הלכות פורים – ליקטנו עבורכם את ההלכות והמנהגים של החג הכי מצחיק בשנה! משלוח מנות, משתה פורים, מתנות לאביונים ועוד…
הלכות פורים המובאות כאן מהוות קיצורים של הדינים הרשומים בקיצור שולחן ערוך פרקים קמא-קמב. חשוב להבין – שכאשר קיים חוסר ביטחון בקשר להוראת הדין בנסיבות מיוחדות – צריך להיוועץ ברב מוסמך!
יום י”ג באדר – יום תענית אסתר, שהוא גם ערב פורים לרוב החוגגים את פורים בערי ישראל, הוא יום צום. מבחינה היסטורית, כל אימת שיצאו היהודים לקרב נהגו להתכונן בתפילה ובתענית. כך נהגו גם בימיהם של מרדכי ואסתר, למרות שהובטח להם במסגרת גזירת המלך שהיום הוא שלהם לעשות בו כרצונם. בכל זאת, הם הסתמכו רק על בורא עולם ולכן צמו והתפללו. לכן אנו מציינים את תעניתם בצום שאנו צמים בערב פורים. יום צום זה נקרא “תענית אסתר” ומציין את התענית בת שלושת הימים של אסתר.
אולי גם זה יעניין אתכם:
שמעתם? משנכנס אדר מרבים בשמחה!
פורים מתחיל ביום י”ד באדר ברוב חלקי העולם. בערים מסוימות כמו ירושלים חוגגים ביום ט”ו באדר. בערים עתיקות אחדות, כגון חברון וטבריה, חייבים לציין את שני הימים.
לכבוד פורים, לקראת קריאת המגילה בערב, נהוג להתלבש בבגדי שבת/חג למרות שמותר לעבוד.
בימים שבית המקדש היה קיים, יוחד חודש אדר להזכיר לאנשים את חובותיהם לצדקה, בהקשר של תשלום מחצית השקל למקדש. לכן, מקובל לתת צדקה קודם ששומעים את קריאת המגילה. ברוב בתי הכנסת מאפשרים לציבור לציין את מצוות תשלום מחצית השקל.
בתפילת העמידה מוסיפים את התפילה “על הניסים”. ואם שכחו לומר אותה, אין צורך לחזור על התפילה.
את מגילת אסתר קוראים בלילה ובבוקר למחרת.
גברים ונשים כאחד חייבים לשמוע את קריאת המגילה כולה בערב ובבוקר.
נהוג להרעיש ברעשן או ברקיעת רגליים בזמן שמזכירים את שמו של המן, כאומרים “מחה את זכר הרשעים”. חשוב לציין! שמצוות שמיעת מקרא מגילה עניינה לשמוע כל מילה שבמגילה, ויש אנשים המפריזים במנהג “מחיית המן”. לכן, ראוי לעשות זאת במידה הנכונה, ואפשר וצריך לנהוג מנהג שמחה מרובה בעת סעודת המצווה. יש הנוהגים למחות כאשר מזכירים את “המן” הראשון והאחרון בקריאת המגילה, ולא בכל המקומות בהם הוא מוזכר במגילה. וכך נוהגים במקומות רבים.
אסור לאכול ארוחה עד לאחר שמיעת מקרא מגילה. אולם אם מתקשים בשל הצום מותר לשתות או לטעום משהו קל.
בבוקר, קוראים בתורה את הקטע העוסק במלחמת עמלק בבני ישראל (שמות יז, ח-טז), ולאחר מכן קוראים את המגילה. כאשר מברכים את ברכת “שהחיינו” לפני קריאת המגילה צריך לכוון גם לשלוש המצוות הנוספות של יום פורים: משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים.
משלוח מנות בפורים – חייב אדם לשלוח שתי מנות מזון לחברו. המאכלים הנשלחים לאדם צריכים להיות מסוגים שונים, למשל: לחם ומיץ פירות, או פרי וקופסת שימורים (בשני פירות אין די). נוסף על כך, המאכלים צריכים להיות מוכנים לאכילה. לכן, מותר לשלוח, לצורך העניין, אטריות וקציצות בשר, אך לא חבילת אטריות לא מבושלות.
על כל חבר ששולחים אליו משלוח מנות זוכים במצווה! כך מנסים לבנות רעות ושלום בקרב העם היהודי. וכל המרבה – הרי זה משובח!
מתנות לאביונים – ביום פורים חייב אדם לתרום בנפרד לשני עניים, לפחות. אם אין עניים זמינים לתת להם את הכסף בפורים עצמו, הוא רשאי להחזיק את הכסף עד שמזדמן לו לתרום אותו. ומצווה גדולה בהרבה – להוציא כסף בנדיבות כדי לתת לעניים מאשר להוציא בנדיבות למשלוח מנות.
סעודת פורים מאוד חשובה! מצווה לאכול ולשתות עד שלא יבין את הבדל שבין “ברוך מרדכי” ל”ארור המן”!
אכלו, שתו ושמחו כל היום, שהרי בפורים מצווה גדולה להיות בשמחה!
פורים שמח!!!
(המאמר מבוסס על הנאמר בספר אסתר – פירוש על המגילה מתורתו של רבי נחמן מברסלב).
בואו ליהנות מעוד מאמרים מעוררים על החג הכי מצחיק בשנה – פורים, בקישור הזה!
