כשישנים שינה עמוקה מאוד צריך שעון מעורר חזק. גם לשינה רוחנית עמוקה נדרש כוח חזק לעורר מהשינה. לרבי שמעון בר יוחאי יש את הכוח לעורר את כולם מהשינה הרוחנית ולהחזיר את כל העולם כולו בתשובה!
ביום חמישי יחול ל”ג בעומר שהוא יום ההילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, זכותו תגן עלינו, אמן.
כולנו זכינו לשמוע עובדות וסיפורים על התנא הקדוש והמפורסם רבי שמעון בר יוחאי. מכל התנאים המפורסמים שהיו בזמנו, דווקא רבי שמעון קיבל רשות משמים לגלות את סודות התורה, את ה”זוהר” הקדוש וספר ה”תיקונים” – “תיקוני הזוהר”.
בנוסף, אנו יודעים שרבי שמעון נפטר בל”ג בעומר ובארץ ישראל נוהגים ביום זה לעלות לקברו במירון ולחוג שם בשמחה גדולה את מנהג ה”חלאקה” לילדי ישראל – גזיזת שער הראש והשארת מקום הפאות לילדים שמלאו להם 3 שנים (לחנוך אותם במצווה “לא תקיפו פאת ראשכם”, ויקרא יט כז).
אולי גם זה יעניין אתכם:
ל”ג בעומר – היום של רבי שמעון בר יוחאי
נפלאות ספירת העומר בתורת רבי נחמן
אולם נראה שהעובדה המפורסמת ביותר על התנא רבי שמעון, היא הסיפור שהרומאים רצו להרוג אותו והוא ברח מפניהם והתחבא במערה יחד עם בנו במשך 12 שנה, נעשה להם נס ונברא להם מעיין וצמח להם עץ חרובים ומזה הם התקיימו בתקופה שבה התחבאו במערה. כאשר מת הקיסר הרומאי הם יצאו וראו אנשים חורשים וזורעים, ואמרו: “מניחים חיי עולם (תורה) ועוסקים בחיי שעה (מלאכה)”?! בכל מקום שרבי שמעון ובנו נתנו בו את עיניהם מיד נשרף. יצאה בת קול ואמרה להם: “להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערתכם”. הם שבו למערה לשנה נוספת עד שיצאה בת קול ואמרה: “צאו ממערתכם” (מסכת שבת לג ב).
בואו נראה את הסיפור המפורסם מזווית שלא הכרנו לאור דברי רבי נחמן: “ודע, שסוד רבי שמעון בעצמו הוא מרומז בפסוק אחר. כי דע כי התנא הקדוש רבי שמעון הוא בחינת (דניאל ד י): “עיר וקדיש מן שמיא נחית” – ראשי תיבות שמעון וכו’” (ליקוטי מוהר”ן, פתיחה).
הדברים האמורים בפסוק מתייחסים לנבוכדנאצר מלך בבל שביקש פתרון לחלומו: עץ יפה הנמשך עד השמים. העץ, עמוס בפירות, היה גדול מספיק כדי לספק קיום ומחסה לכל הנבראים. נבוכדנאצר מתאר כיצד “עיר וקדיש” – מלאך קדוש, שליח משמים קורא להשמדת העץ… דניאל שפתר את החלום הסביר: העץ מרמז על נבוכדנאצר שמשל בכל העולם, והוא ייגדע בשל חטאיו הרבים. המילה ‘עִיר’ משמעותה ‘מלאך’, רבי נחמן מלמד ש”המלאך” המדובר בפסוק זה מרמז לרבי שמעון שבכוחו לגדוע את העץ – את כוחות הרע השולטים בעולם.
רבי נתן מדגיש שהמילה ‘עִיר’ מרמזת ל’ערנות’, התנא רבי שמעון היה דבוק לבורא בדבקות נצחית שהיא הפך השינה, כפי שרבי נחמן מלמד: “כי יש בני אדם שישנים את ימיהם, ואף שנדמה להעולם שהם עובדים את השם ועוסקים בתורה ובתפילה, אף על פי כן כל עבודתם אין להשם יתברך נחת מהם, כי נשאר כל עבודתם למטה ואין יכול להתרומם ולהתעלות למעלה. ויש שנפלו לבחינת שינה על ידי תאוות ומעשים רעים, ויש… על ידי אכילה” (ליקוטי מוהר”ן ח”א ס, ו).
ישנן רמות שונות של ערנות, אך יש צדיקים שעובדים את השם כל ימיהם ואינם ישנים כלל – גם השינה שלהם אינה נחשבת שינה מכיוון שהם דבוקים בבורא ללא הפסקה של רגע, כדברי התנא רבי שמעון: “אתקטרנא בחד קטירא” – קשרתי את עצמי בקשר אחד שאינו נפסק לרגע לבורא עולם”.
רבי נחמן מלמד ש”המלאך” המדובר מרמז לרבי שמעון שבכוחו לגדוע את העץ – את כוחות הרע השולטים בעולם!
נתמקד רגע במושג ‘שינה’. יש שינה פיזית, כאשר ה”בטרייה” של האדם נגמרת הוא צריך ל”הטעין” אותה באמצעות שינה, אז האדם מתרענן וכוחו מתחדש והוא יכול שוב לתפקד בכוחות מחודשים. מה מטעין ומחדש את הכוחות? רבי נחמן מלמד שכאשר האדם ישן, הוא מפקיד את שכלו ונשמתו בידי השם ובכך הוא נכלל ב’אמונה’, אמונה זו היא המחדשת את כוחו של האדם, כמו בפסוק: “חדשים לבקרים רבה אמונתך” (איכה ג, כג) – הכוח להתחדש הוא על ידי האמונה.
ויש גם שינה ברוחניות, כאשר האדם מתייגע בדבקותו האינסופית לבורא עליו ללמוד תורת נגלה הנחשבת ל’שינה’, לעומת תורת הנסתר שנחשבת לערנות, כפי שחכמינו לימדו “במחשכים הושיבני” – זה תלמוד בבלי (סנהדרין כד). לימוד תורת הנגלה מקביל לחושך ולילה, וכידוע הלילה הוא הזמן של ההתחזקות באמונה, כמו בפסוק “ואמונתך בלילות”… לימוד תורת הנגלה נחשב אפוא לבחינה של אמונה, והוא יכול לשוב ולחדש את מוחו בדבקות לבורא כמובא בזוהר (פרשת פנחס דף רמד).
גם כאשר אדם עוסק במשא ומתן באמונה זו בחינה של ‘שינה’, מכיוון שהעיסוק במשא ומתן באמונה מביאה את נשמתו ושכלו בתוך בחינה של אמונה והוא מקבל שכל חדש ונשמה חדשה מאור הפנים” (ליקוטי מוהר”ן לה ג-ו, ט).
על פי האמור מלמד רבי נתן: התנא רבי שמעון מסמל את הדבקות האינסופית בבורא, והוא ההיפך הגמור של השינה. בכוחו לעורר את האדם מהשינה על כל צורותיה. לכן דווקא רבי שמעון גילה את סודות התורה, מכיוון שתורת הנגלה נחשבת ‘שינה’ לעומת הדבקות שבתורת הנסתר, ודווקא רבי שמעון שהיה בחינה של התעוררות השינה יכול היה לגלות את סודות התורה.
Editorial credit: David Cohen 156 / Shutterstock.com))
כעת הסיפור המוכר מקבל משמעות עמוקה יותר:
רבי שמעון יצא וראה כיצד אנשים עובדים למלאכתם. כפי שראינו, משא ומתן באמונה היא בחינה של שינה, שהנשמה באה בתוך האמונה, וזה יוצר כלי קיבול להתחדשות המוחין. אולם זה בדיוק מה שהפליא את רבי שמעון בר יוחאי: ניתן להבין שהשינה היא טובה למי שלומד אחר כך, אולם מי שאינו זוכה לעסוק בתורה – מה מועיל שהוא עוסק במשא ומתן באמונה?
אולם השם אמר לו: “חזרו למערתכם”, כי כאשר אדם עוסק במשא ומתן באמונה, גם אם אין ביכולתו ללמוד ואין בכוח המשא ומתן לחדש את שכלו שלו, זה מועיל לחדש את המוח של אדם אחר שהוא משורש נשמתו, כפי שחכמינו לימדו: “דקרי, קרי, ודלא קרי להווי צוותא לחברו” (תרגום וביאור: מי שלומד, שילמד, ומי שאינו נותן ליבו ללימוד, ישב עם חבריו וסופו לתת לב – בבא בתרא כא א ברש”י).
ומה זה קשור לשמחה הגדולה של ל”ג בעומר? מלמד רבי נתן: “ספירת העומר היא בחינה של שינה לעומת התעוררות השינה שיש בשבועות, לכן אנו ערים בשבועות. בל”ג בעומר מתחילה ההארה של חג השבועות, כלומר ההארה של התעוררות השינה. זו הסיבה לשמחה הגדולה והעצומה בקברו של רבי שמעון בר יוחאי ביום ההילולא שלו בל”ג בעומר, כי רבי שמעון מסמל את התעוררות השינה ומעורר את הכל לתשובה, ואין שמחה לקדוש ברוך הוא כפי שיש לו כאשר בניו חוזרים אליו בתשובה שלמה. זו הסיבה שאנו זוכים לראות במירון התעוררות תשובה שכמעט אין לה אח ורע בעולם.
“אשרי הנוסעים על ציונו הקדוש והלומדים מאמריו” (הוספה לפזמון “בר יוחאי”)
זכותו תגן עלינו!
(על פי ליקוטי הלכות נזיקין ג)
מאמרים נוספים ומרתקים בנושא ספירת העומר ול”ג בעומר תמצאו בקישור הזה!