מה גורם לאנשים לחשוב שבברסלב מותר לשנות ולהמציא דברים שאין בינם לבין רבי נחמן שום קשר?
במעשה “מזבוב ועכביש” (מעשייה ז בסיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב) מתואר לקראת סוף המעשה איך שהראו למלך עליו מסופר המעשה, שמוליכים את נשמתו בעולמות העליונים ומכריזים: מי שיש לו ללמד חוב על זאת הנשמה יבוא וכו’ ולא היה מי שילמד עליה חוב, והוליכו אותה לבית דין להשביעה להורידה לזה העולם וכו’ (מכאן נביא לשון רבינו ז”ל במעשה):
“…בתוך כך בא אחד ורץ וצעק: ריבונו של עולם! שמע תפילתי. אם זה יבוא לעולם, מה לי לעשות עוד, ועל מה בראתני? וזה היה הסמ”ך מ”ם. (היינו זה שצעק כל זה היה הסמ”ך מ”ם בעצמו). והשיבו לו: זאת הנשמה צריכה לירד להעולם בוודאי, ואתה חשב לך עצה. והלך לו.
“והוליכו את הנשמה עוד דרך עולמות, עד שהביאו אותה להבית דין של מעלה כדי להשביע אותה שתרד להעולם. ואותו האיש עדיין לא בא, ושלחו אחריו שליח, ובא והביא עמו זקן אחד, שהיה כפוף כדרך הזקן, שהיה מכיר עמו מכבר (היינו שהבעל דבר היה לו הכרות עם זה הזקן הכפוף מכבר) ושחק ואמר: כבר נתתי לי עצה. רשאי הוא לילך להעולם. והניחו את הנשמה וירדה להעולם. והיה רואה כל מה שעבר עליו מתחילה ועד סוף, ואיך נעשה מלך, והמלחמות שהיה לו וכו’…”
הדגשתי את הקטע שבו הס”מ הביא עמו זקן אחד וכו’, שמקובל אצל אנשי שלומנו הפירוש שמדובר על כל עניין המחלוקת על רבינו הקדוש, שזו הייתה עצת ס”מ שידע שבכוחו של רבינו להחזיר את כל העולם למוטב וממילא כבר לא יהיה לו לס”מ קיום, ומצא לו עצה להכניס מחלוקת על העניין של רבינו הקדוש וממילא ימנעו רבים מלהתקרב אליו בשל המחלוקת, ובזה יוכל הס”מ להמשיך להטעות את העולם וכו’.
אולי גם זה יעניין אתכם:
ואכן זה מה שקרה בפועל בחיי רבינו הקדוש, ועד שלא החלו לחלוק על רבינו הייתה תקווה טובה שרבינו יגמור מה שהתחיל בחיים חיותו ולהביא את הגאולה השלמה, וגודל הקלקול שגרמה אותה מחלוקת במה שהכניסו את המחשבה שמא העניין של רבינו אינו נכון ח”ו אי אפשר לשער ולתאר, כמו שרבי נתן כותב במכתב (פרשת בלק תקצ”ה) – שאת הנזק שנעשה לגאולת ישראל אינו יודע אם אפילו הגדול שבגדולים לא יוכל לתקן.
לפני שהתחילה המחלוקת על רבי נחמן היו כל צדיקי הדור עמו, וגם אחרי כן היו רובם עמו, כי כל העניין של רבינו אין ישר ממנו, וכמו שאמר – שיותר ‘לא קשה’ מאשר עליו אין. ואמר, שציירו להם דמות ועליה הם חולקים ועל אחד כזה כמו שהם אומרים בוודאי ראוי לחלוק, אלא שזה לא הוא. כי כל העניין של רבינו הקדוש הוא אך ורק לחזק את אושיות התורה והעבודה בדרך שבה דרכו אבותינו מעולם, כמו שהעיד על עצמו: אני קנקן חדש מלא ישן. וכל עניינו היה להביא את כל ישראל לקיים את תורת משה עבד השם. ואמר, שגם צדיקים צריכים אותו שיחזירם למוטב.
