מה הקשר בין הראש, מנורת שבעת הקנים, החושים וראש השנה על פי הקבלה? ואיך כל זה משפיע על החיים שלנו?
מחבר ספר הזוהר – רבי שמעון בר יוחאי, הרשב”י – משווה את הראש למנורה שבמשכן. למנורה היו שבעה קנים עם שבעה נרות שמן. השמן ששימש במנורה מקביל למוחין (כוחות השכל), בעוד ששבעת הנרות מייצגים את שבעת הפתחים של הראש – שתי העיניים, שתי האוזניים, שני הנחיריים והפה (תיקוני זוהר, הקדמה, דף יג, ב).
רבי נחמן מברסלב לימד (ליקוטי מוהר”ן ח”א תורה כא, יב) ששבעת ה”נרות” (הפתחים) של הראש יכולים להקרין את אור הבורא רק אם הם עצמם יתקדשו. התקדשות הנרות תושג על ידי שמירה על הכללים הבאים:
העיניים – הימנעו מלהביט ברע ובפיתויים, ראו את הטוב שבכל דבר.
האוזניים – הקשיבו לחכמה והימנעו מלשמוע לשון הרע, האמינו בצדיקים והרחיקו מחשבות כפירה.
האף – שאפו ליראת שמים (כמו שאומר הנביא, ישעיה יא, ג): “והריחו ביראת ה’”, התעלו מעל ל”נשימה הרדודה” של הרצונות הגשמיים.
הפה – דברו אמת והתרחקו מן השקר, השתמשו במילים כדי לבנות במקום לגרום נזק או לחתור תחת זולתכם, דברו דברי תורה, תפילה, חיזוק וכדומה.
החושים הם דרך דו סטרית. אם תנצלו את העיניים שלכם כדי לראות את הטוב, הדבר יביא מראות טובים אל מחשבותיכם. זה, בתורו, ימשוך את אור השכל אל העיניים ויגרום לכם לראות טוב עוד יותר. “הקשבה לחכמים” מחזקת את האמונה שלנו ומכוונת את האוזניים שלנו לאלוקות שסביבנו. כך גם לגבי שאר החושים. “שורשם של חמשת החושים הוא במוח. ניצולם לטוב מביא לתיקון גדול של המוח” (ליקוטי מוהר”ן ח”ב ב, יד).
אולמות המשפט של המוח
המדרש מלמד שהדרך בה בוחרת אומה נקבעת על ידי האדם העומד בראשה (ראו בראשית רבה פט, ד). גם מבחינה פיזיולוגית, דבר אינו מתחרש בגוף מבלי שהוא מעובד תחילה (במהירות הבזק) ברשתות העצבים של האדם. בדומה לכך, במחזור הזמן, ראש השנה הוא ה”ראש” של השנה. שום דבר אינו קורה במשך השנה אם לא נגזר פוטנציאלית בתחילתה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
רוחניות וקבלה – להכיר את המסתורי שבתוכנו
נדמיין בעיני רוחנו את המוח כאולם משפטים. העדויות באולם משפטים זה מסופקות על ידי החושים, והמוח, הוא השופט האובייקטיבי, גוזר את הדין.
המוח כשופט מחליט החלטות רבות ומהירות על סמך המידע שנקלט מן החושים. ככל שמידע זה מדויק יותר, כך גדל הסיכוי שהמוח יסיק מסקנה נכונה. כמות המידע שעל המוח לעבד כדי לחצות כביש או כדי לנסוע ברכב או באופניים לאורך הרחוב – מדהימה ממש! בפעמים הראשונות שאדם נוהג ברכב, למשל, הוא מודע לכך יותר. תגובתו הרגילה היא, “איך אפשר להתרכז במה שלפניי, לצדיי, מאחוריי, תוך כדי הנעת הרגליים והידיים (במיוחד במצמד ובעלייה תלולה) והכל בבת אחת?” אחרי זמן מה, נראה שהמוח, בדרך נס, מצליח איכשהו לתאם בין כל הפעולות הללו ולהפוך אותן לזרם חלק ואחיד. ובכל זאת, כל פרט קטן המשתמש או נעלם עשוי להוות את ההבדל בין חיים ומוות. אף על פי שאיננו מודעים לכך, חיינו נמצאים בסכנה ממשית עשרים וארבע שעות ביממה – לא רק כשאנחנו נוסעים בכבישים. טעות אחת מצידנו, המבוססת על חישוב או הבנה מוטעית של מידע המועבר אלינו על ידי חושינו, עלולה להוביל לאסון מידי. קל, אם כן, להבין את החשיבות שבתיקון החושים וחידודם.
