כדי שהתרופה תעזור לנו אנחנו צריכים לקיים שני תנאים: להתמיד ולקחת אותה במינון הנכון. זה נכון גם לגבי התרופות הרוחניות שמציע לנו רבי נחמן מברסלב!
במאמרים הקודמים שמנו דגש על רפואות הנפש שיש בתורה, ובתורת צדיק האמת בפרט. כעת, נרחיב עוד בעניין הרפואות היקרות שהשאיר לנו רבינו.
בעניין נטילת התרופות של רבי נחמן ברסלב באופן הנכון ישנם כמה עניינים. קודם כל, יש את העניין שצריכים לקחת את התרופות האורגינליות, כלומר להתמיד בלימוד כל ספרי רבנו הקדוש וספרי רבי נתן תלמידו: ליקוטי מוהר”ן, שיחות הר”ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, שבחי הר”ן, קיצור ליקוטי מוהר”ן, ליקוטי עצות, חיי מוהר”ן, ימי מוהרנ”ת, ליקוטי הלכות, ליקוטי תפילות, עלים לתרופה.
בספרים אלו יש הרבה בחינות, כי חלקם הם ספרים המצריכים יותר לימוד ועיון ויש מהם שהם קלים יותר לקריאה, וכל אחד צריך להתמיד בהם כפי היכולת שלו ותוך כדי הכרות עם הספרים והתבודדות, כמו שיבאר בהמשך, ידע גם להתקדם בלימוד ואיך ומה ללמד.
אחת ההמלצות הגדולות היא ללמוד הרבה את הספר עלים לתרופה, שכיום הרבה מדלגים עליו או שמדי פעם פותחים באקראי ולומדים איזה מכתב. אך באמת, חסידי ברסלב בדור הקודם היו לומדים בו בקביעות. מספרים על רבי שמואל שפירא זצ”ל, שהיה כל כך בקי בו, עד שפעם אחת לעת זקנותו שמע שלומדים איזה מכתב והקורא טעה בתאריך המכתב, מיד תיקן אותו רבי שמואל ואמר לו שהתאריך של מכתב זה הוא שונה ממה שקרא, בלי לראות כלל היכן הוא קרא.
התועלת שבספר זה היא, ששם יש את הדעת של רבי נתן בלי שום מסכים והוא מדבר דברים היוצאים מהלב בכל עניינים של יומיום, ומדריך את האדם במציאות האמיתית של החיים בדיבורים מחזקים שלא נמצא כמותם בשום מקום, ובעיקר מרבה להדגיש את גדולת הצדיק ועוצם כוחו הגדול שיש לנו לסמוך עליו, נפלאות תורתו הקדושה והרפואות שיש בה.
מי שיתמיד בספר זה יראה, במשך הזמן, שכל ההסתכלות שלו על החיים מתחילה להיות על פי דרכי רבנו הקדוש, כי בספר זה יש ממש את בירור המדמה של רבי נתן – כפי שהוא תפס את העניין של רבנו ועל מה הוא שם דגש מתוך דברי רבנו, ומה הוא קיבל – שזה עיקר המסר של רבנו. ואף כותב שם בפירוש, שרק אצלו אפשר לקבל את הדעת האמתית של הרבי (עיינו שם בספר וינעם לך מאוד).
סקר
מי שיתמיד בלימוד בספרי רבנו המקוריים, מובטח לו שתמיד ימצא מענה לכל מה שעובר עליו בחיים באופן שתהיה לו שמחה והתחדשות והתחזקות וגם התעוררות במקום שצריך, והוא יהיה חי ושמח ונמרץ.
וזו תשובה לאלה מאתנו שפוגשים בעלי תשובה שהתקרבו לברסלב, שבמקום שיהיו אנשים שמחים ומלאים חיות רואים על פניהם שהם אנשים שבורים שחולים במחלת הרדיפה העצמית ולעולם לא מרוצים מכלום ומרגישים מרירות בחיים, עד שיש שאומרים ש’ברסלב’ זה אותיות ‘סבל רב’ וטוענים שמי שמתקרב לרבנו הוא סובל ח”ו מרירות ובדיכאון תמיד ח”ו. (ובאמת, הצרוף ‘סבל רב’ הוא לעניין שיש לנו סבלנות לעבור על הכל בלי להתעצב כלל, כמובא בתורה קנ”ה עין שם).
