אם אתה לא רואה את חלון ההזדמנויות שנפתח לך אתה לא באמת מתכוון להשתנות! בשביל זה צריך תכונות של עץ!
הִצָּרוּת מולידה הִצָּרוּת. מוח קטן מוליד חשיבה קטנה. אם אתה לא רואה מספיק מקום, או אם אתה לא רואה מספיק הזדמנויות – אתה לא מתכוון להתאמץ יותר מדי, אם בכלל.
“וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ… וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים, גְּרָרָה… וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ ה'” (בראשית כו – א, יב).
ורש”י (פסוק יב) שואל: מדוע המיקום והשנה מוזכרים? ועונה: אף על פי שאינה חשובה כארץ ישראל עצמה ולמרות שהייתה שנה קשה של רעב, “אמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה” – הברכה של בורא עולם ליצחק אבינו הייתה פי מאה!
אולי גם זה יעניין אתכם:
בסיפור מעשה משבעה קבצנים (מתוך סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב) – הסיפור על הקבצן עם החטוטרת – הגיבן, רבי נחמן מספר על אדם שנראה כמי שלא מסוגל לשאת הרבה, אבל בעצם הוא נושא את כל העולם על הכתפיים שלו. ה”קבצן” הזה – שכמו כל הקבצנים בסיפור מעשה זה, הוא בעל נתינה מושלמת והוא מלמד אותנו את הלקח של המעט שמחזיק את המרובה.
מה זה? ואיך נוכל לגשת לזה?
וכך מספר הגיבן: “פעם אחת הייתה כת אחת שהיו חוקרים: באשר שכל חיה יש לה צל מיוחד, שבזה הצל דווקא היא רוצה לנוח שם. וכן יש לכל עוף ועוף ענף מיוחד, שבאותו הענף דייקא הוא רוצה לשכון. ועל כן חקרו אם יכולים למצוא אילן כזה, שבצלו ישכנו כל החיות, ועל ענפיו ישכנו כל ציפורי השמים.
וחקרו שנמצא אילן כזה, ורצו לילך אל אותו האילן, כי העונג המופלא שיש באותו אילן אין לשער. כי שם כל העופות וכל החיות, ושם אין שום נזק משום חיה, וכולם משחקים שם, ובוודאי הוא תענוג מופלג מאוד להיות שם אצל אותו האילן. וחקרו לאיזה צד צריכים לילך אל אותו האילן, ונפלה מחלוקת ביניהם על זה, ולא היה מכריע ביניהם, כי זה אמר שצריכים לילך לצד מזרח, וזה אמר למערב, ולא היו יכולים להכריע לאיזה צד צריכים לילך לאותו אילן”.
רבי נחמן מספר על אדם שנראה כמי שלא מסוגל לשאת הרבה, אבל בעצם הוא נושא את כל העולם על הכתפיים שלו!
העץ מספק לא רק את מה שבעלי החיים צריכים, אלא שכולם שוהים שם בשלום ובהרמוניה, אבל כדי להגיע אל העץ הזה על הכת הזו להציג את מאפייני העצים: אמונה, יראת שמים, ענווה (שורשים) ויושר (הגזע)
רק אדם עם מידה מספקת של כל אחת מהתכונות הללו יכול להגיע לעץ. (רבי נחמן לא אומר זאת, אבל כנראה שלבעלי חיים ולציפורים יש את התכונות הללו בצורה מובנית והם יכולים להגיע לשם באופן אוטומטי!). אולם לא לכל חברי הכת המודרכת על ידי הגיבן היו תכונות אלו. ולמרות זאת, החברות העמוקה שהייתה ביניהם, למרות שהיו ביניהם עם התכונות הנדרשות, חיכו שגם חבריהם יזכו בהן.
עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה שלו מספק מקרים רבים וטובים של מעט המחזיק את המרובה. שנים של עבדות, גלויות וגירוש, פוגרומים, שואה – אנחנו מצליחים לעשות את הבלתי אפשרי – להשיג הצלחה שאי אפשר לתאר, לזכות ‘להוציא פירות פי מאה!’ יותר ממה שזה היה נראה. לאורך כל הדרך הפגנו את התכונות המדהימות של העץ ביחד עם האחדות שלנו, כדי לעבור תקופות קשות ולהיבנות כל פעם מחדש. וכמו אז גם היום – גם לנו יש אותן ואנחנו צריכים להפגין את התכונות המיוחדות הללו הכי טוב!
לאורך כל הדרך הפגנו את התכונות המדהימות של העץ כדי להיבנות מחדש!
הדוגמה הראשונה ל”מעט שמחזיק את המרובה” היא של שדה שמפיק יותר פירות ממה שהאדמה שלו יכולה להפיק: “אחד התפאר שיש לו בחינת מועט מחזיק את המרובה, כי יש לו חלקת אדמה שהיא מוציאה פירות הרבה ואחר כך כשמחשבין את הפירות שהוציאה החלקה, רואין שהחלקה אינה מחזקת מקום רב כל כך כמו הפירות, כי אין בה מקום כל כך להחזיק כל כך פירות. נמצא שהיא בחינת מועט מחזיק את המרובה. והוטבו דבריו כי באמת, בוודאי הוא בחינת מועט מחזיק את המרובה…”
זה מה שאנחנו רואים עם יצחק אבינו (הפסוק לעיל, פרשת תולדות) – שהברכה בה התברך על ידי בורא עולם הייתה פי מאה! דווקא בשנה של רעב קשה בארץ.
ורבי נחמן מלמד אותנו עוד דבר חשוב. הוא מגלה לנו שהפרנסה תלויה מאוד בחשיבה של האדם, וכך הוא אומר (שיחות הר”ן סב):
דַּע, שֶׁיֵּשׁ בִּבְנֵי אָדָם סְגֻולּוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי יְכוֹלִין לִפְעֹל עַל יְדֵי מַחֲשַׁבְתָּם מַה שֶּׁהֵם חוֹשְׁבִים. וַאֲפִילּוּ הַיַּקְרוּת ח”ו, הוּא בָּא מִמַּחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם. כִּי כְּשֶׁהַמַּחֲשָׁבָה הִיא כֻּלָּה אֲחוּזָה וּדְבוּקָה בְּדָבָר אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה כֵּן, (דְּהַיְינוּ כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּמַּחֲשָׁבָה דְּהַייְנוּ פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת וּשְׁאָר הַבְּחִינוֹת כֻּלָּם עַד הַנְּקֻודָּה) וּכְשֶׁכֻּלָּם כְּאֶחָד אֲחוּזִים וּדְבוּקִים וְחוֹשְׁבִים שֶׁיִּהְיֶה כֵּן בְּלִי בִּלְבּוּל וּנְטִיּיָה לְמַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת, עַל יְדֵי זֶה הֵם פּוֹעֲלִים שֶׁבְּהֶכְרֵחַ יִהְיֶה כֵּן כְּמוֹ שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים.
“וְגַם שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה תִּהְיֶה בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, לֹא בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כְּגוֹן שֶׁיַּחֲשֹׁב שֶׁאִם יִהְיֶה כֵּן יִהְיֶה כָּךְ וְכָךְ בִּפְרָטִיּוּת. אֲבָל כְּשֶׁחוֹשֵׁב בְּדֶרֶךְ כְּלָל, הוּא בְּחִינַת גָּלְמֵי כֵּלִים (כֵּלִים י”ב־ו חֻלִּין כה.), וְיָכוֹל לִטְעוֹת כְּמוֹ שֶׁטָּעָה נְבָט שֶׁרָאָה אֵשׁ יוֹצֵא כוּ’ (סַנְהֶדְרִין קא:)”
אז בואו נחשוב בצורה חיובית, נעבוד ביחד, נפתח את כל תכונות העץ שיש לנו ונפיק את הטוב, ואולי גם קצת יותר.
אתם מוזמנים ליהנות מחכמתו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב ולהפוך אותה לחלק מכם כבר עכשיו, וכן ממאמרים מרתקים נוספים בקישור הזה.
