כדי להיות חופשיים באמת ולגלות את המהות האמיתית שלנו אנחנו צריכים לעשות את הדבר שהכי קשה לנו לעשות!
אם הייתי שואל אתכם, “מהי הסיבה העיקרית לרוע ולחטא?” מה הייתם עונים? חלק מהאנשים היו אומרים תאוות, חמדנות, או כל אחד מיני הפיתויים הרבים שהעולם הזה מציע לנו.
הכל נכון, אבל אני בטוח שלתשובה הזאת לא הייתם מצפים: זמן!
כן, זה מה שרבי נתן מברסלב אומר. והוא מדגיש את הפרמטר הזה כדבר שמזרז אותנו לחטוא.
איך? הנה ההסבר.
חז”ל מלמדים אותנו שהיצר הרע משפיע רק “בזמן שלו” (ירושלמי, סוטה ג, ע”א). החל מהחטא הראשון – אכילת הפרי האסור מעץ הדעת טוב ורע – טעו הצדיקים הגדולים רק בגלל שפעלו על סמך חישוב שגוי של זמן. למשל, אילו היה אדם מחכה לשבת, הפרי האסור היה מותר לו. זה לא שהוא טעה לגבי התיקון הרוחני הפוטנציאלי הגדול שנובע מאכילתו, אלא שהזמן עדיין לא היה בשל למעשיו. וכידוע, באכילת הפרי האסור יש השלכות הרות אסון עד ימינו.
אולי גם זה יעניין אתכם:
הכל לטובה – האמונה פשוטה שקשה לנו איתה
באופן דומה, אחרי שהקב”ה מדבר עם אברהם אבינו על ארץ ישראל, פלוס הבטחה כפולה בעניין, אברהם שואל אותו: “בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה”? – איך אדע שאנחל את הארץ (בראשית טו, ח). התלמוד (נדרים לב, ע”א) מזהה את השאלה הספציפית הזו כגורם השורש לגלות מצרים.
אברהם אבינו היה צדיק עצום שהכניס את המונותיאיזם לעולם. למעשה, צריך לחזור רק שני פסוקים אחורה כדי לראות איך הקב”ה מחמיא לאברהם על רמת האמונה האדירה שלו. לכן נשאלת השאלה: איך היה יכול להיות לאברהם מעבר כזה מהיר באמונה?
החל מהחטא הראשון – אכילת הפרי האסור מעץ הדעת טוב ורע – טעו הצדיקים הגדולים רק בגלל שפעלו על סמך חישוב שגוי של זמן!
אברהם צפה שלמרות שהצאצאים שלו יירשו וינחלו בסופו של דבר את ארץ הקודש, הם יוגלו ממנה. הוא הבין שבמשך למעלה מאלפיים שנים הם יירדפו, יעונו ויירצחו כשהם חיים בארצות זרות. לכן הוא ‘דחף’ את הקב”ה לחשב ולהתוות, ולהוציא לפועל, באותו רגע בדיוק את התכנית המדויקת לצאצאיו היורשים את הארץ לנצח. אולם הזמן לגילוי הגאולה הסופית עדיין לא הגיע. את ה”גמר הגדול” המופלא עדיין לא היה אפשר לחשוף.
אף על פי שהאפיזודות הללו כללו צדיקים גדולים, אתגר הזמן משפיע עלינו באותה מידה. החיים יקרים מאוד. כל רגע מעניק לנו את ההזדמנות להתחבר לבורא עולם. לא שמו אותנו כאן רק כדי לעשות ולא לעשות. הקב”ה נפח בנו נשמה בגופנו כדי שנוכל לחוות אותו אפילו בעולם הגשמי הזה. מה עוצר אותנו? ומי הוא זה שלא ינצל את הזמן הזה לטפח את הקשר עם אמן היקום?
הזמן, הוא הדבר שיותר מהכל עוצר אותנו. הקב”ה הבטיח לאברהם שהוא יירש את הארץ ושהגאולה תגיע בסופו של דבר. בדומה לכך, אנו יודעים שבסופו של דבר כל אחד מאיתנו יקבל את התיקון האישי שלו. כל אחד מאיתנו יזכה לאושר רוחני נצחי. אבל מתי ואיך בדיוק זה יקרה? רק הקב”ה יודע. לא אנחנו.
יותר מכל דבר אחר הזמן הוא זה שעוצר אותנו!
אנחנו יכולים לגדול ולחוות חיים רוחניים על ידי שנחייה בהווה. על ידי הימנעות מלחץ של הסתכלות מתמדת לאחור על הכישלונות שלנו, ומהחרדה מהניסיון להבין כיצד הדברים יותקנו בעתיד – נוכל לחיות את ההווה, את הרגע בו אנו נמצאים. אנחנו חופשיים להתחבר לכל הטוב שמוצע לנו עכשיו. פעולה זו מאפשרת לנו להתקדם ולזרז את התהליך שאותו הקב”ה יסיים בזמן מסוים. אבל קודם כל, עלינו להרפות מכל החשיבה שלנו ולבטוח בו ביטחון אמיתי, רק אז נהיה חופשיים באמת לגלות את המהות האמיתית האלוקית שלנו.
אולי הדרך היחידה שבה ניתן היה ללמוד את הלקח הזה הייתה על ידי הגלות שלנו למצרים. אך למרות שהיינו משועבדים וכפופים לחלוטין למצרים, הקב”ה הוכיח לנו לפני כל העולם שבסופו של דבר הוא זה שהוציא ויוציא אותנו. אמן!
(מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, הלכות גזילה ה)
אתם מוזמנים ליהנות מההשקפה והחכמה העמוקה והמיוחדת שיש ביהדות בקישור הזה!