אכן, נראה שאם נעשה סקר בין חסידי ברסלב ונבדוק מי ממורמר ומדוכא ממה שעובר עליו, מי מחוזק ועובר את המשברים עם התחדשות וכן הלאה, קרוב לוודאי שנגלה שלממורמרים פשוט אין להם סדר לימוד קבוע בספרי רבנו, והשמחים הם אלו שיש להם לימוד קבוע בספרי רבנו הקדוש.
ואין הכוונה דווקא להתמדה באופן של שעות רבות וכדומה, אף שזה בוודאי הטוב ביותר, אלא עיקר הכוונה שהלב תמיד יהיה חושק וכוסף ללמוד את דברי רבנו והאדם יכיר וידע בבירור בלי שום ספק ששם רפואתו, וממילא יפנה לדברי רבנו ככל שיתאפשר לו ומן הסתם יהגה בספרים בכל הזדמנות. כל שכן, אם אכן ההתמדה היא שיטתית ועמוקה אז בוודאי מי שחי כך רואה את עולמו בחייו, כמו שהתבטא אחד מאנשי שלומנו על העניין של ללכת עם התורות.
אולי גם זה יעניין אתכם:
תורה שבעל פה
ישנו עוד לימוד חשוב של ספרי התלמידים מהדורות שאחרי רבי נתן, בהם יש תיאורים רבים של חסידות ברסלב והאווירה שלה ואיך היו נוהגים בכל מיני עניינים, מתייחסים ומפרשים מושגים ועניינים בדברי רבנו, כי זה בעצמו בחינת שימוש חכמים – לדעת את הקבלה של הדברים והתורה שבעל פה שעברה בברסלב על מנת לדעת כיצד לקחת את התרופות.
אחד הספרים החשובים הוא ספר כוכבי אור, שבו חלקים גדולים עם סיפורים על אנשי שלומנו.
ספר חשוב מאוד הוא הספר ימי שמואל, שמתעד שלושים שנה בחסידות ברסלב לפרטי פרטים שלא מצוי דבר כזה בשום מקום, ושם תפגשו את אנשי שלומנו מדורות קודמים ותראו כיצד התנהגו ומה עניין אותם. ואם תשימו לב היטב, תגלו את הטעם והריח והמראה האמיתי של חסידות ברסלב ועל ידי זה תינצלו מטעויות ושיבושים שישנם היום.
בספר זה ישנו גם חיזוק עצום לחיבוב המצוות ודרך האידישקייט, שרואים איך רבי שמואל הורוביץ היה מחיה את עצמו בכל מצווה שעשה, וממש חי את מהלך החיים היהודי בחיות וחשק נפלאים. חשוב לציין, שבשני החלקים הראשונים דרכו האישית של הרב הורביץ אינה דוגמה להנהגה לכלל, כמו שהוא בעצמו כתב בחלק השלישי – שעבודתו הייתה בתחילה בריבוי אורות. אבל יש ללמוד על מעלת החשק והכיסופים ובעיקר מצד תיאור המהות של ברסלב.
עוד כדאי מאוד ללמוד מכתבים מאנ”ש כגון, מכתביו של רבי נתן בן רבי יהודה זצ”ל, המובאים בספר נתיב צדיק, שהוא היה אחד מתלמידיו הנאמנים של רבי נתן והיה דבוק בו מאוד וגם הוא מעביר במכתביו את רוח הדברים של ברסלב, ההתלהבות מתורותיו של רבנו ותלמידו ועוד עניינים נעימים ונפלאים.
