו כדברי השני – שהניח סתם, לא בשביל חוב האכסניה…
סיפורי המעשיות היו מרתקים ומלאים חכמה עתיקה ודרך חיים נפלאה לא רק לתלמידיו, אלא ואולי גם בעיקר – לנו, הבאים אחריהם!
“אחר כך היה אצלו אחד מחשובי אנשי שלומנו, וסיפור רבינו ז”ל עמו ואמר לו שבאלו המעשיות כשמשנים דיבור אחד מכפי מה שאמרו בעצמו – חסר הרבה מהמעשה, וסיפר לו, “הלא הם השניים שנתערבו על עניין הנ”ל (שהניח הדברים באכסניה), נדמה לכאורה שזה דבר קטן ואין בזה קפידא כל כך אם הוא כדברי זה או כדברי זה. ובאמת תלוי בזה הרבה ויש בזה דקדוק גדול”.
“ומזה תוכל להבין קצת” מסיים רבי נתן, “עד היכן, עד היכן אלו המעשיות מגיעים, כי מאוד עמקו מחשבותיו. אשרי מי שיזכה להשיג בהם קצת כפי מדרגתו…”
אותה תקופה הביאה איתה עוד גילויים נפלאים של סיפורי מעשיות מדהימים ומעוררי השראה ומלאים בעומק, חכמה והכוונה אדירה בחיפוש הרוחני שלנו אחרי בת המלך – הנשמה, וכל שאר הדמויות הנפלאות עליהן סיפר רבי נחמן, שהן בהחלט אנחנו או כאלה שמלוות אותנו.
“במוצאי שבת קודש פרשת וארא של אותה שנה (תק”ע)” מגלה לנו רבי נתן, “עמדנו לפניו… ובתוך כך התחיל לספר בזה הלשון: “כבר היה מעשה כזאת שהיה בעל תפילה…” וסיפר כל המעשה. ובתחילת סיפורו לא ידענו שמספר מעשה ממעשיות שלו, רק סברנו שמספר מעשה סתם שאירע כך, רק אחר כך כשנכנס בדברים, הבנו נוראות העניין שמספר, שהוא מעשה נוראה ממעשיות שלו, שהם סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות…”
כשבוע לאחר שגילה רבי נחמן את הגילוי הנפלא של התיקון הכללי, הוא סיפר את המעשה האחרון והנשגב ביותר – מעשה משבעה קבצנים – מעשה משבעה בעטלער’ס.
סיפורים שסוחפים את הקורא על כנפי הדמיון, אך מלאים בצידה אמיתית לחיים האמיתיים!
“היה זה בליל שבת קודש, פרשת שמיני ” מספר רבי נתן כפי ששמע מחברו רבי נפתלי, “רבינו ישב בשולחנו הטהור מוקף בעדת חסידיו הקרובים. הוא פנה אל אחד הנוכחים ונטל ממנו מעט טבק להריח…” תוך כדי כך הזכיר רבינו את האיגרת ששלח רבי נתן לרבי נפתלי, אותה אגרת שהייתה למראה עיני רבינו, בה מחזק רבי נתן את רבי נפתלי שיהיה תמיד בשמחה.
“מה אתם יודעים איך לשמוח מתוך מרה שחורה, אני אספר לכם איך פעם היו שמחים” אמר רבי נחמן לתלמידיו, והתחיל לספר את המעשה של השבעה בעטלער’ס. וסיפר את המעשה מתחילתו ועד סוף המעשה של יום הראשון של הבעטליר שהיה עיוור. רבינו הפליג מאוד במעלת מעשה זה ואמר, “אילו לא ידעתי שום עניין כי אם זאת המעשה, היה גם כן חידוש גדול מאוד”.
רבי נתן אומנם לא היה באותה שבת, את מה שסיפר וכתב אחר כך בספרים קיבל מחברו רבי נפתלי שגם סיפר לו על סיפור המעשה כאשר חזר לנמירוב.
“עמדתי מרעיד ומשתומם” כותב רבי נתן למשמע הסיפור הנורא מפי חברו, “כי אף על פי שכבר זכיתי לשמוע מפיו הקדוש דברים שלא שמעתן אוזן מעולם, תורות ומעשיות נוראות, אך מעשה כזה עדיין לא שמעתי…
“ונסעתי מיד, ונכנסתי אליו ז”ל, ודיברתי עמו מעניין המעשה הנורא הנ”ל כפי מה ששמעתי מרבי נפתלי, ותיקן לי כל הדברים בעניין הזיכרון מה שהתפאר כל אחד, וסידר לי הדברים כסדר, ואמר לי שהוא נכסף מאוד לשמוע הגמר (כי כן היה דרכו שהיה מדבר, שנכסף לשמוע ולידע העניין שהוא בעצמו היה צריך לגלותו)”.
את החלקים הבאים של סיפור המעשייה הנפלא הזה רבי נחמן סיפר בהמשכים, במשך שבועיים, ועל זה כתב רבי נתן (את מה שאמר רבינו): “העולם מדברים מהמעשה של יום השביעי, אך אף על פי כן לא סיפרה ולא זכינו לשמעה עוד. ואחרי פסח כשנסעתי עמו לאומן אמר שלא נזכה לשמעה עד שיבוא משיח…” במהרה בימינו אמן!
(מתוך הספר באש ובמים – קורות חיי רבי נתן מברסלב מאת המחבר)
מאמרים מרתקים נוספים לחג הסוכות ושמחת תורה תמצאו בקישור הזה. תיהנו!