רבי נחמן לא בא חלילה לחדש ולשנות איזה דבר בעצם קיום התורה וצורת היהדות המקובלת מדור לדור, אלא רק בא להכניס התחדשות נפלאה בדרך הישנה והטובה!…
כלומר, רבי נחמן לא בא חלילה לחדש ולשנות איזה דבר בעצם קיום התורה וצורת היהדות המקובלת מדור לדור, אלא רק בא להכניס התחדשות נפלאה בדרך הישנה והטובה. ואדרבה, הוא בעצמו הסכים שאילו היה באמת מחדש משהו היה ראוי לחלוק עליו, כמו שאמר בעצמו: איך לא יחלקו עלי מאחר ואני הולך בדרך חדשה שלא הלכו בה מעולם? יוצא מדבריו, שמי שהולך ועושה חדשות בוודאי ראוי לחלוק עליו. אבל מיד הוסיף ואמר, שאף על פי כן היא היא הדרך הישנה שבה הלכו אבותינו מעולם וכו’. כי באמת, אינה דרך חדשה מצד קיום התורה והמצוות, רק מצד הגילויים החדשים והעצות לבוא על ידם לקיום התורה בדרך הישנה הידועה לנו מכבר.
וכאן נכנס עומק השיבוש שגרמה המחלוקת, שהכניסה את השקר כאילו רבינו בא לעשות חדשות ושינויים בדרך היהדות, והנקודה ההרסנית ביותר היא שלא נכנסה מחשבה שקרית זו רק אצל המתנגדים לדרך רבינו אלא הצליחו להכניס את זה בתוך הלבבות כל כך, עד שיהיו כאלה שיתקרבו לרבינו שגם יחשבו כך! כלומר, שיחשבו שרבינו בא לחדש משהו בצורת היהדות ח”ו, וממילא כאשר הם יתקרבו הם ירשו לעצמם לעשות חדשות ושינויים בחשבם שזו היא הדרך של רבינו ח”ו.
המחלוקת כל כך קשה שאת הנזק שלה אפילו הגדול שבגדולים לא יוכל לתקן…
ועל מנת להמחיש את העניין, אספר מעשה שהיה שעורר אותי לזה: שמעתי שיחה בין כמה בני נעורים שסיפרו על הנהגה משונה שלא בדרך המסורת שנוהגת איזו קבוצה בברסלב, ושאלו אותי על כך, ואמרתי בעדינות שלדעתי לא ראוי לשנות ממנהגי ישראל שנהגו מדורות, שהרי גם הקדמונים יכלו לנהוג בהנהגה זו ומאחר ולא עשו כן ולא ראינו כזה עניין מעולם בשום קהילת יראים בישראל. אם כן, אין לשנות ולעשות חדשות כי ‘כל המשנה ידו על התחתונה’, וכבר אמרו אנשי שלומנו: עושה חדשות בעל מלחמות – מי שעושה חדשות הוא הגורם למלחמות ולמחלוקות שקמות בשל חידושיו.
ואז אמר לי אחד מהם: אבל זה ברסלב! וברסלב זה הרי דבר שונה וחדש, ואם כן בברסלב מותר לחדש ולשנות! ועל זה עניתי לו שהוא טועה וברסלב לא באה לשנות שום דבר, וכל ימי החסידות היו חסידי ברסלב תמיד יראים ושלמים והולכים בדרך התורה בתמימות ואדרבה השתדלו שלא לשנות כלום.
נקודה זו ממחישה את עומק הפגם שגרמה המחלוקת, שלא רק שהכניסה בלב המתנגדים את הרעיון העקום כל כך כאילו רבי נחמן בא לשנות משהו מדרך היהדות ח”ו, אלא גרם לפגם הזה להיכנס לתוך המחנה שיחשבו אי אלו מהקרויים ‘אנשיו’ שבאמת הוא בא לשנות וירשו לעצמם לשנות, כאשר באמת זה ממש ההיפך מהדרך של רבינו – שכל כולו רק רצה להכניס את קיום התורה בעולם וכל כיסופיו וגעגועיו רק להיות יהודי עם כל המשתמע מכך, כמו שהארכנו במקומו.
לכן אנחנו צריכים להיזהר ביותר מכל שינוי בדרך של עם ישראל, באופן שבו התייחסו ברצינות וכובד ראש ללימוד תורה ולכבוד תלמידי חכמים ודקדוק בקיום המצוות ביראה ואהבה וכדומה, ואדרבה, לקדש את שם רבינו הקדוש ולהאהיב את דרכו על הבריות באופן שבאמת נזכה שכל עם ישראל יתקרבו לדרך של ברסלב שכל כולה אינה אלא דרך היהדות הפשוטה והאמתית.
אם גם אתם מחפשים את האמת, אתם מוזמנים להיכנס לקישור הזה וללמוד עוד דברים נפלאים על צעידה בדרך הנכונה והבטוחה!
(נערך מתוך הספר “באמצע הדרך”)