עוד חשוב מאוד לשמוע את שיחותיהם של אנשי שלומנו מהדורות הקדומים, ממה שהצליחו להקליט, כי בשיחות אלו מעבירים לנו הזקנים את האווירה ששררה באומן של לפני מלחמת העולם השנייה ואת דרכיהם של חסידי ברסלב שהתהלכו אז באומן, גם בגדולים שבהם וגם הקטנים והפשוטים שבהם, שמתוך ריבוי סיפוריהם המספרים בנאמנות ודיוק מקבלים יסודות לתורה שבעל פה של ברסלב, להנהגותיה וענייניה בכל תחומי החיים.
חסידות ברסלב חיה וקיימת
וביחד עם לימוד ספרי רבנו הקדוש המקוריים ולימוד המסורת של ברסלב כפי שהייתה בדורות הקודמים, צריכים לחפש ולמצוא את חסידי ברסלב שחיים עמנו היום ומהם אפשר לקבל הארות וחיזוקים לפי הדור, וזה בתנאי שברור לנו שאותם חסידי ברסלב נאמנים למקור ולמסורת ובונים את דבריהם על סמך דברי קודמיהם.
כי ממש כמו שבלימוד ההלכה אנחנו רואים שכל פוסק או מחבר חיבור בהלכה, בונה את בניינו על סמך הראשונים והאחרונים ומתייחס לדעותיהם ונתון לביקורת של חכמי דורו וכו’, כך הוא בכל ענייני התורה – שכאשר מחדשים איזה עניין צריכים לראות שהדבר מבוסס ותואם את דעת גדולי החכמים הקודמים והנוכחיים, ועל זה נוסד העניין שמקבלים הסכמות מחשובי תלמידי החכמים שעוברים על החומר ובודקים שהוא תואם את דעת התורה הטהורה וכו’. ובעניינים של ברסלב, עיקר ההסכמות צריכות להיות מגדולי וזקני חסידי ברסלב שיודעים את המקורות ומרגישים – האם רוח הדברים הנכתבים תואמת את הרוח של ברסלב כמו שהייתה מאז ועד עתה.
מי שיתמיד בלימוד בספרי רבנו המקוריים, מובטח לו שתמיד ימצא מענה לכל מה שעובר עליו בחיים באופן שתהיה לו שמחה והתחדשות והתחזקות וגם התעוררות במקום שצריך, והוא יהיה חי ושמח ונמרץ.
סגולת הרפואות
והנה, הכוח של הרפואות של רבנו הוא גדול מאוד! ומלבד העובדה שמרפא את הנפש מתחלואיה, יש לו גם את הכוח הסגולי להוציא מהאדם את החשק לדברים המזיקים לו. כמו שיש חומרים שכאשר לוקחים אותם הם מוציאים את החשק לעשן או לאכל מתוק וכדומה, כך התורות והדיבורים של הרבי מסוגלים להוציא מהאדם את החשק לדברים רעים.
וזה מה שמובא בליקוטי מוהר”ן קנ”ז: “אם יתדבק עצמו לדברי התורה היוצאים מפי הצדיק, תמה אני איך אפשר אחר-כך לסבול ולחפץ חיי העולם הזה (אבות פרק ד): ‘כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם’”.
וכן מובן מתורה ח (בחלק ב) בעניין ‘הקול המשקה את הגן’, שתיכף אחרי שפותח באזהרה שלא כל אחד ראוי להוכיח, ומי שאינו ראוי להוכיח מבאיש את ריח הנשמות אותן הוא מוכיח וכו’, ממשיך ומבאר את הצורך המוחלט לקבל את התוכחה ממי שראוי לכך ומאריך להסביר ולבאר בצורה חד משמעית, שרק על ידי ששומעים את התוכחה של המוכיח הראוי יכולים להגביר את כוח הנשמה על כוח הגוף, על ידי התוכחה של הצדיק שהיא בבחינת מזונא דנשמתא שמתגברת על מזונא דגופא (עיין שם כל הסעיף הראשון).
