רוצים גם לצחוק? בטח. אבל אתם לא חייבים להמתין לעולם הבא כדי לצחוק ולהיות מאושרים. איך זה קשור? כנסו וגלו!
פעם עבר מסע הלוויה ליד חלונו של רבי נחמן מברסלב. כמנהג העולם, האנשים שבהלוויה התייפחו ובכו אבל רבי נחמן העיר: “אפשר להניח, כי הנפטר צוחק בליבו על הדרך שמתאבלים עליו. כשמת אדם אנשים בוכים עליו כאילו לומר: היה טוב יותר אילו חיית עוד בעולם הזה וסבלת סבל נוסף וייסורים נוספים, ואז היית אכול מרירות עוד יותר…”
כאשר רבי נחמן נשאל על ידי תלמידיו האם הסבל של הנפטר הסתיים, הרי “הנפטר לא היה מוכר כצדיק כה מופלג שברור שלא יצטרך לסבול ייסורי גיהינום?” הוא השיב, “לפחות בכך יסתיימו כאבו וסבלו, מכיוון שאחרי שיעבור את מה שהתחייב (בגיהינום) הוא ייהנה משכר מעשיו הטובים בעולם הזה” (חיי מוהר”ן תמו).
העולם הבא הוא מקום הצחוק והגיל – האם פירוש הדבר שאנחנו צריכים להמתין עד אז כדי לשמוח? האם עלינו לחרוק שן ולשאת בינתיים את ייסורי העולם הזה? האם זה המסר של רבי נחמן מברסלב – שלימד את העולם כולו לשמוח, ש”מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד”?
לשם כך עלינו להבין מהי השמחה שרבי נחמן מלמד אותנו.
העולם מוכה אובססיה בחלקו הגדול – לרדוף אחרי קלות הראש המוצגת על כל שלטי חוצות, פרסומות ועוד כאושר. אולם, גם אם קיים האושר הזה, הוא לא יותר מגן עדן של שוטים המחזיק מעמד כל עוד אפשר להדוף את לחץ המציאות. בין זה לבין השמחה הקדושה שרבי נחמן מלמד אותנו – אין כלום! עוצמתה ועומקה של שמחה אמיתית נובעים מהעובדה שהיא מושתת על התמודדות עם המציאות, ולא התחמקות ממנה!
אולי גם זה יעניין אתכם:
תמצית החיים בשתי דקות ו-23 שניות
אין שום חובה להמתין לעולם הבא כדי שאפשר יהיה לשמוח. ממש לא. יש דרך למצוא את האושר שלנו אפילו מתוך הסבל של העולם הזה – באמצעות האמונה בעולם הבא. ככל שהאמונה שלנו בו חזקה יותר וככל שנתאמץ למענו ונשאף לקראתו – נוכל עוד לקבל את ניסיונות העולם הזה ולשמוח בהם, מכיוון שהאמונה שלנו היא, הידיעה שלנו היא, שתכליתם לטובה! אנו מגלים את הטוב האמיתי שבעולם הזה.
זאת תמצית המסר של רבי נחמן אלינו.
התכלית, היא טובה לגמרי ובסופו של דבר יתברר שהכל היה לטובה. אפילו כאשר מתחוללים דברים רעים ואדם נפקד על ידי צרות וסבל, חלילה, אם יעיין בתכלית של כל אלה יראה שהם לא רעים בכלל. אדרבה! הם מהווים טובה גדולה מאוד.
הייסורים כולם נשלחים לאדם מאת הבורא בכוונה – לטובתו. אולי הכוונה היא שישמשו לתזכורת עבורו, להזכיר לו לשוב אל הבורא, או לנקות אותו מחטאיו. אם כן, אתגרי החיים, הקשיים והניסיונות בעצם רק מועילים לנו. כוונתו של הבורא אלינו היא אך ורק לטובה.
אין שום חובה להמתין לעולם הבא כדי שאפשר יהיה לשמוח. ממש לא. יש דרך למצוא את האושר שלנו אפילו מתוך הסבל של העולם הזה – באמצעות האמונה בעולם הבא…
כל רע וכל סבל שאנו חווים, חלילה, אם רק נביט ביעד הסופי, בתכלית הבורא, לא נרגיש אותם כסבל בכלל. אדרבה, יש מצב שנתמלא שמחה על כל הטוב כשנביט במטרת הסבל. משום שהתכלית היא טובה לגמרי, הכל אחדות. והאמת העמוקה היא שאין רע בעולם בכלל, הכל טוב!
