מה הקשר בין הטוב הרע והמוח ועץ הדעת על פי הקבלה? ולמה המחיצות בין מדורי המוח הן הזדמנות שקיבלנו כמתנה מבורא עולם?
דעת רומזת להתקשרות ולאיחוד, כך מלמד אותנו רבי נחמן, ככתוב (בראשית ד, א): “והאדם ידע את חוה אשתו”. האיחוד יכול ללבוש שתי צורות – איחוד של קדושה, כלומר התקשרות אל הצדיקים, אל התורה, אל הבורא, הנובע מדעת קדושה. ואיחוד של חטא, לעומת זאת, נובע מדעת פגומה (ליקוטי מוהר”ן, מג).
המוח, כידוע, מתחלק לשלושה מדורים עיקריים: המוח הגדול, המוח הקטן וגזע המוח. חלוקה זו מקבילה ליכולת של המוח לסווג מידע ולנתח אותו עוד לפני הסקת מסקנת הגיוניות. לפי רבי נחמן, תהליך תלת-שלבי זה (סיווג, ניתוח וקבלת החלטות סופית) מצביע על יכולתו של המוח “להעמיד מחיצות” כדי להגן על האדם מפני החטא, במיוחד מפני אי מוסריות.
המדורים שבמוח מתאימים לחכמה, לבינה ולדעת. כאשר אתה ממקד את המוח בעלייה רוחנית, אתה מכוון את עצמך אל עבר הקדושה. האיחוד הפנימי, מיזוג החכמה והבינה שלך, יוצר בשלב זה דעת של קדושה, משכן בו יכולה האלוקות להתגלות.
אולם, אם תסטה מהקדושה על ידי שתיתן לדעות נפסדות מקום, או על ידי בזבוז האנרגיה השכלית שלך במחשבות לא מוסריות או רעות, אזי תפגום ביכולת שלך להשיג דעת של קדושה. המחיצות שבמוח שלך משתברות, החכמה מתפזרת, הבינה נוטשת אותך.
אולי גם זה יעניין אתכם:
על אפכם ועל חמתכם – כל מה שלא ידעתם על האף על פי הקבלה
אכן, האריז”ל הקדוש מלמד שרק לכוחות הקדושה יש דעת, בעוד כוחות הרשע מתקיים ללא דעת. הזוהר הקדוש מלמד (חלק ב, צה, א) את הדברים הבאים: “הם (כוחות הרשע) מתחילים באיחוד, אך מסיימים בפירוד”. האחדות לא יכולה להתקיים בממלכת הרשע, מכיוון שאין שם אפשרות למיזוג אהבה ויראה, חסד וריסון. אי אפשר כך להשיג דעת, אותה מזיגה נפלאה המסתכמת ברחמים אמיתיים.
כשהדעת פגומה, אומר רבי נחמן, הרחמים מתמעטים והחסד מומר באכזריות. אנשים במצב כזה מאבדים את הרגישות שלהם לתחושות שלהם ושל אחרים, והם מתייחסים בזלזול לרכוש. נזק וניצול נעשים עניין יומיומי. וגרוע עוד יותר, הרחמים מופנים לכיוונים מוטעים, כך שלעיתים קרובות מבוזבזים הרחמים של האדם על מי שאינו ראוי להם (ליקוטי מוהר”ן ח, ב).
אם תסטה מהקדושה על ידי דעות נפסדות מקום או על ידי בזבוז האנרגיה השכלית שלך במחשבות לא מוסריות או רעות, תפגום ביכולת שלך להשיג דעת של קדושה. המחיצות שבמוח שלך משתברות, החכמה מתפזרת והבינה נוטשת אותך.
כשאי-המוסריות שולטת, הדעת נפגמת. רגשות הרחמים מתנוונים והחסד מופנה כעת כלפי פושעים – טרוריסטים, רוצחים, אנסים וכדומה, בעוד אזרחים שומרי חוק חוששים לחייהם ואנשים שאינם זקוקים לריסון חווים הגבלות בלתי מוצדקות. יש אנשים שמגלים דאגה קיצונית לשלומן של חיות הבר, בעוד בני אדם שקועים בעוני. מסיבה זו ברא הקב”ה את האדם כשבמוחו שולטים שלושה: חכמה, בינה, דעת. בשאיפה למזג את חסדי חכמה עם הריסון של בינה, יוכל האדם לבנות דעת מעוצבת היטב ויידע כיצד לבנות וליצור מתוך איזון, הן לטובת עצמו והן לטובת האנושות כולה.