מובן אם כן, שהתורות של הצדיק שהן בחינת קול המוכיח הראוי, מחלישות את עזות וגשמיות הגוף ומתגבר כוח הנשמה, וממילא יוצא כל החשק לדברים גשמיים ותאוות רעות וכו’ (עיינו שם הכל).
אמנם, כפי שלוקחים איזו רפואה צריכים על פי רוב להתמיד לקחת מינון מסוים – כל יום מעט, כי אי אפשר לקחת הכל בבת אחת ולהתרפאות על ידי זה, אלא צריכים לחכות שהרפואה תפעל את פעולתה ולפעמים זה לוקח זמן רב עד שרואים תוצאות, ובזמן הזה שמחכים עד שרואים תוצאות לא מפסיקים לקחת את הרפואה, כך גם בלימוד ספריו וקיום עצותיו של הצדיק – צריכים להשתדל להתמיד בזה בצורה יומיומית ולא לצפות שמיד יראה תוצאות, וכאשר יתמיד בזה אז בוודאי יראה שנויים דקים ומיוחדים, כפי שרק צדיק הדור רופא הנפשות הגדול יודע לעשות.
וזה הולך הרבה על עניןי הלימוד בספרים, שחשוב להתמיד מאד בלימוד ספרי רבנו כי שם גנוזות רב הרפואות של הנשמה, כי בספרו של הצדיק נמצאים פניו, היינו שכלו וחכמתו כמובא בליקוטי מוהר”ן, ועל ידי הלימוד בספריו בעניין והקשבה, עם רצון להתקשר על ידי זה לצדיק האמת, נמשך על האדם הארה מנשמתו של הצדיק.
ספר לי מה כואב לך – דברו עם אבא על הכל ותראו איך אתגרי החיים הופכים לקלים ונסבלים…
ספר לי מה כואב לך
עוד יסוד גדול לקבל באמת את הרפואות שמתאימות לכל אחד בעיקר הוא – ההתבודדות. כאשר מתבודדים ומפרשים שיח נוכח פני ה’ בהתקשרות לצדיק האמת, על ידי זה הצדיק מפריש לאדם דרך לתיקון ותשובה כפי שורש נשמתו (כמובא בתורה ד, שעל ידי וידוי דברים לפני הצדיק זוכים לזה, ומבאר ב’פרפראות’ שזה מתקיים בכל התבודדות שעושים בהתקשרות לצדיק, וכמובן יותר מכל על ציונו הקדוש באומן).
השיחה עם בורא עולם היא כמו ביקור אצל הרופא, שאז הרופא בודק אותך ושואל מה כואב ואיפה כואב ומה אופי הכאב ובאיזו תדירות, וכן כיוצא בזה חקירות, שנכנס לפרטים שעל ידי זה יכול לאבחן את המחלה ביתר דיוק, ואז נותן לך רצפטים המתאימים לך לפי המצב הרפואי המיוחד שאתה נמצא בו.
כי לכל אחד יש תנאי חיים אחרים, לדוגמה – יש אחד שבמצב הנוכחי של חייו הוא לא יכול לעזוב הכל ולשבת ללמוד תורה כל היום, והוא לא יודע איך להנהיג את עצמו כמה ואיך ללמוד וכו’, ויש אחר שיש לו אילוץ כזה או אחר מצד בני ביתו בעניין הנוגע לעבודת השם וכן הלאה, כל אחד והסיפור המיוחד שלו. והיחיד שבאמת יודע איך לרקום לו את הדרך המיוחדת שלו להגיע למה שהוא יכול, זה רק הצדיק האמת. ואם ירבה להתבודד ולבקש עצה לזה, אז יוליך אותו הצדיק באופן המתאים לו ואז גם יוכל לקבל עצה מתלמיד חכם מאנשי הצדיק שהוא גדול ובקי וכדומה, או מחבר טוב או שיראה איזה דבר תורה כתוב שיכוון אותו וכדומה.
כאשר אדם יתמיד בהתבודדות ויבקש להתקרב לצדיק האמת ולמצוא את רוח קדשו, אז לאט לאט יראה איך הצדיק מוליך אותו בדרך המיוחדת לו, ומגלה לו את המינונים המדויקים השייכים לו על מנת להתקרב לבורא עולם ולקיום התורה.