“מדוע, אם כן, מרגישים כאב כאשר סובלים? הכאב שאנשים מרגישים בעת סבלם נובע רק מכך שדעתם – הבנתם האלוקית – ניטלת מהם בעת הסבל, והם לא מסוגלים להתמקד בתכלית המוחלטת, הם לא חשים כלל את הכאב” (על פי ליקוטי מוהר”ן סה, ג).
מהי דעת?
“וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה’ הוא אלוקים, בשמים ממעל ובארץ מתחת – אין עוד”! (דברים ד, לט).
דע! הקב”ה הוא אלוקים. שני היבטי החיים – החסד, כלומר הרחמים והגבורה, העוצמה ומידת הדין – אחד הם! ה’ הוא אלוקים. אלוקים הוא ה’. ה’ אחד.
האמת העמוקה היא שאין רע בעולם בכלל, הכל טוב!…
מדובר בעניין שבאמונה. אמונתו של רבי עקיבא. כאשר התעוררו בעיות הוא נהג לומר: “כל דעביד רחמנא, לטב עביד” – כל מה שעושה הרחמן, לטובה הוא עושה. וברגע הכאב והעינוי הבלתי נסבל שחווה כאשר הרומאים סירקו את בשרו במסרקות ברזל, הוא עצם כלפי העולם הזה במאמץ עליון להתמקד רק באמת שמעבר לו: “שמע ישראל, ה’ אלוקינו, ה’ אחד”. ושאלו חז”ל על הנבואה (פסחים נ, ע”א): “ביום ההוא יהיה ה’ אחד ושמו אחד” (זכריה יד, ט): “מדוע ‘ביום ההוא’? הלא ה’ אחד גם היום?” והשיבו, שהיום על דברים טובים אנו מברכים את הקב”ה בנוסחה “הטוב והמטיב”, ואילו על דברים רעים מברכים בנוסחה “דיין האמת”.
במילים אחרות, בעולם הזה אנחנו מבחינים בצורה אינסטינקטיבית בין היבטי החיים השונים, בין הטוב לרע. האחדות שביסודם נסתרת לרוב. אולם בעתיד, אמרו חז”ל “ביום ההוא” נברך את הקב”ה על הכל בנוסחה “הטוב והמטיב”! בעתיד, בעולם הבא, אפילו מידת הדין של הבורא תתגלה כהיבט של אהבתו, הכל ייראה כאחדות יחידה.
דעת, עניינה נקיטת הפרספקטיבה ארוכת הטווח – הבנת מקומו האמיתי של העולם הזה וההתרחשויות שבו במערך הכולל. לכן, כאשר מייחסים את הרעות המתרחשות לתכלית שלנו המוחלטת, כאשר אנחנו מאמינים באמת שהכל לטובתנו – אפשר גם כאן ועכשיו לזכות בהצצה אל עבר שמחת העולם הבא שאיננה ניתנת אפילו לביטוי.
זאת המשמעות של דברי רבי נחמן: “כאשר אדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו – זאת הבחינה היא מעין עולם הבא” (ליקוטי מוהר”ן ח”א, ד).
העולם הבא הוא מעבר לעולם הזה – “עין לא ראתה” (ישעיה סד, ג) – מכיוון שלא ניתן לראות אותה בעין גשמית. עלינו לעצום את העיניים הגשמיות שלנו כלפי המראה החיצוני של העולם הזה ולמקד את החשיבה שלנו בתכלית המוחלטת – האחדות. ואז, אפשר לזכות במעין העולם הבא – הצצה חולפת, טעם שאי אפשר לתאר אותו!
(המאמר מבוסס על הנאמר בספר הנפלא – גן הנשמות: רבי נחמן מברסלב מתבטא על הסבל).
אתם מוזמנים ליהנות מחכמתו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב במאמרים מרתקים נוספים בקישור הזה.