בורא עולם נתן לאדם את ההזדמנות לבנות “מחיצות” מוצקות בין המדורים שבמוחו, ועל ידי זה לטפח את הדעת שלו. עם התפתחות הדעת של האדם, פועלות מחיצות אלה כמחסומים מפני מחשבות רעות, כדי שהאדם יוכל להדוף כל מחשבה או מעשה בלתי מוסריים עוד לפני שיקימו “ראש גשר” בראשו. אם ייפול קרבן למחשבה בלתי מוסרית, יוכל לשאוב כוח מהמחיצות האלה ולהילחם בחוסר המוסריות עוד לפני שתהפוך לדיבור או למעשה. נתונה לו הזדמנות לנצח ולסווג את המחשה ואחר כך להחליט מה לעשות איתה: לגרש אותה, או לאפשר לה להתגלות כמעשה או כדיבור.
כשהאדם מתגבר בדרך זו על מחשבות בלתי מוסריות, הוא מתקן את הדעת שלו ורוכש דעת גבוהה יותר. אדם שהשיג זאת יכול להקרין אהבה וחסד בדרך הראויה לטובת האנושות כולה.
בתור סיוע להתגברות על נטיות לא מוסריות, מציע לנו רבי נחמן כמה דרכים נפלאות, וכמובן לתיקון את הדעת שלנו ולפיתוחה:
לימוד תורה – “התורה נקראת דעת. בעזרת הדעת אפשר לדכא כל תכונה רעה, ובעיקר אי מוסריות” (ליקוטי מוהר”ן לו, ב).
דבקות בצדיקים – השכל אינו מושלם ללא דבקות בצדיקים, אומר רבי נחמן, וכדי שהשכל יגיע למעלת השלמות עליו להיות טהור. הצדיקים, שהם טהורים, מסייעים לאדם להשיג את טוהר המחשבה. (ליקוטי מוהר”ן א, ריא).
מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד – השמחה מרוממת את השכל של האדם! (שם, פט).
יושר – העוסק בעסקיו ביושר מסוגל להתפלל במחשבה טהורה! (שם צג, ב).
ושמחת בחגיך – שלושת המוחין מתאימים לשלושת הרגלים (סוכות, פסח, שבועות) וקיום מצוותיהם עשוי לתקן את המוחין (שם א, ה).
עץ הדעת טוב ורע
הנה כמה היבטים להשפעתה של הדעת החיובית (כשהיא נוכחת) והשלילית (כשהיא נעדרת) על פי משנתו של רבי נחמן:
דעת נודעת בשם זה כאשר, באמצעותה, מגיעים לידיעת הבורא (ליקוטי מוהר”ן ז, ד).
דעת מתאימה לשלום, ואילו המריבה מעידה על הופעה מצומצמת של דעת (שם נו, ח).
דעת מהווה את העונג האמיתי של העולם הבא. אפשר לחוות את טעמה של דעת זו עוד בעולם הזה, על ידי לימוד ההלכה. כל דין הנלמד מספרי ההלכה מוליד באדם עוד דעת (שם ב, ב).
כשהדעת שלך שלמה, הנשמה שלך יכולה להתפתח. ולהיפך, אם הדעת פגומה אתה נחשב “עקר”, ללא אפשרות להתפתח ולהוליד צאצאים. עקרות מכונה גם (תהילים קז, לד) “מלחה”, הנגזרת מהמילה מלח. בדיוק כפי שהמלח מחולל צמא, כך הנשמה צמאה לרוחניות, וצימאון זה הוא הסבל. את הצימאון אפשר להרוות בחידושי תורה מקוריים (שם א, סה).
השגת דעת לעצמך – אין בה די. על האדם להעניק דעת לזולת, כדי שאפילו לאחר מותו הוא יכול להמשיך להתקיים בדעת שהותיר אחריו בעולם הזה. אפשר לזכות לך באמצעות הילדים, הנוצרים מהזרע שמקורו במוחין. אפשר לבצע זאת גם על ידי לימוד תורה לאחרים (שם ז, ד).
הדעת היא כאור היום. מי שמגיע לידי אמונה מושלמת בבורא – משיג דעת. אז אפילו “לילותיו” בהירים כשמש (ליקוטי הלכות, ברכות השחר ה, כח).
האדם ניכר בדעתו ביכולתו להבחין בין טוב לרע (ליקוטי מוהר”ן ז, ב).
(המאמר מבוסס על דברי המחבר בספרו אנטומיה של הנשמה. כנסו ותיהנו מהמבצעים המיוחדים של חנות האתר שלנו).
רוצים לגלות עוד על הרוחני והמסתורי שבנו ובעולם? כנסו לקישור מיסטיקה וקבלה וגלו דברים נפלאים!