להחלטות שאנו מבססים על מידע המעובד באמצעות חושינו יש מסקנות מרחיקות לכת העשויות להשפיע עלינו ישירות כיחידים, ואף לגעת בסובבים אותנו: בני משפחתנו, ידידינו, שכנינו ועמיתינו לעבודה. למעשה, השפעותיהן של ההחלטות שלנו עשויות להיות מורגשות גם בדורות הבאים.
החושים הם דרך דו סטרית. אם תנצלו את העיניים שלכם כדי לראות את הטוב, הדבר יביא מראות טובים אל מחשבותיכם. זה, בתורו, ימשוך את אור השכל אל העיניים ויגרום לכם לראות טוב עוד יותר…
ננסה עתה לדמיין את בית המשפט השמימי בראש השנה. הרי בכל ראש השנה, לפי המסורת (ראו זוהר חלק ב ל”ב, ב) הבורא “יושב” בדין ומחליט, בהתבססו על הדרך שבה חיינו אנחנו, כיחידים וכאומות, את חיינו במשך השנה שחלפה, למה אנו זקוקים כדי לקיים את שליחויותינו בשנה הבאה. כיצד נערכת ישיבת בית דין זו? האם אנחנו אמורים להישאר פסיביים, לא משתתפים במשפט העתיד לקבוע לא רק את השנה הבאה אלא את כל שנות חיינו הבאות, ואף מעבר לחיים – את הנצח? האם יש לנו אפשרות להשפיע על מהלך המשפט, האם נוכל לעשות משהו כדי להבטיח שאומנם נכתב בספר החיים בראש השנה?
בהחלט כן. נוכל לטהר את חושינו, ה”נרות” של ה”מנורות” שלנו, ודרכם את המחשבות שלנו. מדוע? מכיוון שהפעולות שלנו – כל פעולות השנה שחלפה, וכן פעולות כל השנים שקדמו לה – אינן אלא גילוי של תבניות החשיבה שלנו. התנהגותנו אינה אלא תולדה של הדרך שבה אנו מגדירים את עצמנו ואת מקומנו בעולם. הגורם העיקרי המשפיע על פסק הדין בראש השנה אינו, אפוא, מעשינו עד עדה, אלא כיצד אנו חושבים – מפני שזהו המדד החשוב ביותר לדרך התנהגותנו בעתיד. בראש השנה, “הכל בראש”. המחשבות שלנו הן הקובעות את דיננו ביום קדוש זה.
הדבר נראה לא הוגן. מה אם אדם אינו יכול להימנע מלחשוב מחשבות רעות אחדות בראש השנה? האם פירוש הדבר שדינו נגזר לעולם? כמובן, הבורא לוקח בחשבון את הניסיונות שהוא מנסה בהם את האדם, וכאשר הדבר נחוץ הוא נוהג במידת הרחמים. אך אין פירוש הדבר, שאנו רשאים להתייחס בסלחנות יתר למחשבות הפסולות שלנו. אם עולה מחשבה פסולה במוחנו, אנחנו אחראים לחלוטין לסילוקה משם לפני שהיא מצליחה להעמיק שורש ולהתפתח. בתחילה, זו עבודה קשה – קשה, כמובן, עד שמתברר כה היא קלה. זוהי “העבודה” של החג המיוחד ראש השנה.
כאן טמון המפתח לראש השנה, כ”ראשה” של השנה. בדיוק כפי שהגלעין עשוי להכיל, בפוטנציה, עץ שלם בתוך עצמו, כך גם בראש השנה הבמה ערוכה לכל אשר יקרה במהלך השנה החדשה. בדיוק כפי שכל איבר של גופנו מחובר למוח באמצעות מערכת העצבים, כך גם מחוברים כל ימי השנה לראש השנה ויונקים ממנו את כוח חיותם. במובן זה, כלולים בתוך מהותו של כל ראש השנה כל הלקחים שנצטרך ללמוד אותם במהלך השנה הקרבה.
