המטה ביד שלך!

המטה ביד שלך

לא רק משה רבינו גם אנחנו יכולים: תפסו את המטה ותתחילו לפעול איתו ניסים ונפלאות בחיים שלכם, זה אפשרי! יש לנו יד חזקה וזרוע נטויה עם מטה מיוחד!

ביד חזקה – מסר מלמעלה

במצרים היינו שקועים בקיומנו הגשמי. לא השכלנו להתעלות מעל לדחפים הגשמיים הללו. האכילה, למשל, לא באה לשרת שום מטרה מלבד הסיפוק הגופני, כפי שאומר רבי נחמן מברסלב בכמה מקמות. פשוט, לא היינו מודעים לכך שיש צד של קדושה לתענוגות של הגוף.

אין “רע” מולד בתענוגות מותרים, מלבד בהשתעבדות שלנו אליהם. כאשר, במקום לחוות חוויה אלוקית, נכפה על האדם לחוות חוויה גשמית – זהו “רע”. הפתרון – לשאוף להישאר מודע לבורא עולם, לערוג למקור כל עונג, אפילו בעיצומו של תענוג גשמי.

הקב”ה הושיט יד חזקה. הוא החדיר בנו נשמה נשגבה, נשמה שתוכל להשתלט ולעדן את טבענו הבהמי (החדרת נשמה נשגבה היא היבט של לידה. תהליך הלידה, הכרוך במצרים של צירי לידה ויציאת העובר דרך מעבר צר, מסמל הצרה. ידו החזקה של בורא עולם היא המבצעת כל הצרה).

אולי גם זה יעניין אתכם:

חד גדיא, למה כולם התערבו?

הא לחמא – בואו לאכול מלחם החוויה!

מה נשתנה? חמץ ומצה?

עשר מכות מצרים – מה הן אומרות?

הקב”ה הכה את בהמת מצרים. אך באותו זמן, הוא גם הכה את “הבהמות” שבעם ישראל (ילקוט ראובני, שמות ע”מ רט”ז).

כאשר אנחנו שואפים לעדן את דחפי הרעב והחך שלנו, להפוך את ערבות התענוג הגשמי כהודעה מלמעלה שיש לערוג לבורא עולם, מקור חיינו ומקיימם, הקב”ה ישלח גם עתה את ידו החזקה להחדיר בנו נשמה אצילה עוד יותר (ליקוטי מוהר”ן א, ס”ז).

ובזרוע נטויה – חרב התפילה כובשת

ככל שאנחנו נעשים מודעים יותר למרחק בינינו לבין הקב”ה, כך אנחנו מבינים טוב יותר את חוסר היכולת שלנו להתעלות על היותנו בשר ודם ללא עזרה מבורא עולם. הגיע הזמן בשבילנו “לתבוע את פירעון השטר” מאת הבורא (ליקוטי מוהר”ן ב – ג, ב, ח, פרפראות לחכמה, ירושלמי, ברכות ד).

עלינו לתבוע מבורא עולם, עלינו ל”זמר למי שנוצחין אותו ושמח” (פסחים קיט, ע”א).

ואל לנו לחשוב שלעשות דבר כזה אין זה הולם. הקב”ה ממתין לבקשות שלנו, לתחינות שלנו, אפילו למחאות שלנו! הוא רוצה שכביכול ננצח אותו! (שיחות הר”ן סט, ע, ליקוטי הלכות קריאת שמע ה, י).

“לא משנה מה עובר עלי ומה קורה, למרות הכל אני רוצה להיות מי שבראת אותי! אני באמת רוצה לעבוד אותך בורא עולם! אבל אני רק בשר ודם וכל פיתויי החיים מסיטים אותי מהמסלול. “הגיע הזמן שנתעלה על החולשות האנושיות שלנו, נכון? כמה זמן עוד נחכה? כמה? כמה זמן עוד תמנע מאיתנו את הסיוע האלוקי שלך? ודאי שהגיעה כבר השעה שתסייע בידנו לשכוח את העבר ולחולל את העתיד לבוא!”

משה הצדיק, הוא המודעות הכללית של כל העם היהודי. הוא מכיר את המודעות של כל אחד ואחד. מודעותו שלו מתעלה על זו של כל יתר הברואים. כאשר משה “תבע” מאת הבורא “את פירעון השטר” הוא עשה זאת כדוברו של העם היהודי.

התפילות הללו הן אלה שחוללו את המכות, את הלקחים, ואת הניסים של הגאולה, כך מגלה לנו רבי נתן מברסלב (ליקוטי הלכות, דברים היוצאים מן החי ב, ד). וכאשר משה הושיט את ידיו בתפילה מעין זו אל הקב”ה, הייתה זו “חרב הכיבושין” שלו (שם מתנות כהונה ב, ב).

ביד חזקה ובזרוע נטויה – הכוח שבידיים שלנו!

ביד חזקה ובזרוע נטויה – הכוח בידיים שלנו!

זה המטה – חופש הבחירה!

לפעמים אנחנו באמת רוצים להשתנות. אנחנו שואפים באמת לשפר את ההתנהגות שלנו ולהתקרב לבורא עולם. אבל התחושה שלנו היא שאנחנו מעוגנים להרגלים והמנהגים שלנו, שאנחנו לא מסוגלים לראות את עצמנו משתנים, מבקשים, תובעים, מוחים בפני בורא שכל כך רוצה שנעשה את זה.

“קח בידך את המטה” – אומר לנו בורא עולם.

המטה הוא הדבר שאפשר להניע אותו כרצוננו – הבחירה החופשית שלנו.

מטה – נטייה לימין או לשמאל – קח אותו ביד שלך. הבן שיש לך חופש פעולה מלא. שום כוח לא קושר אותך להתנהגות הקבועה מראש.

שים לב והיה מודע לכך שאתה מוסמך לתפוס את הפיקוד על חייך. התחל לראות את עצמך כבעל המתנה הזו, שמעניקה לך יראה ואיתה תעשה את “האותות”, הניסים של חייך!

(המאמר מבוסס על דברי המחבר מתוך הגדה של פסח – עם פירוש מתורתו של רבי נחמן מברסלב).

רוצים ליהנות מעוד מאמרים בנושא פסח? היכנסו לקישור הזה ותיהנו!