פרעה חולם על 14 פרות שכל שבע מהן מסמלת תקופה בחיים של כל אחד מאיתנו, וגם את תאוות הבצע. איך זה קשור? יוסי כץ מסביר…
פרשת השבוע מתחילה עם חלומו המרתק של פרעה – מרתק כל כך עד שלפרעה בעצמו לא היה שום מושג על מה מדובר!
בחלומו, פרעה ראה בתחילה שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר. לפי פירושו של יוסף, שבע הפרות היפות הללו בישרו על שבע השנים הבאות שיהיו שנים פוריות, שנים של שובע. ברובד יותר עמוק, מסמלות שבע השנים הטובות את כל השפע והברכה שהקב”ה נותן לנו במשך כל ימי חיינו.
בהמשך החלום, פרעה ראה שבע פרות רעות מראה ורזות שאכלו את שבע הפרות היפות. שבע הפרות הרזות בישרו לפרעה על שבע שנות רעב. ברובד הפנימי, הפרות הללו מסמלות את תאוות הממון. כאשר אדם נגוע בתאוות ממון אז גם הוא התברך על ידי הקב”ה בשבע פרות יפות – בשנים של ברכה ועושר – תאוות הממון שלו תבלע את הברכה באופן שהוא יהפוך לאדם נרגן, אחד שלא מעריך את מה שיש לו, שלעולם אינו מסופק ותמיד רוצה יותר ממה שיש לו – אדם רעב…
אולי גם זה יעניין אתכם:
למרות שרעיון זה נוגד את כל מה שהעולם המערבי מייצג ומייקר כל כך, חז”ל הגדירו לנו בארבע מילים כלל חשוב: “מרבה נכסים, מרבה דאגה” (אבות פרק ב). אדם שיש לו נכסים רבים עלול למצוא את עצמו שקוע בעושרו עמוק מאוד, בבדיקה תמידית אחר מצב מניותיו ואחר מצב חשבון הבנק שלו, עד שהוא למעשה לא טוב מקבצן שסופר נואשות את המטבעות שאסף בתקווה שיש שם מספיק בשביל לקנות חתיכת לחם יבש. כי אם יש לאדם הרבה כסף, למה הוא צריך לספור אותו כל הזמן? האם הרווחה הכלכלית לא אמורה לשחרר אותו מטרדת הפרנסה ולאפשר לו לעסוק בדברים אחרים חשובים יותר? זה אפילו שכיח שאנשים יתאבדו ר”ל משום שהפסידו מיליונים רבים של דולרים, בזמן שלמעשה נשאר בידם סכום כסף כזה שרוב בני אדם היו מאוד שמחים שיהיה להם.
וכאן נשאלת השאלה – האם לזה יקרא “עושר”?
“מרבה נכסים, מרבה דאגה”, כך מלמדים אותנו חז”ל. אדם בעל נכסים רבים עלול למצוא את עצמו שקוע בעושר שלו עמוק מאוד עד שיושב כל היום לספור את המטבעות שלו כמו קבצן… האם זה עושר?…
זו המשמעות של חלום פרעה: “וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ” (בראשית מ”א, כ”א). כיצד יתכן שהפרות הרזות נשארו במראיהן הרע והכחוש אחרי שבלעו את הפרות השמנות? התשובה היא, שכך הוא טבע האדם – כאשר הוא מתייחס לעושר כדבר הבא לשרת רק אותו ואת תאוותיו, הוא נעשה כה אנוכי ותאב בצע עד ששוכח את כל שאר הדברים הטובים שיש בחייו. הרדיפה אחרי הממון גורמת לנו לרצות לצבור עוד ועוד ממון ועשירות, עד שאנחנו מאבדים את היכולת לשמוח במה שיש לנו בידיים.
כשאדם מתייחס לעושר שלו כדבר שנועד רק לשרת אותו ואת תאוותיו, הוא נעשה תאב בצע ושוכח את הדברים הטובים בחייו…
יוסף הצדיק לא הסתפק בכך שפירש את חלומו של פרעה, אלא הוא גם נתן עצה איך לתקן ולהוציא את המיטב ממה שיש. וכך אמר לפרעה: “יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים” (שם ל”ד). הפקידים הללו מרמזים על גבאי הצדקה הממונים בקהילות ישראל כדי לעזור לנזקקים ולחסרי כל. יוסף לימד אותנו, שעל ידי נתינת צדקה אנו לומדים להיות נדיבים ולכן גם מוגנים מתאוות הבצע. לכן ממשיך הפסוק: “וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע” (שם). “וחימש” מרמז על האופן הטוב ביותר של נתינת הצדקה, נתינת חומש מההכנסות למטרת צדקה וחסד.
יכול להיות שנרגיש שאנו ממעטים מעושרנו על ידי נתינת צדקה, אבל הצדיק מלמד אותנו שהאמת היא דווקא שאנו מגדילים את עושרנו על ידי זה. מידת הנדיבות מרחיבה את רוחנו באופן שאנו מסוגלים להעריך את כספנו ולהתחיל להשתמש בו. במקום לראות בכסף דבר שצריכים לצבור ולשמור, אנו מתחילים לראות בו דבר שמשמש אותנו ואת צרכינו האמיתיים.
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו דברים נפלאים על מעלת הצדקה, וביניהם:
על ידי אמונה נתרבה פרנסה. (ספר המידות, ממון כ”ח).
כשרואה אדם שמזונותיו מצומצמים יעשה מהם צדקה. (שם נ”ט).
על ידי צדקה זוכים לפרנסה. (שם פ”ו).
יהי רצון שנזכה להעניק בנדיבות לב – ואז לא זו רק שנעריך את מה שיש לנו, אלא אף נהיה ראויים שיהיה לנו עוד יותר מה לתת! אמן!
(מבוסס על ליקוטי הלכות, ברכת המזון ד).
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם.