מה מלמדת אותנו הקבלה על הזיכרון שלנו? ואיך זה קשור ליום ההולדת של דאבי דובמרובסקי ויום ההילולה של יוסף הצדיק?
יום ההולדת שלי חל ביום ראש חודש תמוז. זהו גם יום פטירתו של יוסף הצדיק, יום ההילולה שלו. ולא רק, אלא שיש בינינו משהו משותף נוסף – שנינו הבנים של רחל.
השנה החלטתי לחגוג את יום ההולדת שלי אצל יוסף הצדיק ביום ההילולה שלו. זו הייתה חוויה מרוממת שנצרתי בליבי ואזכור תמיד.
רבי נחמן אומר (ספר ליקוטי מוהר”ן, תורה רי”ז) שתמז (בלי האות ו) הן האותיות של הפסוק: “תורת משה זכרו” (מלאכי ג, כב). ומדוע האות ו’ חסרה? משום שבחודש תמוז משה שבר את הלוחות, ועל זה אומר התלמוד (עירובין נד) – כך התאפשר לשכוח את התורה. גודל הלוחות, אומר התלמוד (בבא בתרא יד) היה 6X6, דבר שמיוצג על ידי האות ו’ החסרה, שערכה הוא 6. בתמוז אנחנו צריכים למשוך את הזיכרון ולחזק אותו בעולם.
בנוסף, אנחנו יודעים שביום ראש חודש יש את האנרגיות הטמונות בחודש שלם. העובדה שיוסף הצדיק נפטר בראש חודש תמוז, משמעה, שהוא היה מחובר באופן פנימי ועמוק לעניין הזיכרון.
אולי גם זה יעניין אתכם:
באזכור הראשון של יוסף בתורה, לפני שנולד, התורה אומרת: “ויזכור אלוקים את רחל” (ובזיכרון זה זכתה להתעבר). יוסף זוכר את אביו, ורואה את דיוקנו מול אשת פוטיפר – בזמן הניסיון הגדול איתו התמודד, וכשהיה בכלא הוא ביקש משר המשקים שיזכיר אותו לפני פרעה כאשר ישתחרר. מאוחר יותר, כאשר יוסף רואה את אחיו נאמר, “ויזכור יוסף את החלומות”. כשהוא שולח את אחיו בחזרה לאביהם – יעקב אבינו, הוא מזכיר לו את השיעור האחרון שלמד איתו על ידי העגלות ששלח. בסופו של דבר, כשיוסף נמצא לפני פטירתו, הוא מזכיר לאחים שלו ואומר “פקוד יפקוד אתכם”.
מה הקשר בין יוסף לעניין הזכירה?
אנחנו יודעים שביום ראש חודש יש את האנרגיות הטמונות בחודש שלם. העובדה שיוסף הצדיק נפטר בראש חודש תמוז משמעה שהוא היה מחובר באופן פנימי ועמוק לעניין הזיכרון.
בקבלה, שתי הספירות האחרונות של הדמות האלוקית /מרכבה, הן מלכות ויסוד. יוסף מייצג את ספירת היסוד, שהיא דמות הזכר ואילו השמימי אלוקית מייצג את ספירת המלכות, שהיא הדמות הנקבית. ההשלמה של יסוד היא שמירת הברית, שמראה נאמנות, לזכור את ההסכם האותנטי המקורי הכל כך עמוק שלא ניתן להפר אותו.
ציונו של יוסף הצדיק בשכם
המילה זכר, מלשון זיכרון. התרומה הפיזית של הזכר באיחוד הפיזי הוא ניצוץ של זיכרון. הוא מתגבר על כל שרשרת ההיסטוריה. השבט הולך לפי האבא וכן הנחלה והירושה.
והמעניין הוא, שספירת יסוד היא השישית במידות הרגש. אולי בגלל זה האות ו’ חסרה בחודש תמוז. ישנם גם שישה אירועים שהתורה אומרת לנו לזכור כל יום המקובצים בשש זכירות שאנו אומרים אחרי התפילה. מכיוון שיש צורך לזכור בחודש הזה, ישנו צורך מיוחד לתכונה האישית של יוסף, לכן אנחנו לא שוכחים. ובעיקר, אנחנו זוכרים את הדברים החשובים לנו.
ואחד הדברים החשובים הוא מה שהנביא מלאכי אומר לנו – “זכרו תורת משה”. זכרו מי אתם, זכרו מאין באתם, זכרו ממה אתם עשויים וממה נוצרתם, זכרו למה אתם מסוגלים!
הגלות גורמת לנו לשכוח, אבל אנחנו צריכים לגרום לזיכרונות שלנו להיות נוכחים בחיים שלנו. זאת התורה. היא ישנה אך חדשה ועכשווית. היא זיכרון נוכחי ועכשווי ומתנה בפני עצמה.
רוצים לגלות עוד על הרוחני והמסתורי שבנו ובעולם? כנסו לקישור מיסטיקה וקבלה וגלו דברים נפלאים!