המחשבות שלנו ביום ראש השנה הן, אם כן, בעלות משמעות רבה ביותר, שהרי פסק הדין באולם המשפט השמימי יבוסס לא רק על מעשי השנה החולפת, אומנם הם חשובים אך חשיבותם אינה מתחרה ככל בחשיבות המחשבות שימלאו את מוחנו בראש השנה עצמו. אם המחשבות שלנו קדושות ואנו מודעים לכך, ביכולתנו להשתנות לטובה. לא משנה מה עשינו בעבר – זה יהיה הגורם המכריע עבורנו בראש השנה. הדבר ישכנע את בין הדין השמימי שאנו כנים ברצוננו שחיינו אלה ישמשו תיקון לא רק לשנה החולפת, אלא לכל שנה ושנה של חיינו ולכל גלגול קודם שלנו. בצורה זו “ניישר קו” עם תכנית-העל של הבורא לתיקון העולם.
המחשבות שלנו הן הקובעות – וודאו שאתם חושבים נכון וחיובי!…
למושגים אלה משמעויות רחבות הרבה יותר. ראש השנה כולו אינו אלא “תא” במערכת רחבה יותר של ראשי שנים, המחוברים זה לזה עד לראש השנה הראשון בגן עדן (המסורת מספרת לנו שהיום השישי לבריאה, היום שבו נברא האדם הראשון, היה ראש השנה, לכן נקרא “יום הרת עולם”, כשהכוונה היא לא לעולם שנברא חמישה ימים קודם לכן, אלא לבריאת האדם, “עולם קטן” אשר למענו התהוותה הבריאה כולה). בדומה לכך, כל אדם שעל כדור הלכת הזה מהווה חלק מהמודעות הכבירה המכונה ‘אדם’.
בראש השנה “נדון” כל יצור על כדור הארץ, כלומר עצם קיומו ושליחותו נמסרים לעיון מחודש באשר לחלקו בדרמה הכוללת של החיים על הארץ. “פסק הדין” הינתן אינו פחות מאשר כל הדרוש להשיבו למקומו, לתיאום עם מטרתו המקורית. ראש השנה, אם כן, כרוך בחיבור מחודש של כל אחד בעולם למחשבת הבריאה הראשונה – מהי סיבת קיומו ומהי שליחותו ביחס לתמונת החיים הכוללת.
כשרבי נחמן מברסלב עוסק בראש השנה כ”ראש”, מאירות תובנות אלו את דבריו. לכן הוא שם דגש על מחשבות טובות וקדושות בראש השנה, דבר התובע מודעות לכל מחשבה העוברת במוחנו ושימוש בה כדי להשיג רמת מודעות גבוהה יותר אל הבורא. כמובן, עלינו לשים לב למחשבות שלנו ולשמור על טוהרתן בכל יום ויום של השנה, אולם בראש השנה – כוח המחשבה גדל עשרות מונים.
מסיבה זו מדגיש רבי נחמן (ליקוטי מוהר”ן ח”ב, צד) את חשיבות הנסיעה אל הצדיקים הגדולים בראש השנה. הצדיקים הם הראש, ראשיו האמיתיים של עם ישראל. בראש השנה אנו יכולים לתקן וליישר את חושינו על ידי חיבורם יחד של שלושה ראשים:
ראש השנה – הראש של השנה.
הצדיק – הראש והמנהיג של ישראל.
ראשו של היחיד – מוחו ומחשבותיו של כל אחד ואחת מאיתנו.
כאשר שלושת “ראשים” אלה מתחברים, ויוצרים יחדיו “ראש” גדול, מתרחשים תיקונים גדולים וממד חיים חדש נפתח בפנינו, במקום שקודם לכן חווינו רק חזרה אינסופית על העבר.
כמובן, מה שמתחולל ב”ראש” הוא אשר יקבע מה שיתרחש בפועל בסופו של דבר. ב’ראש השנה’ נקבע באיזה ‘ראש’ תהיה השנה הקרובה, כמה נוכל לבטא את שכלנו ומחשבותינו, כדי להשפיע בה רוב טוב.
וכשזה נאמר, נבין עד איזו עוצמה יש לחושים שלנו כשהם מתוקנים, למנורת שבעת הקנים המוארת והמאירה, שכל אלה משפיעים על הראש, ראש השנה, וכל החיים שלנו בכלל.
(המאמר מבוסס על דברי המחבר בספרו אנטומיה של הנשמה. כנסו ותיהנו מהמבצעים המיוחדים של חנות האתר שלנו!).
רוצים לגלות עוד על הרוחני והמסתורי שבנו ובעולם? כנסו לקישור מיסטיקה וקבלה וגלו דברים נפלאים!