זה לא סוד שבורא עולם קרוב אלינו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. למה? כי הוא שוכן בתוך הלב שלנו, בחלל הפנוי שבו. והוא מקשיב, תמיד!
“…לאהבה את ה’ אלוקיכם ולעבדו בכל לבבכם…” (דברים יא, יג).
איזו היא עבודה שהיא בלב? זו התפילה! (תענית ב, א).
במערך עשר הספירות ניצבות חסד מימין וגבורה משמאל, מיד אחרי בינה. ספירת בינה, הניצבת בדיוק מעל גבורה, היא בעצם מקור כל הדין, ככתוב (משלי ח, יד): “… אני בינה, לי גבורה”. ולא רק, אלא שידוע לנו כי שורשי הבינה בלב, המונח בגוף מעט שמאלה מהמרכז (זוהר חלק א, דף י, ב. ליקוטי מוהר”ן חלק א, מא). מכאן אפשר להבין, שבינה, כמקור הגבורה, רומזת לכך שללב יש כוח עצום! ואם יתועל כראוי, הוא מסוגל לכוון את האדם אל בוראו. רבי נחמן מלמד אותנו, אם כן, שכאשר אדם מעורר את הלב שלו לעבוד את השם, הן הכוח והן הדין (הנמצאים בלב) מעניקים לו השראה להתפלל בלהט.
מבחינה מושגית, הדינים שאדם עומד בפניהם הם הסבל שהוא סובל (למשל, בעיות משפחה, מבוכה, ספקות, עוינות ועוד). דינים אלה מעודדים את האדם לבחון את המחשבות והמעשים שלו, האם הם מושרשים בטוב או, חלילה, ברע. לאחר שראה את האמת שבמעשים שלו, בין אם הוא מתעודד לתקן את דרכיו ובין אם מעשיו הטובים מעודדים אותו לעשות מעשים טובים נוספים, אז יוכל לצעוק אל הבורא מקירות ליבו מתוך אמת מוחלטת.
אולי גם זה יעניין אתכם:
אם יש לכם את צרור המפתחות הזה אתם מסודרים בחיים
גדול מהחיים: אוסף אנקדוטות לצמיחה אישית ולרגעים מאושרים בחיים
התעוררות זו של הלב בתפילה ממתיקה את הדינים, שהרי עבודת השם אמיתית בלב מגלה את בחירותו (את השיפוט העדיף עליו ואת כנותו) של האדם. תפילותיו האמיתיות יפעלו כמדריך ויכוונו אותו כיצד לשכך את סבלו. לכן, עצם מעשה התפילה נותן לאדם כוח להביא אל העולם שפע חסד וטוב לב, ההיפך הגמור מגזר דין (ליקוטי מוהר”ן, מה, מו).
רבי נחמן אומר, שהתפילה היא האמצעי היעיל ביותר להגיע להתגלות אלוקית בתוך הלב פנימה. משום כך תפילת העמידה (שמונה עשרה הברכות) נאמרת בלחש, שכן היא מבטאת את הערגה העמוקה ביותר של הלב, שהיא נסתרת (שם מט, ב, ד).
אחת ההמלצות החמות ביותר של רבי נחמן היא, שכל אחד ואחד יתבודד לפרק זמן מסוים בכל יום, בלי יוצא מן הכלל. בהתבודדות המתבצעת במקום מבודד, אדם מבטא את תפילותיו הפרטית ואת התקשרותו עם הבורא. על כל אדם לבחור לעצמו פרק זמן בכל יום כדי להרהר במעשים שעשה, אחר כך עליו להרהר במצבו בהווה ולהתפלל על העתיד. המלצתו של רבי נחמן היא, לייחד שעה ביום למטרה זו, אך אפשר (ואפילו צריך) להתחיל בפרקי זמן קצרים יותר, אפילו של חמש או עשר דקות, ומאור יותר אפשר עם הזמן ועם ההתקדמות, להאריך את משך ההתבודדות. התפילות שאומר אדם בזמן ההתבודדות צריכות להיאמר בשפת האם שלו, מכיוון ש”כאשר מתפללים בשפת האם, התפילות זורמות מן הלב ביתר קלות”.
עצם מעשה התפילה נותן לאדם כוח להביא אל העולם שפע חסד וטוב לב, ההיפך הגמור מגזר דין!
במובן מסוים, ההתבודדות מהווה גם דרך להמתקת הדינים שבלב. אין בנמצא אדם שאין לו תחושות מבוכה, תסכול, כעס או אשמה, ולעתים רחוקות בלבד מוצאים האנשים דרך לפרוק תחושות אלה מבלי להזיק לעצמם או לזולתם, בדרך כלל לקרובים אליהם ביותר.
מרשם ההתבודדות של רבי נחמן – ההתבוננות העצמית, שיפוט מחשבותיו וביקורת מעשיו של האדם – מאפשר ביטוי תחושות אלה באופן בונה וחיובי.
התפילה היא האמצעי היעיל ביותר להגיע להתגלות אלוקית בתוך הלב פנימה!
משום כך מלמד אותנו רבי נחמן את הדברים הבאים: הלב הוא מקור המשפט. ההתבודדות מיישרת את הלב, היא מקיימת בתוך האדם שיפוט עצמי ראוי, ובה בעת היא מקטינה את הפוטנציאל הטמון בו לרע (שם נט, ב).
צורת תפילה זו היא כלי רב עוצמה להשגת רוחניות. היא מאפשרת ליחיד לבטא בפני בוראו את כל המעיק על ליבו, את תחושותיו הפנימיות ביותר: כאב, שמחה, רגשי תודה, צער – כל שהצטבר בליבו.
באמצעות ההתבודדות הוא יכול לארגן את המחשבות שלו, להתעמת ישירות עם עצמו ולנתח את שגרת היומיום שלו. הוא יכול לשפוט את המעשים שעשה בעבר, להעריך את מצבו העכשווי ולהעלות בדמיונו את עתידו. מה שחשוב עוד יותר הוא, שבאמצעות ההתבודדות האדם יכול לתת למחשבות האלה ביטוי נאות בתפילה לפני הבורא.
ההתבודדות היא צורת התבטאות בעלת עוצמה רבה, אך ללא תחושת הבושה שהאדם חש כשהוא מתוודה בפני אחר. היא מסייעת לבטל את התסכולים הנובעים מרגשות עצורים שאין בפני מי לשפוך אותם. הקב”ה קרוב מתמיד, שהרי הוא שוכן בתוך ליבו של האדם, בחלל הפנוי שבו.
והוא מקשיב תמיד.
(המאמר מבוסס על דברי המחבר בספרו אנטומיה של הנשמה. כנסו ותיהנו מהמבצעים המיוחדים של חנות האתר שלנו).
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.