זו הייתה דרכם של חסידי ברסלב מאז ומתמיד – שלא מיהרו לשאול על כל דבר תיכף מיד מהגדולים או להתייעץ יותר מדי עם בני אדם, אלא עיקר העבודה היא בהתבודדות – להתחנן הרבה ולבקש מהשם שיכוון אותו, להרבות בבקשה להתקרב לצדיק האמיתי, למצוא את רוח הקודש שלו המכוונת אותו, ומי שמוצא את עצותיו על ידי ריבוי התבודדות זו המעלה שבכל.
וכן מובא בשם רבי ישראל קרדונר זצ”ל (מתוך מכתב) שעל מנת לקבל עצה טובה – צריכים לצעוק הרבה לקב”ה, ואז להסתכל על ההשגחה הפרטית ולהבין מזה מה השם רוצה, ונביא לשון המכתב הנוגע לענייננו:
“תדע ידידי שכבר הייתי מוכן לנסוע על זה ראש השנה לאומין, אך קודם הנסיעה סבב ה’ יתברך בסיבה טובה – שהייתה מהשגחתו יתברך – שרצונו שאקבע דירתי בפה מירון, ואשתדל לייסד החברה שלנו בפה מירון – לעורר רחמי ה’ יתברך בחצות לילה בציבור על הציון התנא אלוקי רבי שמעון בר יוחאי. ויש בזה הרבה לספר, ואולי נזכה להתוועד יחד ופנים אל פנים נדבר מזה.
“וקיצור הדבר, אם אמנם שאי אפשר להעלות על הכתב גודל געגועי ותשוקתי להשתטח על מקום חיותנו וקדושתנו – הוא מקום קדושת גניזת רבנו הקדוש והנורא בעיר אומין, אבל מה אעשה שכך קיבלתי מרבי המובהק – מורנו הרב ר’ משה ברסלבר ז”ל, שלזכות לעצה אמיתי צריכין מקודם לצעק הרבה הרבה מעומקא דליבא, בבחינת ‘צעק ליבם וכו”, ‘ותקננו בעצה טובה מלפניך’, ואחר הצעקה צריכין להביט על ההשגחה. ויש הרבה בזה לכתב ולספר, ואי אפשר כעת להאריך בזה.
“ותהילה לא-ל, שעל ידי ריבוי הצעקה במקום קודש הקדשים על הציון התנא אלוקי רבי שמעון בר יוחאי זכותו יגן עלינו, האיר ה’ בדעתי שאתקשר לרבנו הקדוש מכאן על ידי העיר וקדיש מן שמיא נחית, שיש שייכות גדול להנחל נבע מקור חכמה, כידוע ליודעי חן בין מחצדי חקלא בין זקני אנשי שלומנו, ואי אפשר לדבר מזה במכתב גלוי כל כך”. עד כאן.
כמובן, שכל אחד צריך להיות מאוד אמיתי עם עצמו שלא יטעה וייתן לעצמו עצות כפי התגלות ליבו, כמו שמובא מעשה זה מאותו תלמיד שבא לרבנו הקדוש והיה לו רצון לנסוע לעשות עסקים וכו’ ורבנו אמר לו שישווה ההן והלאו וכו’, אבל מצד שני צריך להאמין בעצמו שכאשר הוא מבקש עצה מבורא עולם הוא באמת רוצה להתקרב אליו, וכאשר יחפש עצה באופן שזה יהיה משולב בלימוד תורה והלכה בדרך המקבלת בישראל, ובלימוד בספרי רבנו הקדוש ותלמידיו, אז בוודאי אין מקום לחשוש כלל ואפשר להיות סמוך ובטוח שיוליכו אותו מלמעלה בצורה הנכונה.
(מתוך הספר “באמצע הדרך”).
גם אתם מחפשים את האמת? כנסו לקישור הבא וגלו דברים מעניינים במסע אחרי האמת!