הקב”ה הטמיע בכל אחד מאתנו כוח נפלא לעשות שינויים אדירים, וכשההזדמנות להכיר אותו מגיעה אל תפספסו אותה! לכו על זה בהכי גדול!
בפרשת השבוע אנו פוגשים את הציווי “לחיות” עם המצוות – “וחי בהם!” (ויקרא י”ח, ה). חז”ל למדו מכאן, שאם אדם עומד בפני ברירה לעבור על מצווה או להיהרג, יעבור על המצווה ולא ייהרג (סנהדרין ע”ד). הלקח הברור הנלמד מכך הוא – שערך חיי האדם הוא מעל קיום מצוות התורה. ישנם רק שלושה מקרים יוצאים מכלל זה: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, בהם נאמר “ייהרג ואל יעבור”. מה מיוחד בשלוש עבירות אלו? הלא ישנן עוד הרבה מאוד מצוות חשובות ויסודיות כמו שמירת שבת או שלא לאכול חיות טמאות ועוד, עליהן אנו מצווים לעבור ולא להיהרג?
תכלית בריאת העולם היא ליצור את ההזדמנות והתנאים שיאפשרו לאדם להכיר את בורא העולם באופן הקרוב ביותר והאפשרי. יחד עם זאת, מציאות העולם כביכול חוסמת מאתנו את אור הבורא – הקב”ה כה מרומם ונשגב, בעוד אנו כה מצומצמים וכבולים בכבלי הגשמיות. היכולת שלנו להשיג את גדולת הבורא נחסמת באופן קיצוני על ידי אותן מגבלות גופניות ואנושיות המאפיינות את מציאותנו.
בגלל שאור הבורא הוא כה עמוק, ישנה סכנה שלא נוכל לקבל את האור הזה ולנתב אותו לאפיקים חיוביים ובונים. לשם כך נתן לנו בורא עולם את התורה ואת המצוות שמהוות כלים רבים ונפלאים להתחבר באמצעותם לאור השם, למרות המגבלות שלנו.
לדוגמה: על ידי הנחת התפילין על הזרוע, גם אם אינני מבין לגמרי מה אני עושה אני מרומם את האיבר הגשמי – את הזרוע – להתחבר עם אור רוחני עצום. על ידי עסק התורה, המוח שלי נעשה צינור להשגת הדעת העליונה ביותר. ולהיפך – מי שעובר על התורה חס ושלום, מנתב וממשיך את אור הבורא לאפיקים הרסניים.
אולי גם זה יעניין אתכם:
בסופו של דבר, החיים שלנו נראים כפי האופנים בהם אנו בוחרים לנתב את אור הבורא ולהמשיך אותו עלינו. אנחנו יכולים להעביר את ימינו במציאת אינספור דרכים לנתב את אורו בצורה חיובית ופורייה, באופן שאכן “נחיה” עם המצוות באופן המביא לידי בהירות ועשייה ברוכה. או שאנו בוחרים חלילה “לעוות” את האור הזה, באופן כזה שמציאות השם תתנגש באורח החיים שבחרנו לנו, דבר שיביא לידי בלבול והחמצה. על פי הבנה זו נראה, לכאורה, שטוב לו לאדם למות מאשר לעבור על המצוות, מכיוון שלעבור על המצוות גורם לקלקול האור האלוקי ובעקבות זאת לשיבוש בכל חיות האדם.
תכלית בריאת העולם היא ליצור את ההזדמנות והתנאים שיאפשרו לאדם להכיר את בורא העולם באופן הקרוב ביותר והאפשרי…
אבל באמת, ההשפעה החיובית שכל אחד מאתנו יכולה להשפיע על העולם היא כה יקרה, עד שהקב”ה אומר “עדיף שהיהודי הכי שפל יעבור על התורה ולא ייהרג והעיקר שלא תאבד האפשרות של גילוי האור המיוחד שיהודי זה היה יכול להאיר בעולם”.
על זה אמרו חז”ל: “חלל עליו שבת אחד כדי שישמור שבתות הרבה” (שבת קנ”א ב). כל הכוח של שמירת שבת וגילוי מלכות השם תלוי ביהודי הזה. אם הוא ייהרג, זה ממש כאילו השבת וכל מה שהיא מייצגת יתבטלו לגמרי מהמציאות.
באופן דומה אומר דוד המלך: “ימי שנותינו בהם שבעים שנה” (תהלים צ). למה שבעים? משום שישנם שבעים פנים (הסברים) לתורה (במדבר רבה יג, טז). כל אחד מאתנו עם הנשמה המיוחדת שלו יכול לבלות את ימיו ושנותיו בגילוי אור הבורא בדרכו המיוחדת לו. אם לא נהיה כאן, הגילויים הללו יישארו לעולם נעלמים ואין מיתה יותר מזה. בחשבון הסופי, האור שיש בכוח אצל כל יהודי הוא כה גדול, עד שזה שווה אפילו את העיוות של אור הבורא הנעשה על ידי העבירה.
אל תפספסו את חלון ההזדמנויות שניתן לנו כדי להכיר את עצמנו…
אבל כאמור, ישנם שלושה יוצאים מן הכלל:
עבודה זרה – סותרת באופן יסודי את שורש המציאות שלנו– הקב”ה בעצמו. איזה ערך יש לחיים בלעדיו?
שפיכות דמים – גורמת לאובדן של אדם שאמור לגלות את אור השם בעולם, וממילא סותרת את כל כוונת הבריאה.
גילוי עריות – גורם להרס הדעת והרוחניות, וממילא נוגד גם הוא את כל תכלית הבריאה.
הקב”ה הטמיע בכל אחד מאתנו כוח נפלא. אנו יכולים להשתמש בכוח התורה על מנת לחזק את חיינו ואת חיי כל מי שנמצא סביבנו!
(מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב ליקוטי הלכות, הלכות יין נסך ד, י”ד).
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם!